האם בקרוב ייאסר על פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב?

על פי תוצאות מדגם חדש, 80% מהמנהלים סבורים כי לפרסום תוצאות המיצ"ב אין השפעה שלילית על בית הספר: "יוצר תחרות חיובית בין מורים". במשרד החינוך סבורים אחרת

רויטל בלומנפלד
09/06/2014
"התוצאות מייצרות תחרות". תלמידי תיכון בתל אביב(צילום: נמרוד סונדרס)

משרד החינוך מגבש בימים אלו תכנית עם משרד המשפטים הבוחנת איסור פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב, זאת למרות שמתוצאות מדגם ארצי שנערך בקרב 1,150 מנהלי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בארץ, עולה כי כ-80% מהמנהלים לא חושבים שפרסום התוצאות משפיעים על בית הספר, כאשר 38% מהם אף סוברים שלפרסום התוצאות יש השפעה חיובית על בית הספר. כך עולה מדבריה של מנכ"לית ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), חגית גליקמן, כפי שהוצגו היום (שני) בדיון שנערך בנושא בחינות המיצ"ב בוועדת החינוך בכנסת.

באוגוסט 2013 הודיע שר החינוך, שי פירון, על ביטול מבחני המיצ"ב החיצוניים עד להודעה חדשה בטענה כי למבחנים אלו השלכות שלילות על התלמידים והם אינם מתמקדים בלמידה. אולם על פי תוצאות אותו מדגם ארצי שפרסם הבוקר ראמ"ה, עולים מאנשי השטח של המשרד קולות מנוגדים. רוב מוחץ של מנהלי בתי הספר שהשתתפו במדגם, כ-85% מהנשאלים, גורס כי המיצ"ב החיצוני שהתקיים עד כה תורם בית הספר, מסייע לתהליכי ההוראה ולאקלים הבית ספרי. "בעקבות זה מתבצעת למידה, בונים תכניות עבודה, מאתרים הצלחות ומוקדים לחיזוק, נלקחים בחשבון כוח אדם וצוות", אמר אחד המנהלים. עם ביטול המבחנים מינה פירון ועדה מקצועית שאמורה להגיש את המלצותיה בנושא, ותכריע אם הם יחודשו ובאיזו מתכונת.

עוד בוואלה חדשות:
השופטת קבעה: חולה סרטן בן 14 יטופל, חרף סירובו
פרשת בן אליעזר: 600 אלף דולר בכספת סודית
בשיבה טובה: הגבר המבוגר בעולם מת בגיל 111

"הממצאים עוזרים לנו לראות את רמת בית הספר בהשוואה לסטנדרטים הארציים ולהישגים ברחבי הארץ. מהתוצאות אנו לומדים הרבה על מצב התלמידים ודרך ההוראה וההגשה, היכרות עם הכלים השונים, פריטים שונים בכלי הערכה שלא היו שגורים", השיב מנהל אחר. סיבות נוספות שעלו קשורות לתוצאות לוואי חיוביות בתוך בתי הספר כמו תחרות חיובית בין מורים וכיתות, ושיפור המוטיבציה.

טוב לדעת (מקודם)

7 גורמי סיכון למחלות לב ודרך אחת לזיהוי מוקדם ומניעת נזקים ללב

מוגש מטעם שחל
שר החינוך שי פירון(צילום: דרור עינב)

קבוצת המיעוט של המנהלים שסברו כי בחינות המיצ"ב החיצוניות שליליות עומדת על 4% בלבד. נימוקיהם התרכזו בהכנסת אי שקט לבתי הספר ושימוש לרעה בנתוני המבחן על ידי הורי התלמידים המתנגחים בצוות החינוך והנהלת בתי הספר לאור תוצאות מבחן נמוכות. עוד טענו לשלילה, כי מבחנים אלו לא מייצגים את העשייה הבית ספרית ומכניסים את המורים ל"מרה שחורה" כשלא מצליחים, מה שמוביל לרפיון ידיים.

מבחני המיצ"ב נכנסו לבתי הספר בשנת 2002, תחילה ללא חטיבות הביניים אלא רק בכיתות ה', ולאחר מכן נערכו מבחנים גם בקרב תלמידי כיתות ח'. על פי גליקמן, תוצאות מבחנים אלו מושוות באופן רוחבי בין בתי הספר וגם לאורך השנים. לדבריה למשרד החינוך עדיין אין דעה חד משמעית האם תוצאות המיצ"ב עוזרות לבתי הספר מאחר ולא ניתן לבודד השפעה של מבחן אחד לצד תהליכים שונים נוספים שעוברים התלמידים לאורך השנה.

פגיעה בטוהר הבחינות

לצד ההשפעות החיוביות שמנתה גליקמן עולות גם ההשפעות השליליות. "הערכה בית ספרית באופן כללי נעשית חשובה ומרכזית יותר. התוצאות נתפסות כעתירות סיכון והרות גורל. כמו כן, ההוראה הופכת ליותר ממוקדת במבחן, ויש גם את עניין פגיעה בטוהר הבחינות. אחוז התלמידים המשתתפים במבחן נשאר קבוע אבל צצות שאלות בנושא הזה". עוד הוסיפה גליקמן כי הלחץ על בתי הספר גבר עוד יותר לאחר החלטת בית המשפט העליון בשנת 2012, לפרסם את הישגי בתי הספר בפומבי.

