פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      5 שנים אחרי: היכן המעונות והצהרונים המתוקצבים?

      מאות המיליונים שהוקצו הביאו עד היום שני מעונות יום בלבד - והתקציב הועבר לשיפוץ מבנים קיימים. בינתיים ממשיכים הורים לשלם אלפי שקלים בחודש על מעונות פרטיים

      גן ילדים (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      הוועדה לשלום הילד בכנסת תדון היום (שני) בתכנית הממשלתית להרחבה ולבינוי מעונות יום וצהרונים לילדים בגיל 5-0. התכנית, שאושרה לפני חמש שניםו ושהוקצבו לה 380 מיליון שקלים, תקציב שיאמיר ל-1.2 מיליארד שקלים בסוף התהליך – הביאה עד היום לפתיחתם של שני מעונות יום בלבד.

      הסיבה טמונה בקשיים ביורוקרטיים שהערים משרד הכלכלה ובתקצוב לא נכון. הסובלים העיקריים מכך הם הורים לכ-200 אלף ילדים, בעיקר באזור גוש דן, שנאלצים מדי שנה לרשום את ילדיהם למעונות פרטיים, בעלויות גבוהות של כ-2,500 עד 5,000 שקלים ומעלה לחודש לילד.

      עוד בוואלה! חדשות
      פרשת המין בדרום: החשודה והקטינים אינם נשאי HIV
      לא זכו להיפרד: תושב הצפון נקבר ללא ידיעת משפחתו
      האם מולנר יעזוב את האחוזה בקוסמוי ויחזור ארצה?

      התכנית הממשלתית להרחבת היצע מעונות יום ומשפחתונים אושרה ביולי 2009, וגובשה בוועדה לקידום מעמד האישה, בשל רצון לשלב אימהות לילדים בגיל 5-0 בשוק העבודה ובמקביל לבטל את ההכרה בהוצאות טיפול בילדים. לצורך יישום ההחלטה, הוקצתה לאגף מעונות היום והמשפחתונים במשרד התמ"ת (היום משרד הכלכלה) תוספת תקציב של 320 מיליון שקלים משנת 2011 ואילך, כאשר רובו ככולו הועבר לשיפוץ מבנים קיימים וקליטת ילדים נוספים במערכת. כמו כן, הוקצו 60 מיליון שקלים לצורך פתיחת מעונות יום חדשים - מחצית מהסכום כבר בשנת 2010 והשאר בשנת 2011.

      זמן קצר לאחר אישור התכנית הממשלתית פרסם משרד התמ"ת מבחני תמיכה בשכירת מבנים קיימים והשמשתם כמעונות יום, אבל רק שתי בקשות הוגשו. כשראו כי לא הושג הכסף המיועד למטרתו, החליט מנכ"ל המשרד להעביר את הסכום הנותר לשיפוץ מבנים קיימים וכאמור לא ניתן פתרון אמיתי למצוקת ההורים. יצוין כי במעונות הנתמכים על ידי משרד התמ"ת, הורים משלמים סכום מסובסד ועל פי יכולתם הכלכלית. הכניסה לגנים הללו נעשית על פי העדפה על רקע רווחתי, כאשר הראשונים להיכנס הם ילדים למשפחות חד הוריות, בעלות הכנסה נמוכה וכדומה, כך שלהורים ממעמד הביניים, למעשה הרוב המוחלט בציבור ההורים הארץ, עד היום אין מענה אחר מלבד רישום ילדיהם לגנים פרטיים יקרים.

      תקועים בהליך בירוקרטי

      על פי דוח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא בשנת 2011, עולה כי באותה שנה הוגשו 240 בקשות למבחני התמיכה של משרד התמ"ת, כאשר 80% מהן של רשויות מקומיות והשאר של מוסדות ציבור כמו ויצ"ו ונעמ"ת. רוב ההצעות נדחו בגלל שהם לא הגישו את כל הטפסים הנדרשים המוכיחים כי זכויות מקרקעין. למעשה פחות מחמישה אחוזים מהניגשים הצליחו לעבור את השלב הראשון אבל תקועים אי שם בהליך בירוקרטי, כך שבפועל הכסף שוב לא נוצל עבור בניית צהרונים. על אף שהדברים הובאו לדיונים בוועדה לקידום מעמד האישה עוד בשנת 2011, עדיין לא שונו התנאים לקבלת היתרים לפתיחת מעונות יום וצהרונים חדשים עד היום.

