פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גרמן הודיעה: לא יהיה שר"פ בבתי החולים הציבוריים

      שרת הבריאות הודיעה גם כי הממשלה תקצה מיליארד שקלים לקיצור תורים ומשרדה יפעל לביטול כפל הביטוחים ולבקרה מוגברת על תיירות המרפא. "האזרח יקבל יותר, ישלם ויחכה פחות"

      גרמן הודיעה: לא יהיה שר"פ בבתי החולים הציבוריים
      צילום: מור שאולי, עריכה: קשת סידי

      רפורמות דרמטיות במערכת הבריאות: השרה יעל גרמן הודיעה אחר הצהריים (רביעי) כי החליטה שלא יהיו שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבתי החולים הציבוריים. גרמן עמדה בראש "ועדת גרמן", שבחנה מגוון נושאים במשך כשנה. אחר הצהריים היא הציגה את מסקנותיה במסיבת עיתונאים שכינסה בירושלים.

      עוד בוואלה! חדשות:
      איראן מתערבת במשבר בעיראק: שולחת מטוסים ונשק לצבא
      בזמן שמחפשים: הגדר לכיוון עזה פרוצה. תיעוד
      ההצעה של "יש עתיד": בני 17 יוכלו להצביע לכנסת

      "זה רגע חגיגי", פתחה גרמן. "לאחר מאה ישיבות ולמעלה מ-800 שעות, הוועדה שלנו, שהתכנסה כדי לחזק את מערכת הרפואה הציבורית, מרגישה שמסקנותיה אכן מחזקות את המערכת. אנחנו מקווים שבעקבות המלצות הוועדה האזרח הישראלי יקבל יותר, ישלם פחות, ויחכה פחות". בתחילת דבריה הודיעה השרה: "אני יודעת שאתם מחכים לשמוע על השר"פ, אז נתחיל מזה – הוועדה החליטה שלא יהיה שר"פ בבתי החולים הציבוריים". תשעה מחברי הוועדה, ובהם גרמן, התנגדו לשר"פ, ואילו ארבעה אחרים היו בעד.

      יעל גרמן בפתחה של ישיבת הממשלה. דצמבר 2013 (יח"צ , אלכס קולומויסקי)
      "טיפול יותר מסור וממוקד לאזרחים". שרת הבריאות יעל גרמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

      "אין מערכת בריאות טובה אם אין מערכת ציבורית טובה, ומערכת ציבורית צריכה להישען על כספים ציבוריים", הסבירה גרמן את החלטתה. "אם היינו נשענים על שר"פ, זה היה גורם לממשלה לא להשקיע כספים ציבוריים במערכת".

      מנכ"ל המשרד, פרופ' ארנון אופק, הצטרף לדעתה: "גם אני פעם חשבתי שהשר"פ הוא הפתרון הנכון לממן את המערכת, אבל הוא נושא עמו בעיות - זה לא פשוט לרופא שנכנס לחדר, ויש מטופל אחד שר"פ ואחד ציבורי. אני לא רוצה לשים את הרופא במצב הזה. זה אולי פתרון נוח, ואולי הדרך שבחרנו קשה יותר. אבל כשאתה מסתכל על השר"פ, יש לו גם הרבה מאוד חסרונות. אני חושב היום שהדרך הקלה הזו איננה הנכונה, והדרך שאנו בחרנו היא שתשפר את השירות".

      לשמור על הרופאים או להעמיק את הפערים

      זה זמן רב שניטש ויכוח בין התומכים בהכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים לבין המתנגדים לו. התומכים במהלך מנמקים זאת, בין היתר, בהזרמת כספים למערכת הבריאות הציבורית ובשמירה על רופאים מנוסים ובכירים באותה מערכת, בניגוד ל'בריחתם' לבתי החולים הפרטיים. בין התומכים נמנים מנכ"לי בתי החולים הגדולים – פרופ' גבי ברבש מאיכילוב ופרופ' זאב רוטשטיין מתל השומר. יצוין כי אחד המודלים שבחנה הוועדה, מודל ששרת הבריאות הביעה בו בעבר תמיכה, הוא הפעלת שר"פ דווקא בבתי החולים בפריפריה.

      מנכ"ל איכילוב גבי ברבש בסיור לעיתונאים במרכז הלב החדש על שם סמי עופר, מרץ 2011 (שי אוקנין)
      מהתומכים המובהקים. מנכ"ל איכילוב, פרופ' גבי ברבש (צילום: שי אוקנין)

      לעומתם, המתנגדים למהלך התריעו כי הדבר עלול להעמיק את הפערים בין אוכלוסיות שונות ולהוות צעד משמעותי בהפרטת מערכת הבריאות הציבורית. בין המתנגדים – ארגוני זכויות אדם כגון רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה. גם קבוצת מתמחים ברפואה הביעה בחודשים האחרונים את מחאתה בטענה כי "צעד זה יפגע בשוויון בין החולים ובין הרופאים כאחד ויחליש את מערכת הבריאות בכללותה".

      צד נוסף הוא משרד האוצר, שאנשיו נהגו לשמור על עמדה עמומה. מחד גיסא, התנגדות לשר"פ – כפי שהחליטה הוועדה – תחייב את המשרד להזרים תקציבים למערכת הבריאות. מאידך גיסא, אם היו מאשרים את השר"פ, הדבר היה מוביל לגידול בהוצאות הציבור על בריאות ולדרישה להעלות ולהשוות שכר של רופאים במערכת הציבורית לזה של עמיתיהם מהמערכת הפרטית.

      300 מיליון יוקצו כבר השנה

      החלטה דרמטית נוספת שגרמן הודיעה עליה היא כי ממשלת ישראל ומשרד האוצר יקצו מיליארד שקלים לקיצור תורים במערכת הבריאות. "הכוונה לכל מה שיקדם תורים במערכת, לרבות 'פול-טיימרים' שיהיו בתוך המערכת, רופאים שיהיו נוכחים בשעות נוספות", הסבירה. לדברי גרמן, 300 מיליון מתוך אותם מיליארד שקלים יוקצו כבר השנה לפעולות מסוימות שניתן לעשות "באופן חד-פעמי. זה יעבור ממשרד הבריאות לאן שצריך, בכל מטרה - אם לבתי חולים ואם בתוך משרד הבריאות עצמו". לדבריה, 700 מיליון השקלים הנותרים יועברו בשנתיים הבאות. הוא יהווה תקציב ייעודי לקיצור תורים, ולא יועבר לקופות החולים.

      עיצומים בבית החולים הדסה. ינואר 2014 (יואב דודקביץ')
      300 מיליון יוקצו כבר השנה. המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (צילום: יואב דודקביץ')

      "לראשונה, מדינת ישראל מצמידה את התקציבים של סל הבריאות למדד הדמוגרפיה, על פי הלמ"ס", המשיכה גרמן. "הדבר ייתן בסיס איתן לקופות החולים. אין לנו ספק שמערכת הבריאות הציבורית נשענת על שתי רגליים: קופות החולים ומערך האשפוז של קופות החולים. הכסף לקיצור התורים וההצמדה למדד הדמוגרפיה יאפשרו למערכת לתת טיפול יותר מסור וממוקד לאזרחים, ויאפשרו גם את הרצף הטיפולי, שיתחיל בקופות החולים, ימשיך בבתי החולים ויחזור לקופות".

      "כל אזרח יידע מתי יש לו כפל ביטוח"

      נושא רב-משמעות נוסף שהוצג במסיבת העיתונאים הוא ביטוחי הבריאות. "אנחנו מתכוונים להפריד את השב"ן (שירותי בריאות נוספים, מ"ש) הקיים היום לרבדים, כך שנדע על מה נשלם. הרובד יהיה בבחירת רופא: היום האזרחים הישראלים משלמים הרבה פעמים כפל ביטוחים, ואני רואה כיצד חברות הביטוח מנסות בכוח לשכנע את האזרח לקנות ביטוחים כאשר אין צורך". גרמן ציינה כי אחרי הרפורמה הצפויה, "כל אזרח יידע מתי יש לו כפל ביטוח ולבטל את אחד מהם. האזרח יוכל להיכנס למערכת ממוחשבת ולהשוות בין הביטוחים. כך הוא ידע אם יש לו כפל ביטוחים ולבטל אחד מהם".

      גרמן הסבירה על מהות הרפורמה: "כל קופת חולים תצטרך לעשות הסדר עם שלושה בתי חולים לפחות, שהאזרח יוכל לבחור ביניהם. אנחנו מאמינים שיהיה לנו עומס פחות בבתי החולים. גם בחדרי המיון, שהיום מקבלים למעלה משלושה מיליון איש בשנה. התקציבים יביאו לקיצור זמן ההמתנה לניתוחים וגם למלר"דים (מחלקה לרפואה דחופה, מ"ש). נכניס לתוך מערכת הבריאות מערכת ממוחשבת שבה נוכל לדעת מה קורה בכל בית חולים: כמה אנשים נכנסו ועוד".

      הוצאת גופתו של אריאל שרון באמבולנס מבית החולים שיבא בתל השומר. ינואר 2013 (ניב אהרונסון)
      "תיירות המרפא תשרת את האזרחים". בית החולים שיבא בתל השומר (צילום: ניב אהרונסון)

      גרמן אמרה כי משרדה יגביר את הפיקוח על תחום נוסף שהוועדה בחנה - תיירות המרפא. "נוכל לבקר את מערכת התורים ולקבוע את הרגל השלישית שעליה אנחנו נשענים בהמלצות – תיירות המרפא", אמרה "תיירות המרפא תבוא לשרת את האזרחים ולא תהיה על חשבונם. לשם כך אנחנו צריכים לדעת מה קורה בכל בית חולים. קודם לכן תהיה תקופת מעבר. רק בתי חולים שימסרו לנו נתונים יוכלו לקיים תיירות מרפא".

      מנכ"ל משרדה הוסיף בנושא: "נטיל מסים על תיירות המרפא לטובת קיצור התורים. עם זאת, נסדיר את השירות ההוגן עבור התיירים החולים - גם להם מגיע יחס הוגן. לא זול להגיע לכאן, יש מדינות אחרות שמתחרות בנו. התיירים החולים באו הנה אז מגיע להם טיפול הוגן".

      לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com