פרסי ישראל הוענקו לזוכים: "תרמו לפריחת החברה"

עשרה פעילים חברתיים בולטים ואנשי חינוך המצטיינים בתחומם הוענקו הערב (שלישי) את פרסי ישראל לשנת תשע"ד. הטקס התקיים במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה בירושלים, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, שר החינוך שי פירון, וראש העיר ירושלים, ניר ברקת.

"את האקורד המסיים של אירועי חג עצמאותנו אנו מקדישים לכבודם של חכמי רוח ומעש, אלה שתרמו מעוז רוחם לפריחתה של החברה בישראל", אמר השר פירון באירוע. "רגעים אלה מאפשרים לבוא חשבון עם החברה הישראלית על מכלול הישגיה וקשייה, שהרי שעות הסיום של יום החג משולות ל'תפילת נעילה' הנועלת את היום הקדוש בשנה".

לדבריו, "לפנינו עשרת זוכי הפרס. מה משותף להם? החתנים והכלות הם עדות למקומה של האחריות בחיינו. לצד היצירה, היזמות והחדשנות המאפיינת את פעילותם, הם ביקשו לתרום את תרומתם: להעמיד תלמידים הרבה, להשמיע קול ולא לוותר על האיזון שבין מחקר לעשייה מקיפה".

בקטגוריית "פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" הוענקו השנה שני פרסים. הפרסים הוענקו לאבינועם נאור (אהרנוביץ') על הקמת עמותת "אור ירוק" למאבק בתאונות דרכים ופועלו למען כפרי נוער לילדים ונוער בסיכון, ולעדינה בר שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה יוסף, על הקמת המכללה החרדית הראשונה שמעניקה השכלה גבוהה לציבור החרדי ומסייעת לשלבו במעגל התעסוקה.

לצד זאת, שמונה פרסים הוענקו לשמונה חוקרים פורצי דרך בתחומים שונים: בתחום חקר התלמוד קיבל את הפרס פרופ' שמא יהודה פרידמן, על התגבשות הנוסח הסופי של התלמוד על פי כתבי יד, פענוח קולו האנונימי של "סתם התלמוד" ויסודו את המכון לחקר התלמוד. בתחום חקר הפיזיקה, הזוכה הוא פרופ' מרדכי שגב, על פריצת דרך בתחום האופטיקה שלוותה בהכרת הקהילה המדעית העולמית ובפרסים יוקרתיים, ופיתוח גבישים פוטוניים מיוחדים הנקראים מבודדים טופולוגיים.

בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה, קיבל את הפרס פרופ' יעקב קטן על פרסום חקירת היבטים רבים של מחלות צמחים המועברות בקרקע ומחקרו פורץ הדרך בחיטוי סולארי את הקרקע. בתחום חקר ההיסטוריה הכללית, קיבל את הפרס פרופ' עירד מלכין, אשר בשנים האחרונות פיתח תפיסה מהפכנית בדבר הקשר התרבותי בין ערי המדינה ההלניות והשקיע זמן רב בחינוך והוראה.

בתחום ספרות תורנית, הזוכה הוא הרב אהרן ליכטנשטיין, על שכלול שיטות לימודיות בספרות התורנית וקידומו את שילובם של תלמידי ישיבות בשירות הצבאי. בתחום חקר הרפואה, קיבלה את הפרס פרופ' מרטה וינשטוק רוזין על מחקרה פורץ הדרך בתחום נוגדי הדיכאון, בעיות זיכרון עליו רשמה פטנט לאחרונה, ועל פועלה באקדמיה למקצועות הרפואה כמורה. בתחום אמנות פלסטית, הזוכה היא פרופ' מיכל נאמן זוכה על פעילותה האמנותית הענפה ותרומתה לחינוך תחום האמנות. בקטגוריית מדעי המדינה, ניהול ויחסים בינלאומיים קיבל את הפרס פרופ' חיים לוי על מחקריו הרבים בתחום ההשקעות והמימון.

