פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדוע מסתירים תאגידי המים מידע על זיהום מפעלים?

      הסדר שאושר לאחרונה בבית המשפט בין "מי אביבים" למועצה למניעת זיהום, מציף חשש כבד להסתרת מידע מצד תאגידים נוספים, באשר לחריגות בחומרים מסוכנים. הסיבה? לכו אחר הכסף

      מי שתייה מצריפין שזורמים לתעלה בבית החולים אסף הרופא (נמרוד סונדרס)
      מים שתייה מזוהמים בתעלה ליד בית החולים אסף הרופא בצריפין (צילום ארכיון: נמרוד סונדרס)

      בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב אישר בימים האחרונים הסכם פשרה בין מלר"ז (המועצה למניעת רעש וזיהום) לבין "מי אביבים" (תאגיד המים של תל אביב), ממנו עולה חשש לפגיעה משמעותית בבריאות הציבור מצד התאגיד. ההסכם אף מציף תופעה כללית של ניסיונות להסתיר זיהומים במים, גם מצד תאגידי מים נוספים בישראל. ההסכם, שהושג רק אחרי התערבות בית המשפט, קובע כי "מי אביבים" תעביר למלר"ז דוחות על בתי עסק שבתחומיהם נמצאו מזהמים העולים בהרבה על השיעור המותר וכוללים מתכות כבדות, תמלחות, שמנים מינרליים וחומרים נוספים המהווים סכנה לציבור.

      בשונה מעמותות סביבתיות אחרות, מלר"ז הינה גוף בעל סמכויות אכיפה נגד גורמים מזהמים הניתנים לה על ידי המשרד להגנת הסביבה, והמידע שדרשה מתאגיד המים הוא כלי שבלעדיו לא הייתה יכולה לבצע את משימתה כחוק. אולם, למרות שעל פי חוק חופש המידע חייבת "מי אביבים" לפרסם את המידע המלא על חריגות המפעלים בשל ההשפעה המכרעת על בריאות הציבור, הסכימה מלר"ז להתפשר על קבלת מידע חלקי בלבד על החריגות בזיהום השפכים. "אין לנו עניין להתעסק עם חריגות בשיעור נמוך", הסביר את המניע לפשרה חיליק רוזנבלום, מנכ"ל מלר"ז, "אנו מבקשים להתרכז בעבריינים הכבדים שאינם בוחלים להזרים שפכים אסורים ולזהם את מקורות המים".

      טבע ואיכות הסביבה - כתבות נוספות:
      המסע אחר הנביא הבא של ארגוני הסביבה
      מצוקים מסוכנים: למה מטפסי ההרים כועסים?
      המערב הפרוע בים התיכון: גומרים לנו את הדגים

      זיהום נחל קישון בשמנים שחורים ממתחם בתי זיקוק חיפה ינואר 2012 (יח"צ , אלון בן מאיר, רשות נחל הקישון)
      מי נחל הקישון המזוהמים בשל זרימת שמנים שחורים מבתי הזיקוק (צילום: אלון בן מאיר, רשות נחל הקישון)

      שפכים עם חריגות בחומרים מסוכנים עלולים לסכן את בריאות הציבור באופן משמעותי. הם עלולים לחלחל למי השתייה, אבל גם לחדור לדברי המזון שמגיעים לצלחת שלנו. "השפכים הללו נכנסים למערכת הביוב העירונית, חלק לא מבוטל מהם מחלחלים למי התהום בגלל דליפות בצנרת וחלק גם גורם להגברת הדליפה מהצנרת מאחר שהחומרים הכימיים שהוא מכיל אוכלים את הצנרת", מסביר עו"ד מרדכי אינהורן, המייצג את מלר"ז בעתירות שונות ובכללן גם בעתירה שהוגשה נגד "מי אביבים".

