הסרטון שתיעד את הפיגוע בנחל עוז, ששודר אתמול (שלישי) בכלי התקשורת הערביים והפלסטיניים יחד עם נאומו של ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, מהווה במידה רבה "תמונת ניצחון". אין הכוונה רק לניצחון של הארגון במערכה נגד ישראל, אלא גם לניצחון של דף עצמו בקרבות הפוליטיים בצמרת חמאס. "אבו חאלד" כינויו של דף המבוקש משנות ה-90, אמנם פנה בנאומו לציבור הפלסטיני בעזה, אך גם למתחריו מבית.
מבצע "צוק איתן" - פרשנויות נוספות:
הפיצוץ בשאטי: התקרית ששינתה את פני המערכה?
לא נכנע, אך במצוקה: חמאס הגיע לנקודת השבירה
הפסקת האש מתרחקת: מצרים מתעקשת, חמאס לא מתפשר
במהלך ימי הלחימה התייצבו שני מנהיגים אחרים של חמאס לנאום בפני הציבור העזתי: ראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל, שנאם על נכונותו למות מות קדושים בעודו שוהה בבית מלון מפואר בקטאר; וראש הממשלה לשעבר איסמעיל הניה, שצילם את נאומו מהבונקר ולא חדל מלנופף באצבעו ולאיים על ישראל. אתמול היה זה תורו של דף, "הרמטכ"ל", לפרסם את נאומו המוקלט. בעוד שני הראשונים דיברו ונשמעו כמו פוליטיקאים, מדינאים, הודעתו של ראש הזרוע הצבאית נשאה ניחוח משיחי, איסלאמיסטי, הרחק-הרחק ממנעמי דוחא ואפילו מהחסינות היחסית שהניה נהנה ממנה.
מנהיג דתי, לא כוכב נולד
דבריו של דף כללו לא מעט סיסמאות ופתגמים מהקוראן. את תמונת הצללים שלו עיטרו אותיות מסתלסלות בערבית, כאילו מדובר בשפת קודש; קולו זכה להד מכוון שהעניק לו הילה נוספת, כמעט כמו של קדוש-חי; ובשורה התחתונה, מישהו בחמאס ובזרוע הצבאית שלה ניסה למתג את דף כממשיך דרכם של יורשי הנביא מוחמד, לא פחות. אחד מבכירי פתח ניסח זאת באופן מדויק יותר: "לא כוכב נולד, אלא מנהיג דתי נולד".
בדבריו של דף הייתה נימה וצליל הקורצים לתורתם של ראשי אל-קאעדה, פחות לאלה של חבריו לחמאס. וכך, בעת שמשעל והניה מצטיירים כבני תמותה בעיני הפלסטינים, דף מנסה למתג את עצמו כגיבור-על, המנהיג מלחמת קודש. ומי זוכר היום שרק לפני כשנה וחצי עוד דיברו על מרוואן עיסא כעל יורשו של אחמד אל-ג'עברי בראשות הזרוע הצבאית?
עם זאת, המסר של דף זהה כמעט לזה של הניה ושל משעל. כלפי חוץ לפחות, אין מחלוקות. לגרסת השלושה, הפסקת אש תתאפשר רק לאחר "עצירת התוקפנות והסרת המצור". ומה זה אומר בתרגום חופשי? ראשית, חמאס מעוניין שישראל תיסוג מרצועת עזה בתמורה להפסקת אש ארוכת טווח. אתמול הוא הסכים לעצור את האש ל-24 שעות גם ללא נסיגה ישראלית, אך ישראל לא נענתה בחיוב. לאחר יציאת כוחות צה"ל, הארגון מצפה לדיונים בקהיר על פתיחת המעברים, הסכמה של ישראל להכניס חומרי בניין לרצועה והרחבת תחום הדיג ל-12 מיילים מהחוף. עד כאן הדרישות נשמעות סבירות. ואולם, בחמאס רוצים כעת יותר: פתיחה של נמל ימי בפיקוח בינלאומי או בפיקוח של הרשות הפלסטינית, ואת זה כנראה חמאס לא יקבל.
חמאס רוצה "משהו ביד"
הדרישה לנמל ימי מבהירה גם את הקושי שיש לחמאס לעצור כעת: הוא מצטייר בעיני הציבור הפלסטיני והערבי כמנצח במערכה. הסרט שתיעד אתמול את החדירה של אנשי הזרוע הצבאית דרך המנהרה לאזור נחל עוז ואת הריגתם של חמשת החיילים הוא תיעוד נדיר ל"ניצחון" הזה. זו תמונה שחמאס ינופף בה בכל הזדמנות. אך הניצחון מצד אחד והמחיר העצום שמשלמים כעת תושבי הרצועה מצד השני, מאלצים אותו לרצות בהישג משמעותי וסמלי, וזה יקשה על הפסקת הלחימה כעת. חמאס אמנם רוצה בעצירת האש, אך צריך גם "משהו ביד".
נוסף על כך, יש לזכור כי המלחמה הנוכחית הפכה את הארגון ליקיר האומה הערבית. היא איחדה את השורות המפוצלות של הנהגת הארגון וסוף-סוף נוצרה אחדות נדירה בין משעל בקטאר, הניה בעזה ודף שבמחילות. הפסקתה כעת תביא ככל הנראה שוב לדחיקת הארגון מסדר היום, וכך גם לדחיקתו של גיבור-העל הדתי מוחמד דף.