"כשהייתי ילדה, השכן של משפחתי מת בגיל צעיר מדלקת ריאות", מספרת פרופ' מרטה וינשטוק-רוזין, זוכת פרס ישראל על פעלה בתחום הרפואה. "כולם אמרו שאין מה לעשות נגד זה, ואני התקשיתי להשלים עם העובדה שיש מחלות שאין להן טיפול. שאלתי את עצמי איך מפתחים תרופות, וכשהסתכלתי באנציקלופדיה בערך 'פרמקולוגיה' הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיי".

וינשטוק-רוזין נולדה באוסטריה ב-1935, ולפני פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליחה משפחתה להגר לבריטניה. אף על פי שהייתה תלמידה מצטיינת, נאלצה להיאבק על זכותה ללמוד מדעים, משום שמנהליה סברו כי אלה אינם מקצועות לאישה. היא התקבלה לאחד משני בתי הספר לרוקחות שהיו אז בבריטניה, והתמקדה במסלול מחקרי העוסק בתכנון תרופות, סיימה את לימודיה בהצטיינות והמשיכה לתואר שני, שבו חקרה פעילות אנזימטית בגוף.

ללימודי התואר השלישי היא עברה למחלקת פרמקולוגיה בבית החולים סיינט מרי, וקיבלה מלגה מחברת תרופות לחקר אופיאטים (חומרים משככי כאב). "הוכחתי במחקרי כי משככי כאבים כמו מורפין בעלי מבנה כימי שונה פועלים באותו מנגנון, משום שפעילותם נחסמת באמצעות אותו מינון של נוגד אופיאט הפועל על הקולטן האחראי לשיכוך כאבים. ממצאים אלה סללו את הדרך לגילוי חומרים טבעיים המצויים בגוף שמפעילים אותם קולטנים ומשפיעים על תחושת הכאב".

וינשטוק-רוזין עלתה לארץ עם בעלה, ד"ר ארנולד רוזין ב-1969. היא התקבלה למחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומחקריה התמקדו בתרופות למחלות קרדיו-וסקולריות מסוג חוסמני בטא אדרנרגיים. בעבודתה גילתה כי תרופות החוסמות קולטנים מסוג בטא עשויות לחסום גם קולטנים לסרוטונין, גילוי שתרם להבנת מנגנון פעילותן של תרופות נגד דיכאון.

ב-1977 הצטרפה לבית הספר לרפואה בירושלים, שם החלה לחקור כיצד חומרים אופיאטיים גורמים לדיכוי נשימה. היא הבינה כי הם מקטינים שחרור של אצטילכולין בתאי מרכז הנשימה בגזע המוח. לכן נתנה מורפין יחד עם פיזוסטיגמין המעכב את פעילותו של כולין-אסטראז, ומונע פירוקו של אצטילכולין. הטיפול ביטל את דיכוי הנשימה ושיפר את יעילות הטיפול בכאבים. "גילינו כי החומרים האלה לא פעילים בגזע המוח, כפי שרצינו, אבל הם כן היו פעילים בהיפוקמפוס ובקליפת המוח הקדמית", היא אומרת.

"ב-1984 נתקלתי במאמר שדיווח על הקשר בין ירידה באצטילכולין בהיפוקמפוס ובקליפת המוח ובין פגיעה בזיכרון ובתפקוד הקוגניציה במחלת אלצהיימר. הבנתי שיש לי פתרון, כי עד אז לא היה ידוע על מעכב כולין-אסטראז שפעיל רק באזורים מסוימים של המוח. בניסויים נוספים ראינו כי אחד החומרים שפיתחנו אכן שיפר את מצב הזיכרון בחיות מעבדה".

ב-1986 רשמה האוניברסיטה העברית פטנט על התרופה, והיא נמכרה לחברת "סאנדוז" השווייצית (כיום "נובארטיס"), המשווקת אותה כ"אקסלון" מסוף שנות ה-90. במקביל רשמה פטנט על גילויה שתרמו למניעת פגיעה בזיכרון והתרופה החדשה נמצאת בניסויים קליניים מתקדמים.

