מחמוד א-זהאר, חבר ההנהגה המדינית של החמאס, יצא אמש (שלישי) מהבונקר עם כניסת הפסקת האש לתוקפה ונראה בפומבי לראשונה מאז החל מבצע "צוק איתן". הופעתו הפומבית מאפשרת למערכת הביטחון להעריך את מידת הרצינות שחמאס מייחס להסכם הפסקת האש הנוכחי עם ישראל. רוב ההנהגה עדיין לא יצאה מהמסתור למרות הערבויות שקיבלו ממצרים להפסקת אש מוחלטת, כולל הפסקת הסיכולים הממוקדים. כשאלה יצאו בסופו של דבר מהבונקרים, יהיה ניתן להעריך כי פני חמאס לשקט ארוך טווח.
מלחמה בדרום - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
דובר חמאס: ניצחנו את נתניהו, שיודה בכשלונו
מלחמה בדרום | מטחים כבדים לדרום לפני הפסקת האש
ראש מועצת אשכול לתושבים: אל תשובו הביתה
חמאס הוכיח שכשיש לו אינטרס מובהק, הוא לא ממהר להפר הבטחות - גם לא הסכמי הפסקת אש. אנשי התנועה ברצועת עזה, בגיבוי קטאר, טורקיה, נציגות חמאס בחו"ל ושאר הפלגים ברצועה, הכריזו על הפסקת האש בידיעה שבעוד חודש ידונו הצדדים על פירוז הרצועה, הקמת נמל ימי ושדה תעופה.
מבחינת חמאס, הסבב האלים הסתיים. אנשי הארגון מספרים לציבור הפלסטיני כי הוא הגיע להישגים אדירים: פתח את מעבר רפיח למצרים ומעבר כרם שלום לסחורות, הביא לפתיחתו מחדש של מרחב הדיג, וגולת הכותרת היא בהסכמה הישראלית לדון בנמל ימי ובשדה תעופה בתמורה לשיח על פירוז הרצועה מנשק. עד כאן, הכול באמת נשמע ורוד.
בחודש הקרוב אמור להישמר השקט, למעט אולי, אירועים חריגים. "תהליך התאקלמות", מכנים זאת בפיקוד דרום. אך בתום החודש עלול הציבור הפלסטיני, בדגש על תומכי חמאס, לגלות שמדובר בבלוף: כסף לתשלום משכורות שלשמו הוא יצא למבצע לא הושג עד כה. הכסף לשיקום רצועת עזה לא יעבור דרכו, אלא באמצעות מנגנון מפוקח על ידי הרשות הפלסטינית, מצרים וישראל. הזרוע הצבאית תתקשה לשקם את עצמה כמו בתקופות שאחרי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" בגלל הפגיעה הקשה במנהרות והמוטיבציה הגבוהה של הצבא המצרי לבלום הברחות. הזרוע הצבאית של חמאס תחזור לייצר אמצעי לחימה באופן עצמאי, ותהליך ההתעצמות ייתקל בקשיים.
במעבר רפיח יעברו למצרים בעיקר אנשים מבוגרים שעושים את דרכם למכה לשם קיום מצוות החאג', סטודנטים וחולים הזקוקים לטיפול רפואי. מנגנוני הביטחון המצריים יחכו בכניסה עם רשימה ארוכה של אנשים שמעברם נאסר ומבוקשים, בדומה לרשימות שהשב"כ מנהל בגדה המערבית. מעבר כרם שלום יכניס לרצועה סחורות באופן מפוקח, כולל ברזל ומלט, אך חומרים דו-שימושיים, כמו צינורות בקוטר שישמש ייצור רקטות, חומרים כימיים, ציוד צלילה עוד לא יועברו.
אז מה נשאר? כשיבינו ברצועה כי חמאס "עבד עליהם" ואין באמת כוונה ישראלית לאשר הקמת נמל ימי או שדה תעופה, יהיה פיצוץ. אם חמאס יהיה מספיק חזק לשקם את ההרתעה שלו עד אז ולהתמודד עם התנגדות מקומית, הוא ידע לעבור את המשבר. אך אם לא, הוא עלול לבחור לחדש את האש.
מה יכול להתרחש עד אז או לחילופין, החל מעוד חודש? פצמ"רים או רקטות קצרות טווח עלולות להמשיך "לטפטף" מהרצועה. האפשרות החמורה יותר היא שחמאס יוציא פיגועים מהגדה. הוא כבר הוכיח שהוא יודע לחטוף שלושה נערים, לרצוח אותם ולהכחיש זאת באופן גורף. כמו כן, שב"כ חשף בחודשים האחרונים תשתית רחבה שנועדה להפיל את הרשות הפלסטינית והנחת העבודה היא שיש תשתיות נוספות שמטרתן לבצע פיגועים בגדה.
בצד הישראלי מעריכים כי אחרי חודש של הפסקת אש, יתרגל חמאס והרחוב הפלסטיני לשקט ולנוחות, ולא ימהר לחזור להתנגש בישראל. אך חמאס ממשיך להטיף את מסרי ברחוב הפלסטיני. על מנת לשמור על איזון, עשוי גם הצד הישראלי להתנגח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם חברי הקבינט על מהלכי המבצע ותוצאותיו. מכאן קצרה הדרך לחימום הגזרה הדרומית על מנת להעצים את הישגי צד אחד או להחזיר את כבודו האבוד של צד אחר. על פניו, נראה כי מדובר בתרחיש קיצוני ובלתי סביר.
בשורה התחתונה, נוצר כאן מצב מוזר: מי שניצח את המערכה במספרים הוא צה"ל, אך למרות זאת, הצד הישראלי נראה עצוב ומדוכא. מי שיצא חבול ומרבית נוצותיו נמרטו אחת אחרי השנייה, חוגג וצוהל מעל בימות בעזה. זו תהיה ההתמודדות האמיתית והיא תהיה מונחת על כתפי מפקדי החטיבות המרחביות של אוגדת עזה. מפקד החטיבה הדרומית הטרי, אלוף-משנה דדו בר כליפא, יידרש להתמודד עם תעוזה פלסטינית חדשה לשקם מנהרות ולהניח מטעני חבלה סמוך לגדר, כשאין מודל ברור כיצד יש לנהוג במצב שכזה. כמו כן, הוא יידרש לפתח תורת לחימה חדשה מול האיומים שנחשפו בחודשיים האחרונים ולאלו שעוד עתידים לבוא. אך בעיקר הוא יידרש להחזיר את אמון הציבור בנגב המערבי, שנפגע מאוד.
(עדכון ראשון: 23:55)
