המכון למיחזור פסדים בעמק יזרעאל מזרים במשך שנים שפכים אסורים למערכות הביוב העירוניות בעפולה, בנצרת עלית ובמגדל העמק - כך עולה מכתב תביעה שהוגש לאחרונה נגד המכון. המקום משמש לעיבוד פסדים מן החי, כלומר פסולת עופות ושאריות שחיטה המשמשים כחומרי גלם בתעשיית המזון. השפכים המלאים בחומרים מסוכנים, זורמים אל תשתיות המים בערים וגורמים לזיהום מי התהום, הקרקע והנחלים באזור.
כתב התביעה שהגישה המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל, באמצעות עו"ד אריאל אלסנר, לבית משפט השלום בעפולה, דורש להפסיק לאלתר את פעילות המכון למיחזור פסדים בעמק, על בסיס חשיפה לכאורה של שורת מחדלים בהתנהלותו. לפי כתב התביעה, המכון, הפועל 24 שעות ביממה שישה ימים בשבוע, מזרים את מי שפכיו אל מכון טיהור השפכים הסמוך אליו, "מט"ש גניגר". ההזרמה הזו מתבצעת באמצעות מערכת ההולכה של תאגיד המים "מי נע", אליו משתייכות הערים עפולה, נצרת עלית ומגדל העמק. לאחר שהמים עוברים תהליך מסוים במכון הטיהור, הם מועברים אל מי הקולחין של עמק יזרעאל לשימוש חקלאי.
עוד בוואלה! חדשות:
אנטישמיות בטורקיה: "היהודים אחראים לאסון המכרה"
תיעוד: הפלסטינים שנהרגו ליד כלא עופר ביום הנכבה
מי הישראלים שיהיו זכאים לדרכון ספרדי?
על פי הטענות העולות בכתב התביעה, מי השפכים כל כך מזוהמים, עד שהתהליך שהם עוברים במכון הטיהור אינו מספיק. איכות מי הקולחין כה ירודה וחורגת מהתקן, כך שנגרמים נזקים קשים כשהמים מועברים לשימוש החקלאים ובסופו של דבר, הם מביאים לפגיעה קשה באיכות הסביבה. "מדובר בשפכים בעלי עומס אורגני קיצוני", הסביר שמעון צוק, הידרולוג שדעתו צורפה לכתב התביעה. "יש שם שומנים, שמנים, חנקן וזרחן בערכים חריגים ביותר היוצרים סיכונים סביבתיים קשים", הוסיף.
בכתב ההגנה שהוגש על ידי המכון למיחזור פסדים, שבו חברים 29 קיבוצים וחברת תנובה, הוכחשו טענות העמותה. המכון טען שמקור התביעה הוא בסכסוך כספי בינו לבין תאגיד המים "מי נע", שהעמותה משמשת זרוע נוספת שלו. לטענתם, מדובר במכון שתורם לאיכות הסביבה משום שללא פעילותו, היה צורך בהעברת מאות טונות של פסולת מזוהמת מהמשחטות ביום ובהטמנתן בקרקע.
לפניות לכתב אחיקם משה דוד: ahikam77@walla.co.il