המבצע לאיתור הנערים החטופים הגיע ליומו העשירי, ללא הצלחה ממשית באיתור הנעדרים, אך עם כמעט 400 פלסטינים עצורים. חלקם אמנם נעצרו כדי להפיק מידע מודיעיני, אך רובם הובלו למעצר כדי לשמש קלף מיקוח מול התפיסה של החמאס: חטיפה תמורת אסירים.
ביום שבת בבוקר, אחרי שעצר מבוקשים בג'נין, אמר מפקד גדוד "צבר" בחטיבת גבעתי, סגן אלוף לירן חג'בי, כי "לכאורה הפוקוס הוא בחיפושים בחברון ובסביבה. אבל אתה לא באמת יכול לשלול ש'ידיעת הזהב' לא תגיע למודיעין מהמבוקש שדווקא מסתובב באזור ג'נין".
עיקר המאמץ מתמקד כעת בציר 35 הצפוני, ומערבה מציר 60. לדברי קצין בכיר, כל חטיבות החי"ר ממוקדות באזור הזה. יותר מ-1,300 יעדים נסרקו עד כה במטרה לשלול אפשרות שבתוכם מסתתרים החוטפים, או ששם מוחזקים החטופים. בין היתר, נסרקו בארות המים והאתרים השונים בשטח החיפושים.
במקביל, מתקבלות בצה"ל, במשטרת ישראל ובשב"כ, ידיעות רבות מאוד שדורשות בדיקה וזמן רב של פעילות, שנחלקת עם המשימות האחרות. מדובר בשלב שבו העשייה העיקרית שייכת בעיקר לאנשי המודיעין, שאוספים, מנתחים ולבסוף מעבירים הנחיות לפעילות מבצעית.
לצה"ל יש חופש פעולה מלא בגדה המערבית, אך כדי להגיע אל החטופים הוא נדרש להנחיה ברורה מאנשי המודיעין. כל זאת, במקביל לרשת המחסומים הגדולים ולתצפיתנים שבשטח. גם יחידות העילית של צה"ל, שאנשיהן מוכשרים למשימת התערבות והשתלטות, נמצאות בכוננות עליונה, עם כלי רכב ומסוקים, לתרחיש של התבצרות החטופים. קצין בכיר בצה"ל העריך השבוע כי, חוליית החוטפים, אם תיחשף, עשויה לפתוח באש לא רק על כוחות צה"ל, אלא גם לעבר החטופים.
חטיפת הנערים - כותרות אחרונות
"שובו אחים": חיפושים בבורות מים ומערות באזור חברון
דודו של אחד החטופים: יש לנו הערכה לפיה הנערים חיים
אישום: ביצעו "תג מחיר" לאחר הפגנה למען החטופים
"ככל שחולף הזמן, נראה שהסיכוי לאיתור שלושת הנערים מתרחק, אך בפועל התמונה הכללית מתבהרת", הסביר גורם ביטחוני בכיר, והוסיף: "נסרקים יותר יעדים, ומתקבלים רסיסי פאזל נוספים". בשב"כ ובצבא שומרים באדיקות על כל פרט בחקירה ולא ממהרים לחלוק את המידע גם עם הגורמים הבכירים במערכת, מחשש שפרטים ידלפו.
במקביל למאמץ המודיעיני, מפעילים בצה"ל "צוותים אדומים", שמטרתם לחשוב בשונה לגמרי מהאופי הרגיל, כלומר ב'איפכא מסתברא'. צמד המילים הארמי הזה, משמעותו "ההפך מסתבר", והוא נועד לנתח או לבקר את האמת בדרך לא-הגיונית. הוא השתרש בקהילת המודיעין בפרט, ובמערכת הביטחון בכלל, אחרי מלחמת יום הכיפורים, כאשר ועדת אגרנט נתנה תוקף לביקורת הקשה שהוטחה בצה"ל, ובקונספציה שקבעה כי הצבא המצרי לא יתקוף את ישראל, תוך כדי התעלמות ממידע מודיעיני מובהק שהראה אחרת.
קצין בכיר בצה"ל סיפר שבמסגרת המאמץ "להפוך כל אבן" כדי לאתר את הנערים פועלים ה"צוותים האדומים", שמטרתם לחפש את "החורים השחורים" בפעילות המודיעינית והמבצעית של צה"ל בעשרת הימים האחרונים. כך לדוגמה, הועלה תרחיש שכזה: בזמן שלמעלה מ-15 אלף חיילי צה"ל הופכים כל אבן ומחפשים אחר החטופים, מתברר שהחוטפים עצמם נמצאים עמוק מתחת לאדמה, בטוחים, רגועים, צופים במונדיאל ומחכים שהמאמץ הצבאי לאיתורם יסתיים, כדי שיוכלו לצאת מהמסתור, ולשחרר קלטת וידאו ובה תביעותיהם מממשלת ישראל.
"פעילות 'הצוותים האדומים' בצבא מניבה יעדים חדשים לסריקה, תוך כדי שינוי של דפוסי החשיבה", הסביר קצין בכיר, שהדגיש כי בימים האחרונים ביצעו כוחות צה"ל סריקות גם ביעדים שלא היה לגביהם מודיעין ברור. "קשה להיכנס לראשו של מחבל שנמצא תחת לחץ כבד ומודע למה שקורה סביבו. אבל צוות שמטרתו היא לחשוב בדיוק הפוך מהגישה הכללית יכול להגיע לנקודה הזו".
(עדכון ראשון: 20:09)
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com