אודה ואתוודה אם תבוטל הנשיאות בישראל לא אמרר בבכי. אם הנשיא הבא לא יבחר לא יהיה לי יותר כסף בחשבון, ולא ארגיש פחות ישראלי מעכשיו. כן, גם לי מעמד הנשיא אינו גורם לריגשה מופרזת (אם כי גם אינו מפריע יתר על המידה), וגם אני סבור שהוא שירת תפקיד מרכזי בעידן אחר, של מדינה יותר זקופת קומה ופחות ממונפת.
ולמרות זאת, המחשבה על כך שאנו בכלל דנים באפשרות של ביטול מוסד הנשיאות בגלל גחמה של רגע מעוררת בי פלצות. היכולת הישראלית לחרטט רעיונות יש מאין, לשנות חוקי יסוד על בסיס משב רוח פוליטי מקרי, ולהפוך סדרי עולם בגלל קוניוקטורה מקרית, חצי ידיעה בעיתון או הרגלי הצבעה של חבר כנסת אחורי מספסלי האופוזיציה, תמיד הפעימו אותי.
מי בכלל צריך את נשיא המדינה? דעה
מבחינה זו ממשיכה ההצעה הזאת - שכל כולה פרי מוחו של בנימין נתניהו, ראש ממשלה שנותן לפרנויה להשתלט על קור הרוח המנהיגותי שלו את המיצובישי של גולדפרב, את שינוי שיטת הבחירה לאישית (וחוזר חלילה), את חוק החרם ההזוי ושאר חוקי הלאום, את האיסור להגיד "נאצי", או כל שאר "שלל שרב" הרעיונות שקופצים ראש לזירה הציבורית אחת לכמה זמן, רק כדי לגלות שהבריכה ריקה ממים.
לפחות לקיים דיון מסודר
בואו נניח לרגע שלא צריך נשיא למדינת ישראל, שהוא מיותם מתפקיד ממשי, והולך בטל סחור סחור במשכנו העצום. האם ביטולו של סמל לאומי מאז קום המדינה לא דורש לכל הפחות דיון מסודר? ועדה שתבחן את הישגיו לאורך השנים? מחקר סטטיסטי שיבדוק מה חושב הציבור? האם לא כדאי לשאול נשיאים מהעבר (להוציא קצב כמובן) מה הם חושבים על כך?
נכון לעכשיו הנשיאות היא עדיין סמל של הדמוקרטיה הישראלית. כמו הדגל, ההמנון, מגילת העצמאות או הרישיון לקטר ולהתאונן. לכן הטיעון כי "לנשיא אין תפקיד" אינו בהכרח מחזיק מים. גם לדגל אין תפקיד מלבד להיות שם. גם להמנון אין משמעות, מלבד לסגור טקסים ולאחד בין אנשים. ואם כבר אנחנו בשוונג של "מבטלים וזהו", בואו נמחק את הקשקוש הזה עם המשואה ביום העצמאות, נפסיק לחלק "פרסי ישראל", נוותר על מדי א' (בינינו, הירכיות של הצנחנים הן חולצות של כוסיות), ולא נעמוד יותר דום בצפירה.
סתירה מובנית עומדת בדמותו של ראש ממשלה שמדבר תדיר על משק כנפי ההיסטוריה, מצטט את אבותינו, ומאזכר את העם היהודי לדורותיו, ובד בבד עסוק במלחמה פוליטית עכורה נגד רובי ריבלין, הקשיש לבן-השיער בין ה- 75 מירושלים שרוצה לרשת את שמעון פרס. ללב מתגנב החשד שראש הממשלה פשוט לא יכול לסבול שיש מישהו רם ונישא ממנו, שדבריו מצוטטים בראש מהדורת החדשות, שיכול לנזוף בו בפומבי על סרבנותו המדינית, שהציבור מתבונן אליו בהערכה או שריטה מעדיפה להתרפק עליו כחתולה כשהיא שרה "עוף גוזל". נתניהו כנראה רואה בתפקיד הזה סרח עודף וכאב ראש מיותר, תפקיד הניתן לאדם בשלהי הקריירה שלו, מעין בית אבות לאנשים דעתניים, שאינם מסוגלים לצעוד לעבר השקיעה בשקט.
אדרבא, שראש הממשלה יבצע רפורמות במוסד הנשיאות והתאמות למציאות החדשה. במקום להילחם על ביטולו, יחפש עבורו מועמד מוסכם, אהוד וראוי, אשר יוכל לקחת סמל ותיק ובלתי מזיק, ולצקת לתוכו תוכן חדש. בכפוף לאישורה של הרעיה, כמובן.
לכל הטורים של אבנר הופשטיין בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד