"למבצע בעזה יצאנו אחרי חמש שנים שבהן כמעט ולא התנהל שום דיון בצמרת הקבינט או בצמרת המקצועית בשאלה האסטרטגית מה אנחנו רוצים. אזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים" כך טוען אלוף-משנה (במיל') ד"ר רוני ברט, ששימש בחמש השנים האחרונות בתפקיד ראש חטיבה באגף הביטחוני במטה לביטחון לאומי. בריאיון שהעניק למואב ורדי, הכתב המדיני של ערוץ 10, מסביר ברט, מומחה ליחסים בינלאומיים שעד לסיום תפקידו לפני שלושה חודשים נכח מתוקף תפקידו בישיבות הקבינט, כי מצב העניינים הנוכחי בדרום, בצל מבצע "צוק איתן" שהתנהל בחודש האחרון, הוא תוצאה של תהליך קבלת החלטות לקוי של צמרת ההנהגה הישראלית במשך השנים. הריאיון המלא ישודר בשבת בערב.
לדבריו של ברט, בשנים האחרונות כמעט שלא התנהלו דיונים לגבי מה שיש לעשות בדרום, וגם אם כן, הם מתנהלים בצורה קלוקלת, כשחברי הקבינט לא מערערים בדרך כלל על ההצעות שמציגים קציני צה"ל בדיונים. "עד שעושים דיון, לא מציגים חלופות רציניות - לא מדיניות ולא צבאיות", הוא אומר. "אף אחד לא משיג על התכניות של צה"ל. אין שום היבט דיפלומטי, הסברתי, משפט או הומניטרי".
מלחמה בדרום - סיקור מיוחד:
ועדת החקירה הלא נכונה | דעה
חמאס מכותר גם בקהיר, והתוצאה עלולה להיות מלחמה | פרשנות
בשל המתיחות המדינית: ארה"ב עיכבה משלוח נשק לישראל
ברט אף חושף כי "לא הוצגה שום חלופה לאופן הפעלת הכוח של צה"ל. כבר מ-2006 הצבא עובד על אותה שיטה - קודם עומדים בחוץ כמה ימים ויורים פנימה, ורק אז נכנסים לתוך השטח. זה מה שהיה בלבנון וזה גם מה שהיה עכשיו בעזה. אבל זה צריך להיות ברור לכל אזרח, גם אם הוא לא מומחה, שאם האויב מחכה לנו כמה ימים, הוא יהיה יותר מוכן". לטענתו של ברט, "אם צה"ל היה נכנס בסערה לעזה כבר ביום הראשון תוך כדי שהוא משתמש בעקרונות של תחבולה והפתעה, יש להניח שהיו לנו פחות אבידות. חלופה כזאת, למשל, לא נידונה בצמרת".
על האפשרות של כיבוש עזה, אמר ברט כי "הצבא אומר קודם כל שהשלב ראשון ייקח לו הרבה יותר זמן ויעלה מחירים", אל לדבריו, "הוא תיאר את זה בצורה מוטה כדי שהשרים יחליטו לא לאמץ את זה. אני קובע פה באופן חד משמעי, לא רק על סמך ניסיוני הצבאי כאל"מ, שיש אפשרות צבאית ושצה"ל מסוגל, אם הוא ירצה ואם הוא יקבל הוראה, להשתלט על עזה תוך יומיים ולכבוש את כולה תוך שבעה ימים. אני לא יודע אם זו החלופה הכי טובה, אבל שוב, אף אחד לא טרח לבדוק אותה".
במהלך הריאיון התייחס ברט גם לאיום המנהרות אליו נחשף הציבור הישראלי ביתר שאת במהלך המערכה האחרונה בדרום, וטען כי כבר 11 שנים יודעים במערכת הביטחון על הסכנות הטמונות בכך, אך לא נעשה דבר כדי למזער אותן. "זה נובע רק מזה שאף אחד לא החליט שהדבר מספיק חשוב בשביל למצוא לו פתרון. בשביל זה צריך קברניט, כי רק הם קובעים סדרי עדיפויות", הבהיר. "במקרה הזה מדובר לא רק על ראש הממשלה, אלא גם על שר הביטחון והרמטכ"ל. אם לפני כמה שנים מישהו היה דופק על שולחן ואומר: 'אני רוצה עכשיו פתרון, זה בראש סולם העדיפויות', אז היינו מגיעים לפתרון".
"אני מעריך", המשיך ואמר, "ושומעים את זה במרומז מדוברי הצבא, שלא העריכו את חומרת האיום כמו שצריך, למרות שאמ"ן התריע על זה. למה לא עשו פעולת מנע? זה לא קשור דווקא למנהרות, זה קשור לקיבעון הבסיסי, שבמסגרתו אנחנו לא פועלים מול עזה באופן יזום, אלא רק מחכים עד שחמאס מכריח אותנו".
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "בניגוד גמור לנטען התקיימו דיונים רבים בעניין דרכי הפעולה השונות ברצועת עזה לרבות הטיפול במנהרות".