זועבי צפויה להתייצב מחר לחקירה בחשד להסתה

ח"כ חנין זועבי (בל"ד) צפויה להיחקר מחר (שני) במשרדי יחידת להב 433 בחשד שהסיתה לאלימות. נגד הח"כית תלויה ועומדת תלונה של שוטר מתחנת נצרת ובה נטען כי היא קראה לעברו קריאות גזעניות בדיון בבית משפט השלום בעיר. ההחלטה על לוח הזמנים שבמסגרתו תיחקר זועבי התקבלה לאחר שהמשטרה קיבלה אישור מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שלפי עמדתו, החוק אינו מעניק חסינות מפני חקירה פלילית על אף היותה חברת כנסת.

המשטרה ליועמ"ש: פעל להסרת חסינותה של זועבי
וינשטיין: זועבי לא תיחקר בגין גיבוי חוטפי הנערים
להשתיק את זועבי ורגב דרך הכיס / דעה

את ההחלטה בעניין חקירתה הפלילית של זועבי קיבלו מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, וראש אגף המודיעין והחקירות במשטרה, ניצב מני יצחקי. בעקבות זאת, לפני כחודש הועברו החומרים הרלוונטיים מהמחוז הצפוני לאגף המודיעין. הנושא עבר לידיו של היועץ המשפטי וינשטיין, שעמד על כך שזועבי תיחקר, לאחר שהח"כית התבקשה להתייצב לחקירה ותחילה סירבה לכך. בעקבות הודעתו של וינשטיין הודיעה זועבי כי בכוונתה להתייצב לחקירה במשרדי להב 433.

לפני שבוע התייחסה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב (הליכוד), לסירובה של זועבי להתייצב לחקירה תחילה. "לא ייתכן שחברת הכנסת זועבי תעשה חוכא ואיטלולא מגורמי אכיפת החוק במדינת ישראל", אמרה רגב. היא פנתה אף היא ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להסרת חסינותה של זועבי.

בסוף יולי החליטה ועדת האתיקה של הכנסת ברוב קולות להרחיק את זועבי ממליאת הכנסת ומוועדות הכנסת שבהן היא חברה, למעט זכות ההצבעה שלה. ההחלטה על השעייתה של זועבי התקבלה בעקבות כמה התבטאויות שלה בשבועות האחרונים, בכתב ובעל-פה. בין היתר עוררה זועבי את חמתם של חברי הכנסת לאחר שהצדיקה את רוצחי שלושת הנערים איל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שער והביעה מחאה על המלחמה בדרום. וינשטיין קבע בשבוע שעבר כי זועבי לא תיחקר על התבטאותה באשר לרצח הנערים הנערים.

בקובלנה שהגיש יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לוועדת האתיקה נגד זועבי, ציין כי קיבל פניות רבות המייחסות לה "אמירות הגובלות בהסתה, עידוד לאלימות ותמיכה בארגוני טרור". אדלשטיין הזכיר מאמר של זועבי בערבית שפורסם באינטרנט, ובו היא עודדה את הפלסטינים "להכריז על התנגדות עממית" ו"להטיל מצור על ישראל במקום לשאת ולתת עמה".

בהחלטת הוועדה נכתב כי היא "מדגישה את זכותם של חברי הכנסת לבטא עמדות שאינן בקונצנזוס ולהביע ביקורת פומבית על הממשלה". ואולם, בהחלטה נאמר גם כי יש "להבחין בין ביקורת ומחאה חריפים אך לגיטימיים לבין עידוד אויבי המדינה, קריאה לפגיעה בישראל ומתן לגיטימציה למעשי טרור נגד אזרחי המדינה. הציבור בישראל, כמו בכל מדינה, מצפה כי חברי הפרלמנט, המצהירים אמונים למדינה, לא יעודדו את הקמים נגדה ואת אלה המבקשים להרוג את חייליה ואזרחיה".