בשנים האחרונות טיפלו הרופאים בישראל וברצועת עזה בעשרות אלפי פצועים, אם זה מירי הרקטות ואם מתקיפות חיל האוויר. אך רק מעטים מהם "זכו" לראות את הנפגעים בשני הצדדים. הנוירולוג ד"ר רפיק מסאלחה, בן 59, חבר הארגון "רופאים לזכויות אדם", הוא אחד מהם.
"המצב הוא קשה, הרגשות מעורבים, אבל אני אישית, כשאני מטפל בחולים, לא מרגיש שום הבדל. בין אם זה יהודי, ערבי, חייל או אזרח - אני עושה הכל כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר", סיפר מסאלחה, תושב כפר קרע העובד בבית החולים סורוקה בבאר שבע, שהגיע כמה פעמים במהלך ארבע השנים האחרונות גם לרצועת עזה במסגרת משלחות רופאים של הארגון שבו הוא חבר. "בכל פעם שאני מגיע לשם יש לי תחושה שאני מצליח לפרוץ את הסגר, לסייע ולעשות משהו עבור אנשי הרצועה, שלא יכולים לקבל טיפול רפואי ראוי - לא בארץ ולא במצרים", אמר.
"אתה מרגיש שאתה עובר מעולם ראשון לעולם שלישי", סיפר על ביקוריו ברצועת עזה. "הרבה אנשים בהלם, הולכים ברחובות בלי מטרה. חלק מהאנשים, שמגיעים לקבל אצלנו טיפול במחנות הפליטים, מספרים לנו סיפורים על פחד מתמשך מכל מטוס שעובר בשמי הרצועה ומכל רעש של פיצוץ שמפחיד אותם בצורה קיצונית".
מבצע "צוק איתן" - כותרות אחרונות:
צהל תוקף ברצועה; חמאס: מאוחדים נגד הפסקת האש
הירי נמשך: פגיעה בבתים באשדוד, יירוטים בשפלה
ארדואן על איילת שקד: היא מזכירה לי את היטלר
"אנשים סופרים בדרך כלל את המתים או את הפצועים אבל יש גם המון אנשים שנמצאים בטראומה לאורך זמן, תחושה שכל עולמם חרב עליהם", הוסיף. לדבריו, בביקוריו בעזה לאחר מבצע "עופרת יצוקה" ב-2009 ו"עמוד ענן" ב-2012 נתקל בהרס, "לא רק של בתי ממשל של החמאס אלא גם בתים רגילים, בתי מגורים. הרס גדול מאוד".
אל מסאלחה, שבשנתיים האחרונות עובד גם בסורוקה שבבאר שבע וגם באזור מגוריו שבצפון, מגיעים פצועים בצד הישראלי לאחר שקיבלו טיפול ראשוני. לדבריו, "החולים והפצועים הישראלים מקבלים אותי בצורה הטובה ביותר, ולא מעירים הערות בגלל שאני ערבי. חלקם אפילו מגיעים לומר תודה חודשים אחרי שהבריאו והשתחררו".
מסאלחה, שטרם הגיע לרצועת עזה במסגרת מבצע "צוק איתן", אמר כי ברגע שתתארגן משלחת נוספת והצבא יאשר זאת, ייסע שוב לעזה על מנת לסייע לחבריו הרופאים מהרצועה ולפצועים הרבים. "יש רבים שנמצאים במצב של פוסט טראומה. זה לא צריך להיות כך", אמר בעצב.
"המלחמה לא נותנת דבר חוץ מהרס וכאב"
לדבריו, נחשף בשנים האחרונות למקרים קשים רבים ברצועת עזה, שלא נותנים לו מנוח. "בפברואר האחרון הייתי בפעם האחרונה ברצועה. פגשתי שם שני ילדים בני 12, אחד מהם, בן יחיד שאביו נהרג במלחמה, נפגע בעמוד השדרה והפך משותק בשתי רגליו. האימא כל הזמן בכתה. ילד אחר נפגע באופן קל, והגיע לקבל זריקה נגד טטנוס, אך בגלל המהירות והלחץ מהלחימה האחות פגעה לו בעצב והוא הפך למשותק באחת מרגליו".
"זו המציאות בעזה", אמר. "יש מחסור בצוותים רפואיים, מחסור באורתופדים ובנוירוכירורגים. חסר גם ציוד רפואי ותרופות. חברים שלנו שם שעובדים בבתי החולים מתארים מציאות קשה. באמצע ניתוח פתאום אין חשמל, או שנגמרות התחבושות, והם צריכים לאלתר ולהמשיך בטיפול ובניתוחים. המצב קשה וקטסטרופלי".
לדבריו, "המנהיגים בישראל וברצועה חייבים לעשות שלום כדי לסיים את הסבל הגדול של האוכלוסייה בשני הצדדים. אני מקווה שנוכל לראות אור בקצה המנהרה, תהליך שיוביל סוף כל סוף לשלום ולהפסקה מוחלטת של הלחימה בין הצדדים. אני מאוד מקווה שמישהו יתפוס יוזמה והמנהיגים משני הצדדים יפסיקו את הלחימה, שלא נותנת דבר חוץ מהרס וכאב. אני מאוד מקווה שזה יקרה כדי שייחסכו מאתנו עוד אבדות".
לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com