מסמכי סנודן

תוך שנה: כך סירס סנודן את מערך הריגול האמריקני

ארה"ב התערערה כמעצמה, התנהלות הממשל בתחום איסוף המידע הפכה שקופה יותר וחברות האינטרנט התחילו להשקיע בהצפנת מידע. עברה שנה מאז הדלפות סנודן - אך האם באמת ייפסק הריגול?

נטשה מוזגוביה, וושינגטון
רק האיץ מגמות שכבר היו קיימות. אדוארד סנודן (צילום מסך)

"לא רציתי לשנות את החברה. רציתי לתת לחברה הזדמנות להחליט האם היא צריכה לשנות את עצמה", אמר אדוארד סנודן, בראיון לעיתון האמריקני "וושינגטון פוסט" בדצמבר 2013. סנודן התראיין כחצי שנה לאחר שהדליף תכנית ריגול מסווגת של הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית (NSA) לעיתון הבריטי "גארדיאן" ול"וושינגטון פוסט". אז מה באמת השתנה בשנה שחלפה מאז שה"גארדיאן" הטיל את הפצצה הראשונה בסדרת חשיפות על היקף פעילות המעקב של הסוכנות לביטחון הלאומי של ארה"ב?

יש הטוענים שסנודן רק האיץ מגמות שכבר היו קיימות והגביר את המודעות לסכנות שחששנו מפניהן בשל השימוש בטלפון הנייד, באינטרנט וברשתות החברתיות. אין ספק שהחשיפות תפסו בהפתעה את המגזר הציבורי ואת המגזר הפרטי כאחד, גרמו לנזקים כספיים גדולים לחברות האמריקניות - במיוחד ספקיות שירותי הענן שצפויות להפסדים בגובה 35 מיליארד דולר לאורך שלוש שנים - וסיבכו את יחסי ארה"ב עם בעלות הברית שלה.

לגבי השלכות ההדלפה לטווח הארוך, המערכות השונות בעולם עדיין מנסות להבין איך להתמודד עם המעקבים. ככל הידוע, מעבר להבטחתו החגיגית של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שוושינגטון לא מרגלת אחר מנהיגי בעלות בריתה, תכניות המעקב שאוגרות נתונים על האזרחים, וביניהן מידע על שיחות הטלפון שלהם, ממשיכות להתנהל כרגיל.

עוד על האזנות סתר ומסמכי סנודן:
אובמה: "הייתי מאשר שוב עסקת שבויים עם טליבאן"
בכיר בארה"ב: "הנזק של סנודן קטן משחששנו"
מסמכי סנודן: "מיליוני תמונות נאספות בכל יום"

עוד בוואלה! NEWS

ומה נעשה אם מעכשיו תמיד נהיה לבד בבית עם הזום?

לכתבה המלאה
מצד אחד, מבטיח שקיפות. מצד שני, מבקש תקציב לפיתוח יכולות הסייבר של מערכת הביטחון. צ'אק הייגל (צילום: אי-פי)

התמודדותה של מערכת המשפט שנויה גם היא במחלוקת. בתיק אחד, שופט פדרלי פסק שתוכנית המעקב "לא חוקתית", אך שופטים אחרים חשבו אחרת. סביר להניח שבסופו של דבר הסוגיה תתגלגל לפתחו של בית המשפט העליון. המחוקקים, כצפוי, הסתבכו בניסיון למצוא איזון בין צרכי הביטחון הלאומי להבטחת פרטיותם של האזרחים. בסוף חודש מאי האחרון, בית הנבחרים העביר את "חוק החירות האמריקני" שמגביל את סמכויות הסוכנות לביטחון לאומי לאסוף מידע, כאשר לא מדובר במעקב בשל מידע מפליל נגד חשוד ספציפי. ביום חמישי האחרון החוק הגיע לדיון בסנאט, וזכה לקבלת פנים קרה. חלק מהסנטורים תהו מדוע צריך לנסות לתקן משהו שלא נראה פגום, משום שאין הוכחה לכך שנעשה שימוש לרעה במידע ההמוני שנאסף. הסנטורית דיאן פיינסטיין, יושבת ראש ועדת המודיעין, אמרה שהיא מעדיפה שגופים ממשלתיים יהיו אלה שישמרו על המידע על שיחות הטלפון, ולא חברות תקשורת פרטיות.

על האמביוולנטיות בין סוגיית הפרטיות לבין סוגיית הביטחון, העיד גם נאומו של שר ההגנה האמריקני, צ?אק הייגל, בסוף מרץ במטה הסוכנות לביטחון הלאומי. מצד אחד, הוא הבטיח יותר שקיפות. אך מצד שני, הוא ביקש יותר תקציב לפיתוח יכולות הסייבר של מערכת הביטחון האמריקנית. אובמה אמנם הורה לבחון את תכניות המעקב, אך המפתח נמצא בידי המחוקקים - ומילת הקסם "טרור" תמיד גורמת להם לעצור ולחשוב פעמיים כשהם באים להגביל את סמכויות גופי המודיעין.

האם הביקורת תגרום לגופי המודיעין לסירוס עצמי? סטיוארט בייקר, לשעבר עוזר השר לביטחון פנים בממשל בוש האב, חושב שגופי המודיעין אכן נכנסים לעשור של קיפאון מבחינת פיתוח שיטות איסוף מידע אגרסיביות. עולות תהיות כמו "מה אם זה ידלוף?", ו"מה אם הנשיא לא יהיה מרוצה?", ?וכך אנו נאבד יכולות מודיעיניות שאפילו לא נהיה מודעים לאובדנן - עד שנצטרך לשלוח חיילים למקום שבו הם ייפגעו בצורה שלא ציפינו?, הוא מנבא.

