החלטה היסטורית בהאג: הולנד אחראית לטבח בבוסניה

בית משפט בהאג קבע היום (רביעי) כי הולנד אחראית למותם של כ-300 בוסנים מוסלמים במהלך הטבח באזור סרברניצה בשלהי מלחמת האזרחים בבוסניה-הרצגובינה בשנת 1995. מדובר בנחמה מסוימת ל"אמהות מסרברניצה", הכינוי שניתן לקרובי המשפחה של ההרוגים, אולם במסגרת הפסיקה, הולנד הסירה מעצמה אחריות למותם של כ-7,000 בני אדם נוספים, בטבח הנרחב ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

כוחות שמירת השלום ההולנדים בסרברניצה, מובלעת מוסלמית באזור שרובו מאוכלס בידי סרבים, ידעו ש-300 הגברים שביקשו מקלט בבסיסם בכפר פוטוצ'ארי, יירצחו אם יצאו מהמתחם שבשליטת הכוחות – כך קבע בית המשפט. עם זאת, נקבע כי הולנד אינה אחראית למותם של האלפים שנמלטו ליערות באזור.

עוד כותרות מהעולם בוואלה! חדשות:
מה באמת עומד מאחורי התמונה משדרות שהסעירה את העולם?
שרת החינוך של בריטניה: "נישואים הם בין גבר לאישה"
שיחות הגרעין הסתיימו ללא הסכם: "זקוקים לזמן"

הפסיקה, שבמסגרתה משפחותיהם של 300 ההרוגים יקבלו פיצויים מהממשלה ההולנדית, עשויה להוות תקדים, שישליך על פריסה עתידית של כוחות שמירת שלום במדינות נוספות. משימתם של הכוחות ההולנדים הייתה להגן על סרברניצה, אשר הוגדרה על ידי האו"ם ב-1993 אזור בטוח לאזרחים, אולם אלה לא עצרו את הצבא הבוסני-סרבי בפיקודו של רטקו מלאדיץ', שעומד למשפט בגין פשעי מלחמה בבית הדין הבינלאומי בהאג.

החיילים ההולנדים אמרו לבוסניאקים, תושבי האזור המוסלמים, כי ביטחונם מובטח, והעבירו אותם לידי צבאו של מלאדיץ'. הגברים נרצחו ונקברו בקברי אחים באזור, ואילו הנשים והילדים הועברו לאזורים אחרים במדינה בעלי רוב בוסניאקי. הנושא עלה לדיון בבית המשפט לבקשת "האמהות מסרברניצה", אך הן ביקשו גם לבחון את אחריותו של האו"ם למקרה, ובקשה זו לא מומשה.

השופט פיטר בלוק אמר: "ברגע שהגברים נשלחו מהמתחם, הכוח ההולנדי ידע – או היה צריך לדעת – שרצח עם מתחולל, ולפיכך קיים סיכון חמור שהם ייהרגו". בהחלטת בית המשפט נכתב: "ניתן לקבוע באופן ודאי כי אילו הכוחות ההולנדיים היו מאפשרים להם להישאר במתחם, הגברים היו נשארים בחיים".

בשבוע שעבר נערך בסרברניצה טקס זיכרון לציון 19 שנים לטבח. עבור חלק מ"האמהות מסרברניצה", גזר הדין מעודד, אך אינו מספיק. עבורן, כספי הפיצויים אינם העניין. "איך שמים מחיר על חיי אדם?", אמר עורך הדין המייצג אותן. "זה ברור כי לבית המשפט אין תחושת צדק", הוסיף, "איך ניתן לחלק את הקורבנות, ולהגיד לאמא אחת שהמדינה אחראית למות בנה, ולאמא אחרת, שבנה מת בצדה השני של הגדר, שלא?".