פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק מחסור במים: המצב העגום מעבר לגדר ההפרדה

      כבר חודשיים שלעשרות אלפי פלסטינים במזרח ירושלים אין מים, ופתרון לא נראה באופק. אך הנושא רחוק מלהיות הבעיה היחידה באזור שסובל מהזנחה מתמשכת. "המדינה מתנערת מתושביה"

      משפחת חסן במחנה הפליטים שועפט ללא מים. מרץ 2014 (נועם מושקוביץ)
      כ-80 תושבים סובלים כבר חודשיים מלחץ נמוך של מים ומניתוקים (צילום: נועם מושקוביץ)

      ממרץ האחרון כ-80 אלף פלסטינים בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה במזרח ירושלים, בראשן מחנה הפליטים שועפט, סובלים מלחץ נמוך ומניתוקי מים. אבל בסיור שערכנו מעבר לחומות, מתברר שהמים הם הבעיה הכי קטנה בשכונות הערביות במזרח העיר. נראה כי הרשויות והמדינה פשוט החליטו להתעלם מהתושבים, ולהשאיר אותם לגורלם. היות והמשטרה לא נכנסת לשכונות, התוצאה היא פשע משתולל, כנופיות, סחר בסמים ובנשק, ומקרים רבים של אונס, שוד, זנות ורצח.

      נוסף למחנה הפליטים שועפט, שבו מתגוררים כ-20 אלף בני אדם, ממזרח לחומת ההפרדה נמצאות גם השכונות
      ראס ח'מיס, ראס שחאדה ושכונת השלום, למרות ששכונות אלו נמצאות בשטחה המוניציפלי של העיר ירושלים ותושביהם הם עם תעודת זהות כחולה, ממעטות הרשויות להגיע לאזור, מסיבות ביטחוניות, והתוצאה ניכרת לעין. אין פינוי אשפה, אין שירותי תשתית בסיסיים ואין תוכנית מתאר עירונית. כתוצאה מכך, רוב המבנים בשכונות נבנים למעשה ללא היתר ומוגדרים כבנייה בלתי חוקית. זו אחת הסיבות שלא ניתן לחברם למים - כי הדבר נוגד את החוק.

      באזור פועל בית ספר יסודי אחד לבנים בלבד, ובית ספר נוסף של האו"ם. תלמידים אחרים לומדים במסגרות פרטיות או בבתי ספר בצד המערבי של החומה. בכל יום עוברים יותר מ-6,000 תלמידים ותלמידות את החומה במטרה להגיע אל בתי הספר שממערב לה.

      עוד בנושא:
      דוח: 75% מתושבי מזרח ירושלים - מתחת לקו העוני
      העוני של מערב ירושלים הוא לוקסוס
      ”נייהד את העיר”: עיריית ירושלים החרימה חמץ למוסלמים

      אבו חסן ובני משפחתו נותרו ללא חיבור למים, מחנה הפליטים שועפט (נועם מושקוביץ)
      התושבים נותרו לגורלם. משפחת חסן במחנה הפליטים שועפט (צילום: נועם מושקוביץ)

      לא רק המשטרה אינה נכנסת לשכונות - גם מד"א וכוחות הכיבוי מסרבים לעבור את החומה. כשיש מקרה חירום, התושבים נאלצים להגיע בכוחות עצמם למחסום, ורק משם מד"א מפנה אותם לבתי החולים. במקרים דחופים יותר, הסהר האדום מפנה נפגעים מבתיהם למחסום, שם הם חוברים למד"א. אי כניסת הרשויות למקום גם עולה בחיי אדם: ב-2011 פרצה שרפה בקצר בתנור בבית משפחת תהה. באין כוחות כיבוי תושבי השכונה נאלצו לפרוץ דרך הקיר ולחלץ מתוך הלהבות ארבעה ילדים. שניים מהם, ילד בן 3 וילד בן 5, מתו בדליקה.

      "אם יהודים היו נתקעים בלי מים - המדינה הייתה בוערת"

      "ישנן כנופיות חמושות שמסתובבות באופן חופשי ברחובות", סיפר ג'מיל סנדוקה, יו"ר ועד התושבים. "הם דופקים בבתים, מזדהים בתור שוטרים ושודדים מכל הבא ליד. ביקשנו שיאשרו לנו להקים מעין משמר אזרחי, אבל נעננו בשלילה. כוחות מהמשטרה הפלסטינית שרצו לסייע לנו גם כן נתקלו בסירוב". בסיור שערכנו זיהינו לא מעט ילדים בני 13 הנוהגים בכלי רכב פרטיים באין מפריע.

