אחרי יום ארוך בשטח, נכנסתי למכונית במועצה האזורית אשכול והתחלתי לנהוג לכיוון צפון. לצדי ישב אבי הצלם ומאחורינו נחו שני חיילים שאספנו, בדרך הביתה לאפטר. אחד מהם סיפר לנו כי הוא לא היה בבית כבר שבעה שבועות.
מבצע צוק איתן | היום ה-22: עדכונים שוטפים
למרות הביקורת בירושלים: ארהב מתייצבת לצד ישראל
על רקע צוק איתן: סנקציות על סטודנטים משתמטים
בנט על המבצע: אם צריך עוד חודש או שנה - נקבל
פתאום נשמע קול פיצוץ והלוחם אמר שזה "כנראה כלום". פנינו שמאלה לכיוון שדרות ואחרי כמה מאות מטרים חלפו מולנו רכבי ביטחון שנסעו במהירות. עברו רק עוד כמה שניות עד שקיבלנו את ההודעה: פגיעה ישירה של פצמ"ר, יש נפגעים. אני שואל, צועק, "מה המיקום המדויק?" ומבין שממש כמה דקות קודם לכן היינו בדיוק באותו האזור, מרחק של מטרים ספורים ממקום הפגיעה. צוותי ההצלה של חיל הרפואה ומד"א התרוצצו מולנו, מנסים לטפל בפצועים. טפטופי המידע שמגיעים אלינו מציירים תמונה קשה - יש הרוגים, יש פצועים באורח קשה.
הקושי הגדול עוד יותר באירוע הנורא הזה, נובע מכך שבניגוד לימים הקודמים מאז החלה הלחימה, היום הזה עבר בתחושה של התרוממות רוח. משעות הבוקר המאוחרות עמדנו בשטח הכינוס. הלוחמים הגיעו מאובקים מהקרבות, עייפים ומזיעים - ונעטפו בחום ואהבה. דוכני אוכל, מקלחות, חבילות עם בגדים להחלפה חיכו להם. אפילו ס?פ??ר?ים ומסז'יסטים שהגיעו מכל חלקי הארץ התייצבו שם, רק כדי לפנק את הלוחמים. הגיעו לשם גם הורים, אחים ואחיות לראות את הבנים, שזה עתה יצאו מעזה ועכשיו הם כאן, בשטח ישראל. הם הרגישו הכי טוב בעולם, שהם יצאו בריאים ושלמים והגיעו לאדמה בטוחה ומוגנת.
שום דבר לא רמז על הבאות. נכון, מפעם לפעם נשמעו קולות הירי ואזעקת "צבע אדום". הלוחמים נכנסו לתפוס מחסה, אבל זה היה ללא לחץ או פאניקה ואחרי דקה כבר חזרנו לשגרה. כמה לוחמים עמדו מול נשקם ושיפצרו את רובה התבור שלהם, מש"קי השלישות של הגדודים חילקו הפניות לרופאים ובפינה אחרת רס"ר הגדוד היה עסוק בארגון שטח הכינוס, שיהיה נקי ומסודר.
אחד מתושבי המקום אמר לי אז כי הוא רוצה בסך הכל שהלחימה תסתיים. "הדאגה היא לא מירי הטילים אלא מהמנהרות. אנחנו רחוקים שניים-שלושה קילומטרים מהן, ופצצת מרגמה לא פוגעת, רק קסאמים, אבל מאלה אנחנו יודעים להתגונן", סיפר לי הקיבוצניק המבוגר. שעתיים לאחר מכן נפל הפצמ"ר הקטלני, לא רחוק מביתו של האיש, ולימד את כולנו שלמלחמה יש חוקים משלה.
לפניות לכתב אבי אשכנזי: Aviash123@walla.co.il