      "מה שלא דולף מהצנרת מגיע לשפד"ן (מתקן טיהור השפכים של גוש דן, ע"ח). המתקנים של השפד"ן לא מסוגלים לטפל בכל החומרים הללו, ולכן חלק נזרק ביחד עם הבוצה לים ואז אנחנו עלולים לקבל אותם בחזרה לצלחת שלנו בדמות דג שניזון מחומר שהכיל כספית, למשל. אבל השפכים המטוהרים הולכים גם כמי קולחין לצרכי השקיה חקלאית ואז אנחנו עלולים לקבל את החומרים המסוכנים והרעילים בתוך פירות או ירקות. העניין הוא שעד שלא נקבל את המידע שדרשנו מ"מי אביבים" אנחנו עדיין לא יכולים לדעת כמה המים והשפכים של תל אביב מזוהמים".

      בדומה לפניות של מלר"ז ל"מי אביבים", היא אף פנתה בחודשים האחרונים לתאגידי מים רבים נוספים ברחבי הארץ. גם בפניות אלו נתקלו אנשי המועצה בסירוב למסור את המידע ונגד רבות מהן הגישה כבר עתירות - ואף זכתה. כך למשל, רק בסוף 2013 ובתחילת 2014 הושגו פשרות עם תאגיד "מי עכו", תאגידי המים "מיתב" (פתח תקווה), תאגיד "מי ברק" (בני ברק), תאגיד "יובלים" (אשדוד) ו"מעיינות הדרום" (תאגידי המים של דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) לפרסום המידע שתאגידים אלו מחויבים לפרסם על פי חוק. "תאגידי המים לא ששים לפרסם את המידע הזה וסיבותיהם עימם", מסביר רוזנבלום. "אנחנו הבהרנו להם שעמדתנו שונה ומי שלא נענה, מצא את עצמו בבית המשפט".

      אז מדוע תאגידי המים לא ששים לפרסם את המידע לציבור, כפי שהם מחויבים לפי החוק? להערכתו של עו"ד אינהורן, הסיבה לכך היא כסף. "יש להם אלף תירוצים לא למסור לנו את המידע, אבל שום תירוץ כזה לא התקבל על ידי בית המשפט וכולם נכפו על ידו להעביר לנו את החומר", הוא אומר. "הם מסתירים מידע כי הם מחייבים את העסקים שחורגים בתקנים בקנסות עתק של עשרות ואפילו מאות מיליוני שקלים, שנכנסים לקופות התאגיד. ברגע שאיזה שהוא גורם יאכוף את החריגות מהתקנים ויעצור את הזיהום המאסיבי של המפעלים והעסקים אז על הדרך אנחנו מנתקים אותם מהפטמה של העסקים שהם מניבים מהם הרבה מאוד כסף".

      תגובת "מי אביבים"

      בתאגיד "מי אביבים" טענו בתגובה לטענה כי תאגיד המים עובר על חוק חופש המידע בכך שאינו מפרסם את חריגות המפעלים והעסקים באתר האינטרנט שלו, בכל שמסרו כי "הנושא נמצא בהליך משפטי בדבר תקפות הבדיקות".

      על השאלה מדוע התאגיד סירב להעביר את המידע שמלר"ז דרשה באופן פרטני, ענו בחברה כי "לא מסרנו באופן אוטומטי נתונים, מכיוון שנעשו בדיקות לצרכנים שמשלמים עבורם, חלקם הגישו טיעונים נגד הממצאים החיוביים ואלו כרגע מתבררים בהליכים משפטיים ולכן, עד לקבלת החלטה לא ניתן לתת שום נתון מבלי לפנות קודם לצרכנים, על מנת לאפשר להם לטעון את טענתם כפי שקובע חוק חופש המידע".

      בנוגע לטענה כי הסיבה לסירוב לפרסם את המידע היא הכסף שמתקבל מקנסות מהמפעלים המזהמים, טוענים בתאגיד כי "ההסכם שהגענו אליו עם מלר"ז מוכיח שלטענה זו אין שחר, שכן חברת 'מי אביבים' הגיעה לאיזון בין האינטרסים באופן שמאפשר שימוע למפעלים מצד אחד וגילו מידע על מפעלים מזהמים מצד שני. מידע בדוק ניתן ומפורסם".

      לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il