לטענתה, "פרסום הנתונים הוביל לדירוג בלתי אחראי של בתי הספר ב'טבלאות ליגה' על בסיס נתון יחיד, ואנחנו מגבשים עם משרד המשפטים משהו להסרת הפרסום, זה בדיונים עכשיו". גליקמן אף התייחסה לתוצאות המבחנים הבינלאומיים כמו מבחני הפיז"ה הנערכים לתלמידי כיתות י' באופן מדגמי (25 תלמידים בבית הספר), וטענה כי תוצאות המבחנים של התלמידים זהות לתוצאות מקביליהם ביתר מדינות ה-OECD. גליקמן ציינה כי התוצאות אינן כוללת דוברי השפה הערבית, שם הן נמוכות באופן בולט. בנוסף, במבחני הפיז"ה משתתפים קומץ קטן של תלמידים מהמגזר החרדי ולכן השפעתם מזערית ביותר.

תלמידים מצטיינים יוכלו להיבחן בחטיבת הביניים

בדיון בכנסת השתתפה גם דסי בארי, מנהלת אגף לחינוך על יסודי, שחידדה את תכני הרפורמה החדשה בנושא הבגרויות, עליה הכריז פירון לפני כחצי שנה. "עבור תלמידי כיתות י', י"א וי"ב, לא השתנה דבר ולא ישתנה דבר, לא קטענו להם את הרצף. השינוי המשמעותי בעקבות הרפורמה הוא עבור תלמידי כיתות ט' שעולים לכיתות י' בשנת הלימודים הקרובה", הכריזה דסי. "מירב תלמידי כיתות י' בישראל ילמדו לאורך כל השנה, ללא קטיעה בת שלושה חודשים בשל הבגרויות. ללא מבחני בגרות חיצוניים יהיו הליכי למידה משמעותיים. שנת הלימודים של תלמידי כיתה י' תתמקד בהעמקת מיומנויות הלמידה שלהם כך ייווצר עבורם רצף לימודי שיש לו חשיבות רבה מאחר והם רק עברו מחטיבת הביניים", הוסיפה.

קבוצות המיעוט שהיו אמורות להיפגע מהרפורמה, כמו תלמידי תכניות למחוננים ותלמידים בתכניות מצוינות של משרד החינוך, אשר נבחנים לרוב בבגרויות כבר בכיתה י' ואף מוקדם מכך, לא ייפגעו. "התלמידים הללו ימשיכו לעבור את הבגרויות במהלך חטיבת הביניים ובכיתות י', כפי שהיה עד עכשיו", ציינה בארי. דהיינו, הרפורמה החדשה לא תפגע בתוכנית. "הוצאנו מהכלל מהתכנית החדשה שתי קבוצות שהלמידה הסמסטריאלית טובה להם, ותינתן להם האפשרות להיבחן כרגיל. בחריגה נכללים גם התלמידים החלשים יותר, שיוכלו להיבחן בתחומי הליבה הבסיסית וגם מחוננים מצטיינים שרוצים להאיץ את לימודיהם", אמרה בארי.

ראש הממשלה עם תלמידי תיכון(צילום: נועם מושקוביץ)

בארי ציינה לטובה את החופש הפעולה שיינתן מעתה למנהלי בתי הספר. "תהיה הרבה אוטונומיה בבית הספר. אם עד היום הבחירה הייתה מוכתבת על ידי משרד החינוך, היום בית הספר מנהל את זמני הבחינות. הוא יכול להחליט שהוא רוצה לדחות חלק מהבגרויות לקיץ או לחורף כי הוא מכיר את בית הספר את התלמידים ומה מתאים להם. תהיה שונות גדולה, ועדה תלווה כל בית ספר. לא נראה פה אחידות דעים דווקא מופעים של שונות". למנהל בית הספר תינתן מעתה האפשרות לקיים מבחני בגרות בסדר שונה או על פי בחירות במסגרת המועדים הקיימים וברמה הפרטנית. אם כיתה תבקש לעבור מבחן באזרחות בכיתה י"א ולא בכיתה י"ב ומנהל בית הספר ימצא זאת לנכון – כך ייעשה מעתה.

בנוסף, ציינה בארי, כי אם בעבר רק כיתות י' השתתפו בתכנית מחויבות אישית ורק בכ-10% מבתי הספר הוענקו תעודות בגרות חברתית, כעת יחויבו תלמידי התיכון בכל שלוש הכיתות, להשתלב בעשייה חברתית והתנדבותית כתנאי סף לקבלת תעודת הבגרות. "תהיה מעורבות חברתית קהילתית. במסגרתה עשייתם של התלמידים הטכנולוגים שלנו, ששותפים לתחרויות בינלאומיות ועושים פרויקטים שמייצגים את ישראל, תוכל להיכלל בתכנית הפעילות הקהילתית", אמרה בארי.

"לא מדברים יותר על התנדבות אלא על עשייה ומעורבות החברה", הוסיפה ואף שיתפה את ההכנות במישור הטכני: "אנחנו עסוקים ביצירת מאגר ענק שיתפרסם בעוד שבועיים בו יצוינו מקומות השמה. יהיו בו התאמות לכלל סוגי התלמידים, לעולים חדשים למשל שלא כולם יכולים להשתלב בשל קשיי שפה או מקומות השמה חדשים כמו כתיבת ערכים בוויקיפדיה שיוכלו להיחשב כעשייה קהילתית. אנחנו נותנים מענה רחב לכולם וגם לעמוד לרשותו של בתי הספר. וכל מנהל יבדוק שכולם הולכים ומבצעים את התכנית", חתמה בארי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully