פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם אירופה שוב תשכנע את ישראל להכיר בקווי 67'?

      לפני פחות משנה הכירה ישראל בתחומי הקו הירוק כשחתמה על תכנית "אופק 2020". כעת, בניסיון למנוע את הפסקת הייצוא, עמלים בירושלים על מנגנון שיאפשר הפרדה של מוצרים מההתנחלויות

      שלום עכשיו תציג את הקמפיין החדש הקורא לחרם על מוצרים מההתנחלויות בתל אביב, יולי 2011 (אורי לנץ)
      קמפיין של "שלום עכשיו" שקרא לחרם על מוצרים מההתנחלויות (צילום ארכיון: אורי לנץ)

      האם אירופה תצליח, בפעם השנייה בתוך תשעה חודשים, לשכנע את ישראל להכיר בקו הירוק? בשבועות האחרונים מתקיימים דיונים בין ישראל לאיחוד האירופי, בעקבות דרישת האיחוד להפריד באופן ברור בין מוצרים מן החי שמקורם בישראל בגבולות 1967, לבין מוצרים שמקורם בהתנחלויות. ישראל אמורה להציג לאירופים בתוך כחודש מנגנון שיאפשר הפרדה ברורה מסוג זה, שתחול על כל המוצרים מן החי המיוצאים מישראל לאירופה.

      עוד בוואלה! חדשות:
      מקורבי ברק על אשכנזי: "גם אולמרט אמר 'לא היו מעטפות'"
      ראש העיר בית שמש: "לא אפנה את התלמידות החרדיות"
      חרף הקיצוץ בחינוך: תכנית צהרונים מסובסדים חדשה

      הרקע לפרשה הסבוכה הזו מצוי במכתב שהעביר האיחוד האירופי למשרד החקלאות בתחילת השנה, שבו נכתב כי האיחוד אינו מכיר בהתנחלויות כחלק ממדינת ישראל, ולכן מבחינתו לולי תרנגולות שנמצאים מעבר לקו הירוק אינם כפופים לפיקוח הווטרינרי של משרד החקלאות הישראלי. המשמעות המעשית של המכתב, שנחשף לראשונה בוואלה! חדשות לפני כשלושה חודשים: עופות וביצים תוצרת ההתנחלויות לא יוכלו להיות משווקים למדינות אירופה – שכן מבחינת האיחוד האירופי, הלולים בהתנחלויות אינם נמצאים תחת פיקוח וטרינרי.

      האיום: "נאלץ לשקול צעדים מעשיים"

      משרד החוץ ומשרד החקלאות החלו לנהל מגעים מול פקידים באירופה בניסיון למצוא פתרון למשבר, אולם בינתיים האירופים החליטו להרחיב את ההנחיה גם למוצרים אחרים מן החי. אירופה דורשת כעת מישראל לסמן קו ברור ומפריד בין משקים חקלאיים בתחומי ישראל, שמבחינת האירופים נמצאים תחת הפיקוח הווטרינרי של משרד החקלאות הישראלי, לבין משקים חקלאיים בהתנחלויות, שמבחינת האירופים אין בהם בפועל פיקוח וטרינרי.

      האיחוד האירופי הבהיר לישראל כי אם לא תיווצר הפרדה ברורה מסוג זה עד לחודש אוקטובר, האיחוד ייאלץ "לשקול צעדים מעשיים" בעקבות זאת. הניסוח המעורפל הזה עשוי להתפרש כאיום להפסיק לחלוטין את הייצוא של מוצרים מן החי לאירופה, אולם גורמים בכירים בשני הצדדים אמרו לוואלה! חדשות כי לא סביר שהדברים יגיעו לידי כך. "האירופים לא באמת רוצים להפסיק את הייצוא מישראל", אמר לוואלה! חדשות פקיד בכיר במשרד החוץ בירושלים. "הם מוכנים לשקול פתרונות מילוליים יצירתיים, אבל הם יתעקשו על כך שתהיה הפרדה ברורה בין מוצרי התנחלויות למוצרים מתחומי הקו הירוק".

      פדריקה מוגריני, שרת החוץ של איטליה – מילאנו, 30 באוגוסט 2014 (AP)
      שרת החוץ החדשה של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני (צילום: אי-פי)

      בצד האירופי מדגישים את העובדה שישראל כבר הסכימה להפריד בין מוסדות בתחומי הקו הירוק לבין מוסדות שנמצאים בהתנחלויות, כאשר חתמה עם האיחוד בדצמבר האחרון על הסכם ההצטרפות לתכנית המחקר והפיתוח האירופית "אופק 2020". הצטרפותה של ישראל לתכנית, שבמסגרתה האוניברסיטאות ומכוני המחקר בישראל יזכו לכמיליארד וחצי יורו, עמדה בספק, לאחר שהאירופים דרשו התחייבות ישראלית מפורשת בכתב כי הכסף לא יגיע למוסדות ישראליים שנמצאים מעבר לקו הירוק.

      גורמי ימין, ובראשם סגן שר החוץ דאז ח"כ זאב אלקין (הליכוד), הפעילו לחץ כבד על ראש הממשלה "לא להיכנע לתכתיב האירופי" ולהתנגד לכל ניסוח שמפריד בין ההתנחלויות לבין ישראל שבגבולות 1967. ואולם, בסופו של דבר הושגה פשרה עם האירופים לאחר שהשרים ציפי לבני ויעקב פרי שכנעו את ראש הממשלה בנימין נתניהו שאי-הצטרפות לתכנית תפגע קשות באקדמיה הישראלית.

      ישיבת ממשלה במועצה אזורית חוף אשקלון. אוגוסט 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אליהו הרשקוביץ)
      יסכים להכרה בקו הירוק? ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: אליהו הרשקוביץ)

      "בפרשה של 'אופק 2020', האירופים התעקשו על הפרדה ברורה בין ישראל להתנחלויות, אבל הסכימו להתפשר על הניסוח המדויק", אמר הפקיד הבכיר במשרד החוץ. "הם לא באמת רצו לפגוע באקדמיה הישראלית, אלא רק להשיג התחייבות ישראלית מפורשת לגבי גבולות 1967. סביר להניח שגם בפרשה הנוכחית אפשר יהיה למצוא פשרה מילולית. הבעיה היא שכאשר מדובר בפעם השנייה בתוך פחות משנה שאנחנו מתפשרים מולם בסוגיה הזו, נשאלת השאלה - מה תהיה הסוגיה הבאה שסביבה הם ינסו לכופף אותנו?".

      בירושלים מוטרדים מכך שהלחץ האירופי מתנהל במקביל לדרישתו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, שישראל תסכים לחידוש המשא ומתן בין הצדדים – הפעם תוך הכרה מפורשת שהמשא ומתן יתנהל על גבולות 1967 עם חילופי שטחים. החשש הוא שאם ישראל תסכים פעם נוספת להפריד בפועל בין ההתנחלויות לישראל שבתחומי 1967 כאשר היא מתנהלת מול אירופה, הדבר יחזק את דרישתו של אבו מאזן להתנהלות דומה מול הפלסטינים.

      (עדכון ראשון: 23:42)

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir_t@walla.net.il