פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לפגוע בחמאס בעזה, אך לא למוטט אותו

      מציאת גופות שלושת הנערים שנחטפו לא רק מגביר את הצורך בפגיעה קשה בתנועת האיסלאמית, בגדה ובעזה. אפשר לפגוע בחמאס ברצועה גם בלי נוכחות קבועה על הקרקע

      שמעתי בקשב רב את הכרזת ראש הממשלה לאחר מציאת גופותיהם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו על ידי החמאס. החמאס אשם והחמאס ישלם, אמר מר נתניהו. באמירה זו, לעניות דעתי, יש רק מקצת האמת. איני כופר חלילה באחריות החמאס לחטיפה ולרצח, אני טוען שהחמאס אחראי לפשעים רבים נוספים כלפי אזרחי מדינת ישראל. חמאס צריך לשלם על החטיפה, כמו גם על ניסיונות רבים נוספים לחטוף ולרצוח אזרחים, ניסיונות שסוכלו על ידי צה"ל והשב"כ. חמאס צריך לשלם גם על הירי הבלתי פוסק מרצועת עזה על יישובי הדרום, בין אם מדובר בירי המתבצע על ידי פעילי הארגון ובין אם בירי המתבצע על ידי פעילי ארגונים אחרים הפועלים ברצועת עזה המצויה תחת שלטון חמאס. אם כך, אחרי ההכרזות וההבטחות, אנחנו נשארים עם השאלה, פנינו לאן?

      רצח הנערים - כל הכתבות

      התשובה, בהתאם לדברי ראש הממשלה, היא לגבות מחיר מהחמאס. לגביית מחיר שכזו יש מספר שלבים: ראשית, נדרש להשלים מספר מהלכים ביהודה ושומרון. הראשון שבהם הוא מעצר מקסימום ממשוחררי עסקת שליט, כדי להמחיש את מחיר השימוש בחטיפה. אותם עצורים צריך שימצאו את דרכם בחזרה לכלא להשלמת תקופות מעצרם ויפה שעה אחת קודם. המהלך המשלים, הוא פגיעה בתשתית האזרחית של החמאס (ה"דעווה"), בדגש על ניתוק צינורות העברת הכספים. מדינת ישראל פעלה בתחום זה בעבר בהצלחה רבה ויכולה לשחזר את דפוס הפעולה גם כיום.

      השלב השני והמשמעותי יותר, הוא פעולה כנגד ממלכת החמאס ברצועת עזה. פעולה שכזו מתבקשת ונחוצה מזה זמן מה. בניגוד ליהודה ושומרון, שם פעל צה"ל במבצע "חומת מגן" במרץ 2002 ומאז באופן רציף, לפגיעה בתשתיות הטרור, בעזה פורח הטרור ומתעצם. נסיגת צה"ל מעזה בשנת 2005 בתכנית ההתנתקות, בדגש לנטישת הגבול עם מצרים בציר "פילדלפי" הביאה ליצירת חממה לטרור שרק הולך ומתחזק משנה לשנה. צה"ל פעל בשני מבצעים מוגבלים כנגד הטרור מרצועת עזה - "עופרת יצוקה" בשנת 2009 ו"עמוד ענן" בשנת 2012, אך הישגי מבצעים אלו, מוצלחים ככל שיהיו מבחינה צבאית טקטית, היו מוגבלים כנגזרת מהיקפם.

      דגם "חומת מגן" בעזה

      אם בשנת 2002 תכנן צה"ל לכבוש ולשלוט ברצועת עזה עם ארבע-חמש חטיבות, הרי שהיום יידרשו לשם כך כוחות גדולים בהרבה. אם עד נסיגת צה"ל מרצועת עזה בשנת 2005 היה הנשק הכבד ביותר בידי חמאס וארגוני הטרור מרגמות מאולתרות לטווחים של קילומטרים ספורים, הרי שכיום יש בידיהם מאות טילים המגיעים לגוש דן, לצד אלפי רקטות וטילים אחרים, נשק נגד מטוסים ונשק מתקדם נגד טנקים. שלא נשלה את עצמנו, התעצמות זו נמשכת ביתר שאת גם בימים אלו, כולל פיתוח יכולות ייצור עצמי מתקדמות, כפיצוי לחסימת המצרים את חלק מנתיבי ההברחה מסיני. אם כך, לא רק בגלל החטיפה והרצח נדרשת פגיעה בממלכת החמאס ברצועת עזה, אלא גם בגללה.

      לגבות מחיר מרמאללה / אריה אלדד

      פעולה שכזו היא בתחום יכולתו המבצעית של צה"ל וניתן לבצעה בלוחות זמנים קצרים. השאלה איננה מה הצבא יכול לעשות, אלא מה רוצה הדרג המדיני להשיג ואיזה חופש פעולה מבצעי הוא רוצה ויכול לתת לדרג הצבאי. פעולה צבאית ברצועת עזה דורשת זמן נכונות להרחבת מדיניות אש, כך שניתן יהיה לפעול ולהגיע להישגים משמעותיים. לכל הדואגים מכך שנישאב ל"בוץ" העזתי ונמצא את עצמנו אחראים למיליון ויותר פלסטינים, אני יכול להרגיע ולהצביע על מה שהתנהל ביהודה ושומרון אחרי מבצע "חומת מגן". החמאס ברצועת עזה, כמו הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, לא יוותר כל כך מהר על הנכס שהשיג בדמות השלטון בעזה. אני טוען, שניתן לפגוע קשה בתשתיות הצבאיות של החמאס מבלי למוטט את המערכות האזרחיות, שגם כיום נשענות במידה מרובה על כספים מהחוץ ועל הארגונים הבינלאומיים הפועלים בעזה. כמובן, שלצד הפעילות המבצעית נדרש לתכנו ולהפעיל מאמץ אזרחי – הומניטרי, שתכליתו למזער את הפגיעה בתושבים הפלסטינים ולאפשר להם לקיים אורח חיים סביר – משימה מורכבת אבל אפשרית.

      אם כך, בכדי לענות על השאלה פנינו לאן, אטען שפנינו למימוש הכרזתו של ראש הממשלה לפגוע משמעותית בחמאס (ובהזדמנות גם בארגונים הנוספים הפועלים נגדנו). פגיעה שכזו צריכה לכלול מספר מהלכים ושלבים, החל מפעילות ביהודה ושומרון כנגד כספי החמאס ואנשיו (כולל ובדגש למשוחררי עסקת שליט) וכלה במבצע רחב היקף ברצועת עזה. מבצע שיפגע בתשתיות וביכולות המבצעיות של החמאס וארגוני הטרור האחרים הפועלים ברצועה, מבלי למוטט את השלטון האזרחי ואולי בהמשך, יצור פתח לרשות לחזור ולשלוט ברצועת עזה. היכולת המבצעית קיימת ומוכנה, נדרשת החלטה מדינית אמיצה ויפה שעה אחת קודם.

      הכותב היה קצין אג"ם של אוגדת יהודה ושומרון

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד