פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עובדים תחת אש: האתגרים שאחרי נפילת הרקטות

      בימי החירום הללו מתמודדים עובדי העיריות והמוקדים העירוניים בדרום לא רק עם עומס הקריאות, אלא גם עם הצורך לספק סיוע מידי לתושבים. "עכשיו עוזרים ולא עושים חשבונות"

      המוקד העירוני בשדרות. יולי 2014 (מערכת וואלה! NEWS , מור שמעוני)
      "שדרות היא היום המקום הכי בטוח בארץ". המוקד העירוני בשדרות (צילום: מור שמעוני)

      בימים של אזעקות, נפילות ויירוטים, עומדים אתגרים לא פשוטים בפני עובדי העיריות בדרום. הם אלה שנשארים לטפל בנזקים שמשאירות אחריהן הרקטות, וכך קרה למשל ביום שישי כשאנשי עיריית אשדוד יחד עם חברת החשמל נדרשו להשיב את הזרם לבית אבות באשדוד, ובו קשישים המחוברים למכונות מצילות חיים, אחרי שנפלה רקטה בסמוך למקום.

      "צוק איתן": כותרות אחרונות
      שיא בטווח השיגורים: רקטה נפלה בשטח פתוח בחיפה
      ראשי המועצות בדרום: לא נשלח את הילדים ללימודים
      תיעוד מפחיד: רקטה מתפוצצת בלב שכונה בנתיבות

      המוקד העירוני באשדוד מקבל בימים האחרונים פניות רבות מאזרחים מודאגים, ובשדרות מנסים עובדי העירייה לשלב בין המשימות הבלתי פוסקות, לבין הניסיון לדאוג לבני המשפחה המוטרדים שבבית.

      "שדרות היא היום המקום הכי בטוח בארץ", פוסק דוד שניאור, קצין הביטחון העירוני. "מתוך ניסיון של 14 שנים, אני יכול לומר שהכל פה ממוגן: כל כמה מטרים ישנה מיגונית וכל התושבים מכירים את הנוהל. מי שרוצה להרגיש בטוח – שיבוא לשדרות".

      שניאור הוא יליד שדרות, ושם הוא גם מגדל את ילדיו. "הרשות המקומית היא זאת שמשמרת את הרציפות התפקודית בעיר. מבחינתנו, פינוי האשפה ושאר התפקידים של העירייה ממשיכים להתקיים למרות המצב. השגרה היא יוצרת את החוסן והעמידה האיתנה".

      24,300 תושבים חיים בשדרות. למי שחווה בימי "צוק איתן" את האזעקות כדבר חדש, כדאי להזכיר שבשדרות נמצאים כל השנה בכוננות. בפורים האחרון, בלי שום אזהרה מוקדמת או סימנים למתיחות ביטחונית, נשמעה לפתע אזעקה. ממצב שגרתי לחלוטין היו צריכים התושבים למצוא מחסה תוך 15 שניות בלבד. כך שמבחינתם, האיום במתקפת רקטות הוא דבר יומיומי כבר שנים רבות. ובכל זאת, גם בשדרות המתח גבוה במיוחד מאז השבוע שעבר.

      אנחנו מבקרים במוקד 106 של העירייה, שממוקם במרחב מוגן כמובן. היום (שני) עובר בשקט יחסי. "כשכולם חוטפים, אצלנו רגוע", אומר בקול שקט מארק איפראימוב, סגן ראש העירייה. "ביומיום זה מוקד עירוני רגיל לכל דבר, אבל בימים אלה הוא פועל כמכלול – מנכ"ל העירייה, הקב"ט העירוני, הרווחה, כולם עובדים מפה ומקבלים הודעה אם יש נפילה", מסביר שניאור.

      "אחרי שהמעגל הראשון – משטרה, מד"א וכיבוי, מסיימים לעבוד, מגיע המעגל השני והשלישי. פינוי, תיקון, דאגה לתושבים שזקוקים למקום לינה, מס רכוש וכמובן נפגעי חרדה. צריך לזכור שלא כולם מטופלים מיד אחרי האירוע. יש כאלה שמתקשרים אחרי חודשיים ואומרים שהילד התחיל להרטיב".

      רחובות העיר ריקים כמעט לחלוטין, וילדים אינם נראים ברחוב. הבוקר הם חמקו מהחום ומהרקטות אל המתנ"ס, לצפות בהופעה של "הפרויקט של רביבו". בעלי העסקים חווים נפילה קשה, חלקם סגרו את העסק ויצאו לחופשה. במוקד שולפים ציור שציירה נריה, בתו של אלון דוידי, ראש עיריית שדרות ובו ילדה המכסה את אוזניה. הציור ממחיש את האימה שחש מי שגר כאן, גם אחרי שנים רבות של רקטות. "אי אפשר באמת להתרגל", אומרים במוקד.

      אשדוד: "מתכונת של שיטור משולב"

      גם בעיריית אשדוד המצב אליו נחשפה כל הארץ בימים האחרונים מוכר כבר שנים. זאת העיר החמישית בגודלה בישראל, עם כ-250 אלף תושבים. שם ספגו בימים האחרונים כמה פגיעות ישירות, המשמעותית שבהן ביום שישי בבוקר, בתחנת הדלק העמוסה.

      "הייתי בדרכי לקניות של אוכל לשבת", נזכר דוד דבש, מנהל אגף המוקד העירוני. "נסעתי על דרך נוף ים (כביש מקביל לחוף הים ולנמל אשדוד, מ"ש) ולפתע שמעתי אזעקה. הייתי בדרך לצאת מהאוטו כששמעתי פיצוץ חזק ובמראת הרכב ראיתי עשן שחור מיתמר לשמיים. הייתי לא יותר מ-40 מטר בקו אווירי".

      באירוע נפצע קשה אילן סולומון, תושב העיר בן 61, שמאושפז עדיין בבית החולים בילינסון. למקום הגיעו כוחות גדולים של הצלה וכיבוי אש, שהשתלטו על האש. אנשי העירייה, כאמור, טיפלו בבית האבות הסמוך. "אנחנו עובדים בימים אלה במתכונת של שיטור משולב", מספר דבש בגאווה. "כאן במוקד עובדים בסינרגיה עם כל הכוחות". חלק מהמצלמות, שמרשתות דרך קבע את כל פינות העיר, מופנות כעת לעבר השמיים.

      נפילת רקטה בתחנת דלק באשדוד במבצע "צוק איתן" (מערכת וואלה! NEWS , דוברות מד"א)
      נפילת הרקטה בתחנת הדלק באשדוד (צילום: דוברות מד"א)

      "כשמוקדן מזהה פעילות חריגה, הוא מדווח לכולם ומיד כל הכוחות מוקפצים. דבר ראשון, עובדים כוחות ההצלה, שסורקים אם יש נפגעים. לאחר מכן מכבים את האש ואז אנחנו מגיעים, על מנת למפות את הבעיות שנוצרו במקום. מכה קשה הם הסקרנים", מבקש דבש להדגיש.

      "חשש מאסון המוני בגלל הסקרנים"

      "לא סתם היהודים הם עם חכם – זה משום שאנחנו סקרנים. הם מגיעים בהמוניהם, מפריעים לעבודת הכוחות ומסכנים את עצמם. אירוע קטן של נפילה יכול להפוך בשנייה לאסון המוני. אני קורא לאזרחים לא להגיע למקומות של נפילות".

      דבש מספר כי הפניות מאזרחים השתנו עם התקדמות ימי הלחימה. "בהתחלה הם התקשרו למוקד לשאול איפה המרחב המוגן, מתי פותחים את המקלטים ומה לעשות. לאחר מכן התחילו להתעניין במה שקורה מסביב – האם יש אירועים, התכנסויות, קייטנות. עכשיו שואלים כל הזמן האם יש איזו שהיא פעילות הפוגה".

      עבור קשישים רבים, הימים הללו קשים במיוחד. "מתקשר אלינו קשיש שצריך לצאת מהבית לקבל זריקה, ולא יכול לעשות זאת. אני שולח לו מונית, לא עושה חשבונות עכשיו. רוצים שלתושבים יהיה על מי לסמוך. רובם נשענים על השלטון המקומי. אנחנו נגישים, בניגוד לשלטון הארצי".

      לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com