מבנה הבריתות שארה"ב הקימה נשחק. ברק אובמה בהכרזה על השינויים שיחולו באיסוף מידע מודיעיני בארה"ב, ינואר 2014 (צילום: רויטרס)

מבחינת הממשל האמריקני, השלכות החשיפה של סנודן שליליות: הן חשפו את התנהלות גופי המודיעין, "האינסטלציה", כפי שהגדיר זאת ראש הסי-איי-איי לשעבר מייקל היידן. עתיד התוכניות שבפיתוחן הושקע מאמץ והון רב, לוט בערפל. כדי להמשיך את הריגול, האמריקנים התאמצו בשנה האחרונה כדי להזכיר שארה"ב אינה היחידה שמרגלת. לכל השחקנים ברור שזה יימשך - השאלה היא כיצד מספקים לנושא מראית עין של חוק וסדר.

לחשיפות יש גם השלכות חיוביות. החשיפה הגבירה את שקיפות התנהלות הממשל בתחום איסוף המידע. הבית הלבן, לדוגמה, הורה לשחרר לפרסום כאלפיים מסמכים שהיו חסויים לפני כן - מדיווחים לקונגרס ועד להנחיות הפנימיות של הסוכנות לביטחון לאומי. סנודן אכן הצליח לעורר דיון ציבורי לגבי תוכניות המעקב, ודרבן את הממשל האמריקני לנסות לקדם כללי משחק במרחב הווירטואלי. חברות האינטרנט, ספקיות התוכן ורשתות חברתיות התחילו להשקיע יותר בהצפנת המידע.

איאן וולס, חוקר ממכון ברוקינגס שבוושינגטון, חושב שהחשיפות של סנודן חיזקו את ידי המדינות האוטוריטריות במאבק על הניסיון להגדיר את הכללים במרחב הוירטואלי. "בגדול, יש שלושה סוגים של גישות בהן נוקטות המדינות כלפי האינטרנט. יש מדינות אוטוריטריות שרוצות יותר שליטה וחוששות מצרות שיכולות לנחות עליהן דרך האינטרנט. יש דמוקרטיות ליברליות דוגמת ארה?ב, שיש להן תפיסה פרגמטית שאת רוב הפונקציות של האינטרנט יש להשאיר למגזר הפרטי. ויש מדינות נדנדה, שלא בטוחות במאה אחוז היכן הן עומדות כמו הודו וברזיל. המודל של המגזר הפרטי מושך אותן, אך הן גם חוששות שיותר מדי שליטה נמצאת בידי חברות אמריקאיות. מה שסנודן עשה הוא לחזק את הקבוצה של המדינות האוטוריטריות, ומדינות הנדנדה כעת פחות נוטות לחבור לארה?ב ולמדינות ליברליות אחרות. החשיפות פגעו ביכולת של ארה?ב לעבוד עם בעלות הברית הטבעיות, וזה הדבר הכי מדאיג, כשמסתכלים קדימה. סנודן פגע ביכולת של ארה?ב לכוון תהליך של משילות באינטרנט".

ארה"ב כבר לא מודל לחירויות האזרח

להערכתו של ברוס ג?ונס, מנהל הפרוייקט לסדר עולמי ואסטרטגיה בברוקינגס, החשיפות של סנודן סיבכו לא מעט תחומים בסדר העולמי הקיים. "אין ספק שמתרחש תהליך של חלוקת העוצמה מחדש ותחרות על שינוי הסדר העולמי אחרי 25 שנים שבהן ארה"ב הייתה המעצמה המובילה. סנודן הוא רק חלק מהתהליך. מבנה הבריתות שארה?ב הקימה נשחק בגלל המלחמה בעיראק והמלחמה נגד הטרור. סמכותה של ארה"ב בתור נותנת ערבות לקיומו של הסדר העולמי הכלכלי נפגע בגלל המשבר הפיננסי של 2008, ואילו את תפקידה של ארה"ב בתור מודל לחירויות האזרח סנודן אתגר." אך לדעתו של ג?ונס, בכל מקרה שחקנים גדולים אחרים - במיוחד רוסיה וסין - אינם מציעים כרגע אלטרנטיבות אמינות בתחום חירויות האזרח.

ומה לגבי סנודן עצמו? למרות שקיים כמה ראיונות מאז קיבל את המקלט המדיני ברוסיה, לא שמענו הרבה פרטים על חייו שם. אשרת השהייה שלו נגמרת באוגוסט, ולמרות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר שאין בכוונת ארצו להסגיר את המדליף, סנודן ביקש מקלט מדיני בברזיל. החשיפות על בסיס החומרים שהדליף, ובינן מעקב אחר הדואר האלקטרוני של נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, סיבכו את היחסים בין ארה"ב לברזיל. פרוייקטים הוקפאו, עסקה עם "בואינג" נפסלה. אך הרולד טרינקונס, מומחה לאמריקה הלטינית מברוקינגס, לא חושב שסנודן יגיע לברזיל. להערכתו, הברזילאים רוצים לפתוח דף חדש עם אמריקה לאחר הבחירות בברזיל שיתקיימו באוקטובר, ולא ירצו שהמדליף יהפוך לסוגיה שתמשיך להעיב על היחסים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully