במבצע "צוק איתן", כמו במצבי חירום אחרים, מתמודדים אזרחים רבים עם חרדה. עם זאת, ההתמודדות הנפשית הופכת למורכבת יותר כאשר הנפגעים הם חירשים או כבדי שמיעה. אוכלוסיות אלו מתקשות לתקשר עם כוחות ההצלה והביטחון הנחלצים לעזרתם. כעת, אפליקציה חדשה, "סימנים במשבר" שמה, שפותחה במכללת תל חי בשיתוף המכון לקידום החירש והקואליציה הישראלית לטראומה, מאפשרת לכוחות ההצלה והחירום הפועלים במסגרת המבצע לתקשר עם חירשים וכבדי שמיעה בשעת חירום. הפיתוח החדשני כולל מילון וירטואלי לשפת הסימנים ויכול להציל חיים ולסייע בטיפול במצוקות לקויי השמיעה.
"הבעיה המרכזית של האוכלוסייה הזאת היא שכשהם מגיעים למצב של קבלת עזרה במצבי משבר וחירום, אין מי שיתרגם להם את שפת הסימנים ואז המצוקה שלהם היא כפולה", מסביר פרופ' מולי להד, נשיא מרכז "משאבים" לשעת חירום במכללת תל חי. "פעם אחת מכיוון שהם במצוקה רגשית כתוצאה ממצב החירום ופעם שנייה כי הם לא מצליחים לשמוע מה אומרים להם".
מבצע "צוק איתן" - סיקור מיוחד:
אחרי הביקורת - נתניהו פיטר את דנון: "חסר אחריות"
הרופא שמטפל בפצועים מישראל ומעזה: "עבורי אין הבדל"
קרב הפיצויים של בעלי העסקים בדרום: "הנזק אדיר"
האפליקציה מבוססת על מילון לשפת הסימנים שפותח על ידי מומחי מרכז "משאבים", פרופ' מולי להד ובת זוגו נגה גולדרינג, שהחלה בעצמה לסבול בשנים האחרונות מליקויי שמיעה בתחילה, הופצו 500 מילוני כיס לאנשי שירותי ההצלה ובעזרת צוות מפתחים הוא הפך לאחרונה למילון וירטואלי המתרגם את השפה העברית לשפת הסימנים. תהליך גיבוש המילון נמשך כשנה והוא כלל סדנאות עם כוחות החירום, מועדוני חירשים וכבדי שמיעה, שהעשירו את המפתחים במשפטי המפתח הבסיסיים להם הם נזקקים לעיתים תכופות בשעת משבר.
"האפליקציה נועדה בעיקר לכוחות החירום שבאים להגיש עזרה. היא מורכבת ממשפטים ומילים הכוללת 16 משפטי שאלה, 22 משפטי מפתח, שלושה משפטי חיזור לנפגע במצוקה ו-48 מילים הכוללות פעלים, רגשות, אנשי מקצוע ובני משפחה", אומר דימה ליקין, דוקטורנט מהמחלקה לרפואת חירום באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, הנמנה עם צוות מפתחי האפליקציה. "בשיחון אפשר לדוגמה למצוא משפטי שאלה כמו: 'איפה כואב לך?', 'מה קרה?', 'אתה יכול ללכת?', 'אני רופא', 'איפה אבא?' ו-'איפה הילדים?'", הוא מוסיף. "ניתן למצוא במילון גם משפטי מפתח כמו: 'שב כאן', 'תנשום עמוק' ומשפטי חיזוק כמו: 'אני איתך, אתה לא לבד' ו-'מקובל להרגיש ככה במצבך'".
ליקין מספר כי אם אנשי כוחות החירום מרגישים שחסר להם משפט או מילה, יש באפליקציה אפשרות לכתוב בכתב יד בכל שפה או לצייר באמצעות לוח מחיק. "במצב חירום לקויי השמיעה משולים לאדם שמגיע למדינה זרה ולא מבין את השפה המדוברת, מה שגורם לו להרגיש אבוד", הוא טוען. "אבל אם פתאום יגיע מישהו שידבר איתו בשפה המוכרת לו, זה ירגיע אותו, יתן לו תחושת שליטה במצב והוא יהיה במצב יותר פתוח להישמע להוראות".
האפליקציה הפכה זמינה להורדה רק בחודש ינואר האחרון, ובפרט לכוחות החירום שמשתמשים בה כבר היום בדרום הארץ, מקדמים המפתחים את הפצתה גם בקרב רשויות מקומיות, עובדים סוציאליים ובתי חולים. "משרד הבריאות עומד להוציא בקרוב הנחייה לכל צוותי חדרי המיון בבתי החולים בארץ להוריד את האפליקציה הזאת", מסכם פרופ' להד. "כך הם יציידו בין היתר את הרופאים, האחיות והעובדים הסוציאליים בכלים הבסיסיים שיוכלו לעזור להם לתקשר עם אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה".
לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il