(צפו ברמטכ"ל גנץ מודיע על הפסקת האימונים בתחילת השבוע)
ידיו של הרמטכ"ל בני גנץ כבולות: נראה שהוא רוצה לחשוף את המצב האמתי של צה"ל כדי לשכנע את הציבור בדרישות התקציב שהוא מציב, אך הוא חושש לתדלק את אויבי מדינת ישראל במידע רגיש ולהלך אימים על דרג מדיני. זו אחת הסיבות שחלקים גדולים בחברה הישראלית לא באמת מאמינים שהצבא זקוק לכסף כדי "לגמור את החודש".
בינתיים, השיח מתנהל באמצעות ספינים. דרך שיח שטוח ורדוד שמכעיס את מפקדי החטיבות והאוגדות בצה"ל. מן הצד האחד, נעשים ניסיונות להדביק לשר האוצר יאיר לפיד תדמית של טירון שפוגע בכושרו של צה"ל וכמי שהכריז מלחמה על משרתי הקבע, מן הצד השני ניצב לפיד עצמו שמנסה להכריח את צה"ל לעבור דיאטה קיצונית תוך אי-כיבוד הסכמים בסיסיים.
עוד כותרות בנושא הקיצוץ בתקציב הביטחון:
פגיעה באימונים ושחיקת הלוחמים: כך ישפיע הקיצוץ בצה"ל
בשל הקיצוצים: גנץ ביטל את כל אימוני המילואים
יעלון נגד האוצר: "פוגע במשרתי הקבע מתוך אידיאולוגיה"
הרמטכ"ל קיבל בשבוע האחרון החלטות קשות בדמות ביטול אימונים משמעותיים של יחידות שדה במילואים והארכת משך תעסוקה מבצעית של כוחות סדירים, כי פשוט אין כסף לממן גיוס חיילי מילואים. כבר לא מדובר בספין, זו עובדה בשטח. כשירותו של צה"ל נפגעת. היה קשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור בתקופה כל כך קצרה, אולם ידי צה"ל לא נקיות לחלוטין מהתהליך שהביא לחוסר אמון של הציבור שמעריך כי הצבא מבצע ניסיונות הפחדה על מנת להוציא עוד כסף מקופת המדינה.
הבעיה עמוקה יותר. שרים בממשלה מספרים בשיחות סגורות כי השיח הרדוד והלא מקצועי מתחיל במוחם הקודח של אלופי המטה הכללי. בסיבוב ההתגוששות הקודם בין צה"ל למשרד האוצר שהתנהל בתחילת השנה במהלכו דרשו בצה"ל תוספת תקציבית בגובה 2.75 מיליארד שקלים, הגיעו רב-אלוף גנץ ובכירים נוספים להצגת נתונים בפני הקבינט הביטחוני שצריך היה להכריע בנושא.
בכירי צה"ל היו אמורים להציג בדיון את האפשרויות העומדות בפני הצבא לאור הקיצוץ בתקציבו. אולם, הרושם שהתקבל בקרב חברי הקבינט היה שהקצינים מתעקשים להציג מה המשימות עליהן יאלץ הצבא לוותר נוכח הקיצוץ, ולא כיצד ניתן יהיה "לעמוד במשימה". שרי הקבינט רתחו מזעם ומתחו ביקורת על הקצינים כשביקשו מהם להצביע על השלכות הקיצוץ תוך כדי משליכים את האחריות עליהם. חלק מהשרים דרשו לדחות את הדיון עד שהצבא יציג את המשמעויות הרחבות של הקיצוץ. הדיון הבא כבר התקיים בתל אביב, כשמול השרים ניצב תת-אלוף מוכשר שהציג נתונים וניסה לשקף את המציאות בפועל. מיד לאחר מכן, הצביעו רוב השרים בעד התוספת התקציבית שביקש צה"ל.
המשבר בימים אלו איננו שונה מזה שבשנה שעברה, שכן גם כיום השיח בין הצבא לקבינט הוא שטוח. הגיע הזמן לדבר על "סיכוי מול סיכון", אומרים אחדים מחברי הממשלה. הם דורשים שהצבא יפרוט עבור הדרג המדיני באופן הכי מדויק מה כל התרחישים האפשריים, מה הסיכויים לעמוד בהישגים הנדרשים ומה לא ניתן לבצע באף מצב. אך הצבא, כמו בכל שנה, משתמש באמצעי הנוח לו ביותר - העמימות. אין שר בממשלת ישראל, למעט אולי יאיר לפיד, שיעז לקצץ דרמטית בתקציב הביטחון בשעה שמלחמות מרחפות באוויר.
מי הם ה"מפוטרים"?
ייטב לצבא אם יעמיק את השקיפות, לפחות בפני חברי הקבינט הביטחוני, למשל בסוגיית כוח האדם. הרמטכ"ל קיבל החלטה כי בשנים הקרובות יפוטרו 5,000 משרתי קבע, אך מהנתונים שהוצגו בפני הממשלה לא ניתן להבין היכן עומד התהליך ומה מסתתר מאחורי ה"מפוטרים" מצה"ל. גורמים באגף כוח האדם בצה"ל טוענים כי חלק נכבד מאותם מפוטרים מגיעים מפלח משרתי הקבע שגם כך עומד לפני פרישה ולא מקרב משרתי הקבע הצעירים שפיטוריהם אינם דורשים תשלום פיצויים גבוה, ולא מקרב משרתי הקבע בשכבות הביניים ש"נגיסה" בהן תביא לצמצום בכוח האדם בצבא. למעשה, פיטורי משרתי הקבע הוותיקים רק מכביד על תקציב הצבא שמשלם להם פיצויים מוקדמים. נכון היה לדחות את שחרורם של ה"פורשים" ולמצות את הפוטנציאל הטמון בהם לעוד שנים של עשייה על מדים. שאלה בנושא הועברה לדובר צה"ל, אך הוא סרב להתייחס לנתון הפורשים באופן ישיר.
התגובה שבכל זאת מסרו מדובר צה"ל היא כי "בניגוד לנטען, היקף מצבות המשרתים בצה"ל נמצא בירידה מתמשכת. בשנת 2013 אישר הרמטכ"ל את פיטוריהם של כ-5,000 משרתים בצה"ל בהיקף שאין כדוגמתו במגזר הציבורי. מהתנעת התהליך ועד היום פוטרו כ-1,470 משרתים בקבע ראשוני ובקבע מובהק, לרבות משרתים בגילאי 38-39. בשנת 2014 צפויים פיטוריהם של למעלה מאלף משרתים נוספים בצה"ל. נכון למועד זה, המשך מימוש התוכנית לפיטורים בצה"ל מתבצע על פי התכנון".