חמאס מכותר גם בקהיר, והתוצאה עלולה להיות מלחמה

ההכרזה שיצאה אמש (רביעי) מקהיר בדבר ההסכמה של הצדדים על חמישה ימים נוספים של הפסקת אש אינה מבשרת בהכרח על התקרבות להסכם כולל לעצירת הלחימה באופן קבוע. במובנים רבים ההסכמה של הצדדים על 120 שעות של הפוגה בירי נובעת מחוסר היכולת למצוא פתרון שיהיה מקובל על הצדדים ולא בגלל התקרבות ניכרת ודרמטית בעמדות. בשלב זה נראה כי שלושת הצדדים המעורבים בשיחות במצרים – ישראל חמאס וקהיר עצמה – מוצאים את עצמם בקונפליקט פנימי לא פשוט, המרחיק את האפשרות להגיע להסכם כולל.

ישראל, כך נראה, רוצה בהסכם להפסקת אש קבועה, אך אינה מוכנה לשלם את המחיר הכבד של הסרת המצור מעל רצועת עזה ללא שינוי דרסטי שם – פירוז חמאס מנשקו. מצרים, מצדה, אינה מעוניינת בהסכם שייתן ולו שמץ של לגיטימציה לחמאס, ומכאן שההגעה להסכם כולל עומדת בניגוד לאינטרסים שלה. מנגד, קהיר אינה מעוניינת לראות את כישלון השיחות באופן מוחלט, מה שעלול להביא לסגירת הערוץ המצרי ולפנייה למתווכים אחרים, כמו קטאר.

עם זאת, הקונפליקט הקשה ביותר הוא של חמאס: הארגון מעוניין בהפסקת הלחימה, אך יודע שאם יעצור את האש ללא הישג משמעותי (כמו נמל ימי או שדה תעופה) יזכה לקיתונות של ביקורת מצד הציבור בעזה ואפילו מצד ארגונים יריבים קיצוניים עוד יותר. חמאס גם יודע שהרשות הפלסטינית תנצל את כישלונו כדי לחזק את מעמד פתח בעזה ובגדה המערבית, אך הישג של ממש עבור חמאס אינו נראה באופק בשיחות הנוכחיות.

מלחמה בדרום - כל הכותרות:
אזעקה נשמעה בעוטף עזה; צה"ל: "התרעת שווא"
בשל המתיחות המדינית: ארה"ב עיכבה משלוח נשק לישראל
חברי הקבינט שמעו על הפסקת האש מחמאס: "בלתי-סביר"

ומה קרה בכל זאת שהביא את הצדדים להסכים לחמישה ימים של הפוגה? אתמול הודיעו נציגים של הפלגים הפלסטיניים, ובעיקר של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, כי הפסקת האש לא תוארך מעבר ל-72 השעות שאמורות היו להסתיים בחצות. אמש ב-21:30 אמור היה ראש המשלחת הפלסטינית, איש פתח עזאם אל-אחמד, לכנס מסיבת עיתונאים ולהכריז על כישלון השיחות. אלא שלחץ מצרי לא-מתון על הצדדים הביא לדחיית מסיבת העיתונאים. המצרים כבר קיבלו את הסכמת ישראל להאריך את הפסקת האש, והם הזהירו את הפלסטינים שלא להכריז על כישלון השיחות. במקום זאת הם הציעו לאנשי פתח וחמאס: "הכריזו על יציאה להתייעצות לכמה ימים מבלי להכריז על סיומו של המשא ומתן". חמישה ימים במונחי המזרח התיכון הם כמעט נצח.

בשלב זה נראה שגם לאחר 120 השעות הללו כלל לא בטוח שהצדדים יוכלו להגיע להסכם. חמאס דורש ערבויות של ממש מכל גורם מלבד מצרים שיוכל להבטיח כי ישראל תסכים בעתיד הלא-רחוק להקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועה. לעת עתה, אין גורם כזה שיכול להבטיח הבטחה שכזו ללא הסכמה של חמאס להתפרק מנשקו. כמו כן, הזרוע הצבאית של הארגון לוחצת על הדרג המדיני שלא להתפשר, ועל פי מקורות פלסטיניים ברצועה, היא רוצה בחידוש המערכה הצבאית, כל עוד ישראל אינה מוכנה לשינוי דרמטי של המציאות בעזה. מכאן שהאפשרות של הידרדרות סבירה לא פחות מזו של הסכם. חמאס מוצא את עצמו כעת מכותר בקהיר, ולא רק בעזה, על ידי שלושה גורמים עוינים – ישראל, הרשות הפלסטינית ומצרים. על כן, ייתכן שיחליט כלל לא לחזור לדיונים במצרים.

לפניות לכתב: aviissacharoff@walla.com