כל מילואימניק מכיר את התחושה הזאת. זה מתחיל כשרואים את הצו מבצבץ מתיבת הדואר. בהתחלה קצת מתבאסים מהמחשבה על הימים הארוכים בשמש הקופחת של דרום הגולן, על הטרטורים של "לך תביא, ולך תחתום", ועל הקולינריה שתתבסס בעיקר על מנות קרב מלאות בטונה ובבוטנים. אבל מיד אחר כך, כשהמחשבות האלה שוקעות, נזכרים שזה בסך הכול לא כזה נורא שבוע-שבועיים של יציאה מהשגרה וחברים שעוברים את זה איתך.
אז אתה מאשר את הצו, ומתחיל לבדוק מי מגיע. אחד כנראה בחו"ל, ההוא בדיוק התארס, וזה בתקופת מבחנים. אבל כמו תמיד בסוף כמעט כולם מתייצבים. גם הפעם הצ'ימידן היה כבר מוכן. בתוכו המדים מקופלים, משהו חם ללילות בשטח, ספר שלעולם לא תקרא והמון קפה שחור וצ'ופרים לחבר'ה מהסוללה. אלא שהפעם, שלא כמו כל זימון לשירות בעשור האחרון מאז שהתחלתי לשרת במילואים - זה לא נגמר במפגש המרגש עם המרחבים הקוצניים של הרמה.
"חייל שים לב", נפתחה ההודעה המוקלטת בשיחה שקיבלתי ממשרד הקישור היחידתי פחות מ-48 לפני שהייתי צריך להתחיל בחיול בבסיס הגדודי שבגולן. "עקב החלטה לבטל את כלל אימוני המילואים בתקופה הקרובה, מבוטל גם האימון אליו זומנת. צו המילואים שבידך מבוטל". בהתחלה חשבתי שזו טעות, אבל ה-SMS שהתקבל אחרי דקה מהקצין הישיר שלי אישר "עקב הקיצוצים האימון בוטל זו לא בדיחה".
רוצים להתקוטט? לא על גבי
נכון. יבואו ויגידו "שיחקת אותה, מה אתה מתלונן?", ואני די מסכים איתם. אני יכול להסתדר בלי שבועיים מיוזעים רחוק מהבית. אני בטוח שגם החברים לגדוד לא יזילו דמעה. אבל מה שכולם בעצם מבינים זה שמה שדיווחו בחדשות, אותו "בור" בתקציב שצריך לסגור באמצעות קיצוץ בביטחון הוא לא רק דיווח.
בתקופה האחרונה התקוטטו ביניהם משרדי האוצר והביטחון, השרים לפיד ויעלון. זה רוצה לקצץ כמה שאפשר, כדי להעביר לאלה שאין להם או לענפים אחרים במשק כדי לעשות "צדק", וזה מולו אומר שבלי תוספת של מיליארדים לביטחון "ישראל בסכנה". ככל שכל צד התבצר יותר בעמדתו, הוויכוח גלש מסיסמאות למעשים. כך יצא שיום בהיר אחד - ממילואימניק (שכמו בקלישאה החבוטה בא לתת את חובתו למדינה), הפכתי לחייל צעצוע בידיהם של המיניסטרים.
ברור שלא לי היכולת לקבוע אם ביטול האימון הוא "ספין" כפי שזעקו המקורבים לשמנת, או מציאות קשה של צבא צמא למשאבים ולכסף. מה שבטוח הוא שבסופה של השרשרת עומדים המון אנשים אשר למרות הכול באים פעם אחר פעם בלב (כמעט) שלם לשרת במילואים. היו אלה שוודאי נדרשו לבטל הגשות של עבודות ולדחות מבחנים באוניברסיטה, להשיג פנסיון לכלב, לוודא עם האישה שהיא תסתדר עם הילד, לדבר עם הקולגה ולבקש שיחפה עליך, או סתם לעצור הכול לרגע ולציית לחוק.
מה שקרה לפני יומיים, רגע לפני שהצו היה אמור להיכנס לתוקף, הוא לא איזוטרי. עשרות ואולי מאות אימונים ותרגילים בוטלו. אלפי מילואימניקים כמוני חוזל"שו. פרט לעניין המדאיג שזה מביא עמו חשוב להבין, שאת המלחמה על התקציב אסור לעשות על הגב של החיילים.
הכותב הוא לוחם במילואים בחיל התותחנים
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד