שרת הבריאות יעל גרמן וחברי הוועדה שבראשה עמדה פרסמו אתמול (רביעי) את המלצותיהם לרפורמות במערכת הבריאות. במסיבת העיתונאים שכינסו, הם הבטיחו כי "האזרח הישראלי יקבל יותר, ישלם פחות, ויחכה פחות". הנושא שעמד במוקד ההמלצות היה שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ), שהוחלט כי לא יותרו בבתי החולים הציבוריים. סוגיות נוספות שהוועדה עסקה בהן: קיצור תורים מיליארד שקלים יוקצו לצורך כך, כפל ביטוחים ותיירות מרפא. אילו שינויים צפויים במסגרת הרפורמות?
פרופ' ארנון אפק, אשר מונה למנכ"ל משרד הבריאות בחודש שעבר, הצטרף לוועדה עם כניסתו לתפקיד. בשיחה עם וואלה! חדשות, הדגיש אפק: "בשלב זה הוועדה רק גיבשה את העקרונות. עכשיו שהיא סיימה את עבודתה, אני מתחיל לעבוד. נבחן מודלים שונים ונראה כיצד אנחנו מיישמים את הדברים באופן שיהיה מיטבי עבור הציבור בישראל".
כותרות נוספות בוואלה! חדשות:
מנגל שלא כובה גרם לשריפת הענק בירושלים?
"האנס המסמם": חשד ששני חבריו פעלו באותה שיטה
אם החטוף נגד נתניהו: "הסכם האסירים חסר אחריות"
מה ישתנה בתחום השר"פ?
שום דבר. הוועדה קבעה למעשה כי שירותי הרפואה הפרטיים בבתי החולים הציבוריים יישארו כפי שהיו עד היום אסורים. בתי החולים היחידים שבהם פועל שר"פ ייוותרו הדסה ושערי צדק בירושלים, שהם בבעלות ארגונים פרטיים. משמעות הדבר היא כי משרד האוצר יזרים כמיליארד שקלים לבתי החולים הציבוריים, כסף שעל פי המצדדים בשר"פ היה מגיע לבתי החולים הציבוריים דרך ניתוחים פרטיים בשעות אחר הצהריים.
נושא השר"פ נותר שנוי במחלוקת בקרב חברי הוועדה עד לרגע האחרון, ובסוף הוכרע נגד ברוב של תשעה מתנגדים לעומת ארבעה תומכים. שרת הבריאות יעל גרמן הצביעה נגד, חרף העובדה שעל פי גורמים בוועדה, היא נטתה לטובת השר"פ.
פרופ' אפק הוסיף: "לשר"פ יש את היתרונות שלו, אבל גם הרבה חסרונות. אנחנו לא רוצים להוסיף כסף פרטי למערכת הציבורית. ניתנה לנו האפשרות לקבל כסף ציבורי מאשר כסף פרטי, אני חושב שזה הדבר הנכון". לדבריו, הסוגיה של חולים "משני סוגים" עולה על היתרונות שבמערכת. "היתרון הוא כסף, והצלחנו לקבל מקורות, גם אם לא כל מה שרצינו", ציין.
למה ישמשו מיליארד השקלים שיזרים האוצר?
על פי המלצות הוועדה, הכסף ישמש לקיצור תורים. התקציב הנוסף יאפשר להפעיל את בתי החולים הציבוריים במשך שעות ארוכות יותר ולהעסיק רופאים שיקדישו את זמנם למערכת הציבורית. על מנת לעשות זאת, ומשלא אושר השר"פ כמקור הכנסה נוסף לרופאים, יצטרכו בתי החולים "לפתות" את הרופאים הבכירים להישאר במערכת הציבורית באמצעות משכורות גבוהות יותר. הרופאים ימשיכו לעבוד בבתי החולים הציבוריים אחר הצהריים ולא "יזלגו" לאלה הפרטיים. תכנית זו מכונה "פול-טיימר". פרופ' אפק הדגיש כי טרם החלה עבודת המטה מול ההסתדרות הרפואית במטרה להגדיר את המודל הנכון לתכנית זו.
