"ישראל ביצעה פשעים נגד האנושות" כך קבע בעבר פרופ' וויליאם שאבאס, מי שמונה לתפקיד יו"ר ועדת החקירה לבחינת הפרות הדין הבינלאומי שבוצעו במהלך מבצע "צוק איתן". בדיון שבו השתתף, במסגרת בית משפט הדמה "ראסל טריבונל", התבקש שאבאס להתייחס להגדרה לפיה ישראל מבצעת "סוציוסייד" (Sociocide), "רצח-חברה" מעין טבח של העם הפלסטיני כחברה. בפתח דבריו ביקש שאבאס לציין שאינו סוציולוג, אך הוסיף כי "אילו הייתי נדרש לדבר אודות פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות אפשר להוכיח שכל אלה בוצעו בזמנים שונים במהלך ההיסטוריה על ידי מדינת ישראל". יצוין שהדיון כולו עסק בישראל, ולא במדינות אחרות.
ועדת החקירה ל"צוק איתן": כותרות נוספות
הערכה: ישראל לא תשתף פעולה עם חקירת האו"ם
שאבאס: "אם ישראל לא תשתף פעולה, זה יהיה מצער"
ארוסתו של קלוני סירבה להשתתף בחקירת המבצע בעזה
בהמשך דבריו הוסיף שאבאס: "בעת הזו, יש לנו את היכולת גם לתבוע דין על העבירות הללו, ואני חושב שלבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יש את המנדט לשפוט בנושאים הללו". הדברים פורסמו בבלוג Elder Of Zion.
שאבאס הוא פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת מידלסקס בלונדון, שהשתתף ב"ועדת האמת והפיוס" בסיירה לאון שבמערב אפריקה בשנים 2004-2002. חבר נוסף בוועדה שמינה האו"ם הוא דודו דיינה מסנגל, מי שהיה אחראי מטעם האו"ם בנושאי גזענות, אפליה, שנאת זרים וחוסר סובלנות בשנים 2008-2002. אמל אלמודין, עורכת דין בריטית-לבנונית, שעבדה לאחרונה בבית המשפט הבינלאומי לצדק, דחתה את ההצעה לכהן בוועדה.
במשרד החוץ אמרו בתגובה להרכב זה כי "מועצת זכויות האדם הפכה מזמן למועצת זכויות הטרוריסטים. מינויו של יו"ר הוועדה, שדעותיו ועמדותיו המוטות נגד ישראל ידועות לכל, מוכיח מעל לכל ספק שישראל לא יכולה לצפות לצדק מגוף כזה".
מוקדם יותר העריך גורם משפטי בכיר ש"ישראל לא תשתף פעולה עם ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם". זאת, לטענתו, כי מדובר "בגוף מוטה עם רקורד מובהק של פעולה נגד ישראל". אלא שעם פרסום חלק מהרכב ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם, נערכים בישראל לדוח "גולדסטון 2" - ברמיזה על הדוח הקשה שפרסמה ועדת גולדסטון (בראשות השופט ריצ'ארד גולדסטון) ב-2009 בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", שמצא שישראל "פעלה באופן מכוון ושיטתי על מנת לפגוע באוכלוסייה אזרחית".
שנתיים מאוחר יותר חזר בו השופט גולדסטון ובמאמר לעיתון "וושינגטון פוסט" טען כי יש לשקול מחדש את הדוח. לדבריו אז, אם ישראל הייתה משתפת פעולה עם צוות החקירה בראשו עמד, ואילו "ידע אז מה שיודע היום", מסקנות הדוח היו שונות, במיוחד ההאשמות על "פשעי מלחמה אפשריים" שהופנו נגד ישראל. עוד טען גולדסטון שמועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעה נגד ישראל, ושבעוד שישראל חקרה את מעשיה אחרי המבצע, חמאס לא עשה כן.
בינתיים, האפקט הבינלאומי נגד ישראל בעקבות המבצע לא עוצר רק בהפגנות המונים בכל העולם ובהתגברות המעשים האנטישמיים נגד יהודים - אלא גולש גם לתחום הדיפלומטי.
ממשלת בריטניה מסרה אמש כי היא תשהה 12 אישורים לייצוא אמצעי לחימה לישראל - לרבות חלקי טנקים, מטוסים ומכ"ם אם ישראל תחדש את פעולותיה בעזה. ההשהיה תהיה בתוקף עד אשר תושלם החקירה בנושא. ההחלטה לא כוללת רכיבים למערכת "כיפת ברזל".
(עדכון ראשון: 22:21)