      המרכז לשלטון מקומי, שנדרש למתן תשובות לנוכח תסכולם הגובר של ההורים, ערך בתחילת השנה בדיקה מקיפה בקרב 24 רשויות המקומיות. לאחר הבדיקה, העלה על כתב את הקשיים שעמדו ועדיין עומדים בפני הרשויות המקומיות לפתוח צהרונים לטובת ההורים הקורסים תחת הנטל הכלכלי בעירם. החסם העיקרי הוא תקצוב נמוך - בעוד שמשרד הכלכלה הקצה לפתיחת מעון יום 2.3 מיליון שקל, העלות לפתיחת מעון כזה עומד על 3.2 מיליון שקל, לפני תשלום על תשתיות לפי משרד החינוך. בנוסף לכך, עלה החסם המשפטי. לטענתם, משרד הכלכלה הציב דרישות בלתי ניתנות לביצוע ברשויות כמו דרישה לרישום הערת אזהרה, מסמכי שעבוד על הקרקע, קושי בהשגת שטר זיקת הנאה, ובהוכחת בעלות על הקרקע וכאמור גם חסם ביורוקרטי - סרבול ונוקשות בתנאים להגשת הבקשות, ובדרישות לתנאי הסף וחוסר תקשורת מצד משרד הכלכלה לבעיות שהעלו הרשויות.

      פעוטות משחקים עם קוביות פלסטיק גדולות (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      הליך בדיקת המסמכים במשרד הינו ארוך בפני עצמו, לטענת השלטון המקומי, וישנה חזרה על הבקשה להתגמש בתנאי הסף להגשת הבקשה ולצמצם. "גם רשויות שהצליחו לעמוד בכל הדרישות וסיימו בניה של מעונות ברשות, אינן מקבלות את התקציב הסופי, ואינן מקבלות סמל מוסד בשל טענה שהמבנה אינו עומד בדרישות האדריכליות לאחר סיום הבנייה", נכתב בדוח. "התנהלות זו מקשה על הרשויות (ובוודאי כשמדובר בעיכוב ביקורי האדריכלית מפאת אי חידוש של הסכם ההעסקה איתה על ידי משרד הכלכלה). הדבר פוגע כלכלית הן ברשויות והן בהורי הפעוטות שלא מקבלים את התמיכה המגיעה להם".

      גורמים המעורים בנושא מניחים כי למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה היה "נוח" לסחוב את התקציבים הללו משנה לשנה ללא מימוש, בין היתר כדי לא להידרש לתקציבים נוספים לטובת הנושא. כאמור, הנושא יידון היום בוועדה לשלום הילד, עקב פנייתו של ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) לוועדה, בשל פניית הורים רבים אליו במצוקתם וחוסר התקדמות הנושא.

      משרד הכלכלה הגיב לבדיקה שערכו בשלטון המקומי כי הם פועלים לגיבוש נוהל תקצוב חדש "תוך ניסיון לפשט ולהקל חסמים רבים ככל הניתן. לשם כך מתקיימת התדיינות מול הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים". עוד הבטיחו במשרד כי טיוטת הנוהל תצא ככל הנראה היום בדיון בוועדה לשלום הילד.

      מהשלטון המקומי נמסר: "התקצוב החסר של משרד הכלכלה בגין מעונות יום וחסמים בירוקרטיים מובנים שהוצבו בפני הרשויות, הם שעיכבו ומנעו מהרשויות לבנות מעונות יום. לשמחתנו, לאור בדיקה מקיפה של מרכז השלטון המקומי ופנייה חוזרת ונשנית למשרד הכלכלה, הובנו החסמים האמורים ובימים אלה כבר פועלים במשרד הכלכלה לתיקונם".

      (עדכון ראשון: 21:42)