"מיליארד השקלים יושקעו בקיצור תורים במערכת על ידי תוספת ניתוחים, תשתיות למערכת הבריאות הציבורית, עוד אחיות, עוד מתמחים. בניית חדרי ניתוח", הוסיף מנכ"ל משרד הבריאות, "דבר נוסף זה חיזוק המיונים, האזרחים מחכים כיום הרבה שעות. ייקח זמן, אבל נצא לדרך".
כיצד המליצה הוועדה לטפל בעומסים במחלקות האשפוז בבתי החולים?
מספר מיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים כיום הוא נמוך ביחס למדינות מערביות אחרות. במענה למצוקה, הוועדה המליצה להגדיל את מספר המיטות מעבר למתווה הקיים ולתת ביטוי לגידול באוכלוסייה ולהזדקנותה. הוועדה המליצה גם לעודד חלופות אשפוז בקהילה למשל אשפוזי בית ואשפוזי יום, וכן ולחזק את חדרי המיון כדי לצמצם עומסים בנקודה זו ולמנוע אשפוזים שאינם נחוצים. הוועדה לא הציעה דרכים ליישום, ועל משרד הבריאות לגבש כעת דרכי יישום.
כיצד ישתנה שוק הביטוחים הרפואיים בישראל?
בנושא זה, מסקנות הוועדה אם אכן ייושמו יובילו למהפכה בענף ביטוחי הבריאות. הוועדה המליצה להפריד את ביטוחי השב"ן (שירותי בריאות נוספים כגון "מכבי מגן זהב", "כללית מושלם" וכדומה) בקופות החולים לשלושה רכיבים נפרדים, שאליהם יעברו המבוטחים הקיימים. המבוטחים יוכלו לבחור אם להמשיך לרכוש כל אחד מהרכיבים בנפרד. רכיב הביטוח הכולל בחירת מנתח במקרה הצורך יהיה אחיד בין הקופות וחברות הביטוח, וכך יעודד תחרות שמטרתה להוזיל מחירים ולמנוע "כפל ביטוחים", מצב שבו מבוטח רוכש את אותם שירותים גם מקופות החולים וגם מחברת ביטוח.
מנכ"ל משרד הבריאות הדגיש: "אנחנו רוצים לאפשר לכל מבוטח לדעת מה יש לו, ואז גם להחליט מה הוא רוצה. לכן חילקנו את הביטוחים לקבוצות".
כיצד מרחיבות ההמלצות את אפשרויות הבחירה בין בתי חולים?
הוועדה המליצה כי לכל תושב הנזקק לשירותי בתי החולים תינתן האפשרות לבחור בין לפחות שלושה בתי חולים. בין בתי החולים האלה יכללו לפחות שני בתי חולים בקרבת המטופל ולפחות בית חולים כללי אחד. "נדרוש מקופות החולים לאפשר למטופלים בחירה בין בתי חולים. אלה החלטות הוועדה, ייקח זמן לגבש את הפרטים הקטנים", אמר פרופ' אפק.
מה ממליצה הוועדה בנוגע לתיירות המרפא?
בשנים האחרונות החלו מוסדות רפואיים רבים בישראל להציע לתיירים דרך מתווכים אבחונים והליכים רפואיים. ההכנסות לבתי החולים מהתחום גדולות, אולם הוועדה בחנה את גם פגיעתה האפשרית של תיירות המרפא באזרח הישראלי הנזקק לשירותים רפואיים. "קבענו מגבלות ונסדיר את הנושא הזה כבר בתקופה הקרובה", הבהיר פרופ' אפק.
הוועדה המליצה להמשיך לאפשר לענף לפעול בישראל, אך גם על שורה של כללים ומנגנוני פיקוח קפדניים על הענף. הומלץ על הקמת מערכת מחשוב שתעקוב אחר העומסים במוסדות הרפואיים. טיפול בתיירים ייאסר כאשר ישנם עומס ותורים ארוכים לישראלים.
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com
(עדכון ראשון: 21:50)