לפני כשבוע נהרג סרן עמרי טל, לוחם שריון ב"עוצבת ברק" בן 22 מיהוד, מפגיעת פצצת מרגמה בשטח המועצה האזורית אשכול. חדר השינה שהותיר אחריו מביע רבות על אישיותו. ספרי היסטוריה, פילוסופיה ומורשת קרב מסודרים בספרייה ומעליהם תמונות שלו עם משפחתו וזוגתו. תמונות בטבע ומפת סימון שבילים של הכינרת תלויות על הקיר ומסמלות את אהבתו העזה לטיולים ולטבע. על מיטתו מונח דגל של מסייעת אלון, אך מכל אלה, הדבר הבולט ביותר בחדר של עמרי הוא "קיר המשפטים". "זוהי צוואתו הרוחנית", סיפרה אמו, אסתי, על הקיר המיוחד.
על הקיר ניתן למצוא בין המצוטטים את חנה סנש, את שפינוזה ואפילו שורות משיר של הזמר עידן חביב. "את כל מה שהאמין בו כתב על הקיר קרוב אליו", סיפרה האם. 'תהיה לוחם, תאמין, תחיה!', 'הכוח להבין והאומץ לשנות', 'ארץ מבטיחה שמים, שמים מבטיחות אלוהים, אלוהים מבטיח ארץ', 'הטבע הוא האלוהים', הם קומץ מהמשפטים שקרא עמרי בכל יום לפני השינה ובכל בוקר.
"הוא שם את זה במקום שבו הוא ישן, זה כמו עשרת הדיברות שלו", הסביר אביו, יורם. "בהתחלה לא הבנתי", סיפרה אסתי כיצד הגיבה כשהתחילו להצטבר המשפטים על קירו של בנה. "כששאלתי אותו, חייך ואמר שהחדר שלו זה הוא ולכן גם הקיר חלק ממנו". משפט שנחרת בזיכרונה הוא ציטוט של חנה סנש, 'קול קורא לי ואלך' שכתב בשחור. "הוא כנראה ידע שהוא לוקח בחשבון שישלם בחייו", פירשה אסתר את הציטוט, שנדמה לה כמשפט פרידה של עמרי. יורם דווקא לקח את הפרשנות למקום אחר, ולדעתו, "הוא התכוון שהמשמעות של 'קול' היא ללכת למשימה משמעותית, והוא הולך אליה".
מלחמה בדרום - כל הכותרות:
גנץ לתושבי עוטף עזה: "לא נאפשר שטפטוף הירי יימשך"
חמאס ממשיך לירות אך מתעקש שפניו לא להסלמה
כמה אזרחים פלסטינים באמת נהרגו במבצע "צוק איתן"?
כשקיבלה המשפחה את הבשורה הקשה על מותו של עמרי, היה אחיו הגדול, רותם, בעיצומו של טיול במונגוליה, באזור נידח וללא קליטה. כשהצליח להגיע לאזור עם מעט קליטה, שלח רותם הודעה לאביו 'אין לי הרבה בטרייה, תגיד לי עכשיו מה קורה'. "מה? נבשר לבן שלנו ששכל את אחיו בהודעה?", שחזר אביו את הרגעים הקשים. "לאחר עשר דקות שבהן עמדנו במטבח והתחבטנו, רותם התקשר ובישרתי לו: 'גם אנחנו משפחה שכולה'". יממה לאחר מכן נחת האח בארץ, בזמן כדי לקבור את אחיו.
"זה מצחיק אותי. הייתי במשך חצי שנה לבד וכל מה שחשבתי עליו הוא שאני רוצה להמליץ לו איפה לטייל", סיפר רותם לאחר שעלה עם משפחתו לקבר של אחיו הקטן ביום שישי, בתום השבעה. "אנשים שיש להם את כל השפע והאמצעים בעולם לא היו מצליחים להיות מאושרים כמו שעמרי היה מאושר בטבע, עם כוס קפה מסתכל על השקיעה".
"השבוע האחרון היה השבוע שלך", ספדה לעמרי אמו בעלייה לקבר. "כל חבריך, מוקיריך ועם ישראל באו אל ביתנו לנחם ולחזק. 'תודה רבה לך על שהיית כה אציל נפש', הם לחשו, 'ויתרת על חייך, על עתידך ועל אהבתך עבורינו ועבור הארץ שאין בלתה'".
בשבוע החולף ביקרו בבית המשפחה בני אדם רבים שזכו להכיר את עמרי והושפעו ממנו. אחת המנחמים הייתה אישה שנתנה לו טרמפ בדרכו לשטחי הכינוס בדרום, זכרה את תג היחידה שלו ואת פניו והחליטה להגיע לבית המשפחה. "באותו לילה נכנס צה"ל קרקעית לרצועה, ומדי פעם חשבתי על אותו קצין שהיה בדרך לדרום. כשראיתי את התמונה שלו בבוקר שאחרי, ישר אמרתי לבעלי: 'אני חושבת שהקצין שפגשנו נהרג'", שחזרה במכתב מרגש שכתבה למשפחה. "20 דקות בדיוק הספיקו כדי שתיכנס לנו ללב. כל כך עצוב לחשוב שאיבדנו אותך". היא השאירה למשפחה תמונה של נוף שצילמה יחד עם עמרי בעת הנסיעה לדרום.
אמו של עמרי סיפרה כי בסוף השבוע האחרון שלו בבית הוא נפרד מאנשים רבים. "הוא נפרד מאנשים שלא דיבר איתם הרבה זמן, היו הרבה סגירות. בסוף השבוע הוא נפרד מהסבים ומהסבתות שלו זה היה די חריג. הוא יכול היה להישאר איתנו בזמן הקצר של סוף השבוע, והוא נסע לפגוש את כולם ולהיפרד מהם", סיפרה. גם מאסתר הוא נפרד באותו סוף שבוע, בטלפון. בטרם יצא מדלת ביתו בפעם האחרונה, "הוא נפרד במילים, 'אמא, אני לא ילד יותר'".
לפניות לכתבת: danayark@walla.com