      ילד פלסטיני בן 13 נוהג במכונית במזרח ירושלים (יח"צ , אהוד עוזיאל, האגודה לזכויות האזרח)
      מעבר לחומה, לא נדיר לראות קטינים מאחורי ההגה (צילום: אהוד עוזיאל, האגודה לזכויות האזרח)

      בעיות המים בשכונות הערביות במזרח ירושלים החלו לפני שלושה חודשים. בפברואר האחרון פסקו המים ברוב בתי התושבים בשכונות הירושלמיות. ההפסקה הגיעה אחרי היחלשות הדרגתית של לחץ המים במשך שבועיים. בבתים שממוקמים במקומות נמוכים לחץ המים מספיק, אולם בקומות הגבוהות יותר המים לא מגיעים. מקצת התושבים מדווחים כי בשעות הלילה המים "חוזרים", ואז הם קמים במיוחד כדי למלא את הדוודים שעל גגות הבתים. אחרים קונים מים במחיר מופקע בכפר ענאתה שבצפון-מזרח העיר: 250 שקלים ל-3,000 ליטר, שהם 83 שקלים לקוב. בשכונות שממערב לחומה נמכרים מים במחיר של שמונה שקלים לקוב.

      אנשי חברת הגיחון, המספקת מים בחינם לתושבים מטעמים הומניטריים, הציעו לאחרונה פתרון אפשרי שיסייע, לפחות באופן זמני, למצוקת המים: החברה תציב ברזיות ציבוריות באזור, סמוך למחסום הכניסה לשכונות, ותושבי השכונה יצטרכו להגיע אל הברזיות ולמלא מים באמצעות ג'ריקנים. בחברת הגיחון מסרבים להיכנס לשכונות עצמן על מנת לתקן את הליקויים ללא ליווי משטרתי. "אנו מבקשים כי יועמד לרשות עובדי התאגיד ליווי בטחוני מתאים לצורך ביצוע סידורים מקצועיים", נכתב במכתב ששלחה חברת הגיחון למפקד מחוז ירושלים בחודש שעבר. "הסיורים נדרשים לצורך בחינת מצב התשתיות והפעולות הנוספות הנדרשות לצורך תגבור אספקת המים בתוך השכונות".

      משפחת חסן במחנה הפליטים שועפט ללא מים. מרץ 2014 (נועם מושקוביץ)
      בגלל שאין תוכנית מתאר, כמעט כל בנייה נחשבת לבלתי חוקית (צילום: נועם מושקוביץ)

      באגודה לזכויות האזרח מבקרים בחריפות את התנהלות חברת הגיחון. "מאז הודעת התושבים על הפסקת זרם המים, האגודה לזכויות האזרח עושה כל שביכולתה כדי לגרום לרשויות למלא את תפקידן ולפתור את הבעיה", אמרו באגודה לזכויות האזרח. "בגיחון שבים וטוענים שלא היה שום צעד יזום מצדם להפסקת המים, אך התקשו להסביר מה גרם להפסקה או להציע פתרון. משרד האנרגיה והמים קיבל גם הוא כמה פניות דחופות מאתנו. מה שהכי חמור פה הוא שאם עשרות אלפי תושבים יהודים היו נתקעים בלי מים, אפשר לשער שהמדינה כבר הייתה בוערת, ובצדק. משרדי הממשלה היו מתכנסים ופעלים במהירות כדי לקדם פתרון. במקרה של השכונות הללו - המדינה פשוט מתנערת מתושביה".

      מחנה הפליטים שועפט ללא חיבר סדיר למים. מרץ 2014 (נועם מושקוביץ)
      אין איסוף אשפה. הצד המזרחי של חומת ההפרדה (צילום: נועם מושקוביץ)

      עוד מבהירים באגודה, כי השכונות המדוברות נמצאות בשטחים שמדינת ישראל סיפחה אחרי שנת 67', ולכן הם חלק מהשטח המוניציפלי של ירושלים. תושבי השכונות שממזרח לחומה הם אזרחים של מדינת ישראל, בעלי תעודות זהות כחולות. "מכל בחינה פורמלית, מדובר בשכונות ובאנשים שתחת שליטה ישראלית, אף כי חומרת ההפרדה חוצצת בינם לבין שאר חלקי ירושלים", אומרים באגודה.

      "עיריית ירושלים משקיעה בשכונות אלו משאבים רבים"

      מחברת הגיחון נמסר בתגובה: "מרבית האוכלוסייה בשכונות הנ"ל אינה נמנית על לקוחות הגיחון אך מקבלת אספקת מים באופן שוטף משיקולים הומניטריים, בהיקף של למעלה מעשרה מיליון שקלים, במימון הגיחון, מדי שנה. הגיחון התריע בפני רשות המים פעמים רבות על הצורך הדחוף להסדיר הן את מימון אספקת המים והן את פיתוח התשתיות ותחזוקתן בטווח הבינוני והארוך, אך עד כה הנושא לא הוסדר. כמו כן, תשתיות המים, הביוב והניקוז בשכונות אלו אינה מתאימה להיקף האוכלוסייה המתגוררת באזור ויש צורך בעבודות פיתוח בהיקף נרחב בכדי להסדיר את מצב התשתיות".

      מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בשש השנים האחרונות העירייה משקיעה במזרח העיר משאבים רבים לצמצום הפערים שנוצרו ב-40 שנים של הזנחה מצד ממשלות ישראל ועיריות ירושלים. השקעה זו הביאה למהפכה חסרת תקדים בתחומי החינוך, התשתיות, הבנייה, הרווחה והקהילה. מושקע סכום חסר תקדים של חצי מיליארד שקלים בפיתוח ושיקום התחבורה והתשתיות, 400 מיליון שקלים בתחום החינוך ובבניית כיתות לימוד וכן עשרות מיליונים נוספים בהקמת מבנים קהילתיים וטיפות חלב, אולמות ספורט וסניפי דואר".
      על ניתוקי המים בשכונות שממזרח לגדר ההפרדה, נאמר: "עיריית ירושלים מכירה את נושא ניתוקי המים, מודאגת ממנו ופועלת מול משרד האנרגיה והתשתיות ורשות המים על מנת שממשלת ישראל תציב פתרון לבעיה. הטיפול בתחום אספקת מים 'הופקע' בשנות התשעים מידי העירייה והועבר לאחריות בלעדית של חברת הגיחון, המקבלת הנחיות מרשות המים שהיא גוף ממשלתי. יש לציין כי גם כבעלי מניות אין לרשות המקומית שום אמירה ולכן המדיניות הממשלתית הביאה לכך שאין לעירייה שום יכולת השפעה על משק המים בעיר ירושלים".

      באשר לפינוי האשפה, נאמר: "עיריית ירושלים פועלת באופן שוטף לשיפור רמת הניקיון בכל רחבי העיר. בשכונות שמעבר לגדר מבוצע פינוי האשפה באמצעות קבלן פרטי ארבע פעמים בשבוע, וכן מתבצעים מבצעי ניקיון באזורים אלו".

      "יש לציין כי בשכונות שמעבר לגדר הביטחון נדרשת עיריית ירושלים לליווי ביטחוני רציף על מנת לספק שירותים עירוניים ראויים לתושבים", נכתב. "ככל שיינתן ליווי זה, תוכל העירייה להרחיב את מתן השירותים בשכונות שמעבר לגדר. יחד עם זאת, העירייה מפעילה בשכונות אלו שירותי רווחה, תרבות ופנאי, חינוך, ניקיון ועוד הן ישירות והן בסיוע המנהל הקהילתי הפועל במקום מטעם העירייה".

      מחנה הפליטים שועפט ללא חיבר סדיר למים. מרץ 2014 (נועם מושקוביץ)
      מיכלים לאגירת מים בבניין במחנה הפליטים שועפט (צילום: נועם מושקוביץ)

      ממד"א מסר בתגובה: "מד"א הינו ארגון ההצלה הלאומי של ישראל המספק שירות רפואי מציל חיים באופן שוויוני בכל חלקי הארץ. באזורים בהם קיימת סכנת חיים לצוותים הרפואיים, על מד"א לפעול על פי הנחיות מערכת הביטחון והערכות מצב יומיות. ככלל, צוותי מד"א נכנסים לכל הכפרים במזרח ירושלים ללא צורך בליווי למעט בשלוש שכונות בודדות. לצערנו צוותי מד"א במזרח ירושלים עדיין נתקלים לא פעם ביידויי אבנים. בהוראת מערכת הביטחון ומשטרת ישראל, בשעות הלילה יש צורך בליווי משטרתי לצוותי מד"א באזורים אלו.

      "במד?א חוזרים ומדגישים כי כלל כוחות מד"א מגישים טיפול וסיוע רפואי לכלל תושבי ישראל ביעילות, במהירות ומתוך מטרה להציל חיים. בכפרים שבהם הרחובות אינם מסומנים בשמות וקיים קושי לאתר את הכתובת נדרש סיוע של המשפחה לחבירה עם צוות מד"א, במקרים בהם המשפחה אינה יכולה לסייע נעזרים צוותי מד"א במשטרת ישראל".

      ממשטרת ירושלים נמסר: "המשטרה פועלת בשטח הנדון וכוחותיה נכנסים אל תוך ראס חמיס, ראס שהאדה, מחנה הפליטים שועפט ושכונת עקב בתיאום ובאישור הצבא. תושבי שכונות אלו מגיעים ומקבלים שירות משטרתי מתחנת שפט בעיר.

      "מתחילת השנה (ועד חודש אפריל - י"א) טופלו ונחקרו על ידי תחנת שפט יותר ממאה אירועים פליליים בשכונות אלו, במהלכן עוכבו, נעצרו ונחקרו חשודים".

      לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com