נוסף על פיתוח התרופות חוקרת וינשטוק-רוזין כבר שנים כיצד לחץ ומתח שחווה האם בעת ההיריון גורמים לצאצאיה הפרעות קשב וריכוז וירידה בתפקוד בשעת לחץ. וינשטוק-רוזין הדריכה עשרות תלמידי מחקר, רבים מהם הגיעו לעמדות מובילות באקדמיה ובתעשייה. כמו כן היא לימדה במשך השנים תלמידי רוקחות, רפואה ורפואת שיניים. "בחרתי ללמוד במקומות הנכונים, והתברכתי בשתי התכונות החשובות לחוקר – סקרנות וסף תסכול גבוה", מסכמת וינשטוק-רוזין. "עם ההכשרה המתאימה והתכונות האלה, כשאתה מאוד רוצה להבין כיצד משהו עובד, תמצא בסוף את הפתרון".

הרב אהרן ליכטנשטיין נולד בפריז בשנת 1933. לאחר שכבשו הנאצים את צרפת הצליחה משפחתו להימלט לארה"ב. בגיל התיכון למד בישיבת "רבנו חיים ברלין" אצל הרב יצחק הוטנר והרב אהרן סולובייצ'יק, אך עיקר חינוכו התורני היה בישיבת "רבנו יצחק אלחנן" (ישיבה-אוניברסיטה) אצל הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, שאף הסמיך אותו לרבנות. נוסף על כך השלים הרב דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד בשנת 1957 אך ויתר בסופו של דבר ויתר על עיסוקו בעולם האקדמי כדי לשמש ר"מ בישיבה, ומונה לראש הכולל שהוקם בה.

ב-1971 עלה הרב ליכטנשטיין לישראל עם משפחתו לישראל והצטרף להנהגת ישיבת הר עציון כראש הישיבה לצד הרב יהודה עמיטל, והוא מחזיק בתפקיד מאז. הוא מעביר שיעורים לתלמידים המתקדמים ולכלל הישיבה, בעיקר בתלמוד בעיון, וגם בענייני מחשבת ישראל על כל היבטיה. בהנהגתם של הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל התפתחה ישיבת הר עציון מישיבה קטנה בת עשרות תלמידים לישיבה משגשגת שלומדים בה מאות תלמידים, ולצדה בית מדרש גבוה לנשים (במגדל עוז), מכללה למורים (המכללה האקדמית הרצוג) ובית מדרש אינטרנטי חלוצי המונה עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם. במשך כל שנות מגוריו בארץ המשיך הרב ליכטנשטיין להשפיע על הציבור הדתי-מודרני בארה"ב באמצעות כתביו באנגלית, והרצאות רבות לרבנים, למחנכים, ולתלמידים רבים מחו"ל שבאו ללמוד בישיבת הר עציון.

הרב ליכטנשטיין שכלל את שיטת בריסק – השיטה האנליטית ללימוד גמרא שפיתח הרב חיים מבריסק. "המוקד הבסיסי של תורת בריסק נטוע דווקא בבעיות היסוד, בשיתין, בשאלות הבסיסיות ביותר: הכרת התופעה ההלכתית, ניתוחה, ניסוחה והגדרתה, מיונה וסיווגה. כל אלה, בתוך עולם רצוף קטגוריות משפטיות והלכתיות מופשטות", כתב הרב ליכטנשטיין. שיעורי הגמרא הרבים שלו רואים אור בשנים האחרונות בסדרת ספרים שזיכתה אותו בפרס הרב קוק של עיריית תל-אביב-יפו לספרות מחקר תורנית. בנימוקי חבר השופטים נכתב על ספריו: "יש בהם פריצת דרך של ממש, אולי אפילו מהפכה, בלימוד התלמוד ובהבנת מושגיו". הרב ליכטנשטיין הוא מהוגיו המרכזיים של רעיון שילובם של תלמידי ישיבות בשירות הצבאי. במאמרו "זאת תורת ההסדר", שפורסם לפני למעלה משלושים שנה, הוא הציב תשתית הלכתית ורעיונית לשילוב זה. יחד עם עמיתיו לראשות ישיבת הר עציון, הורה לתלמידיו המשרתים בצה"ל להימנע מכל מעשה של סירוב פקודה.

הרב ליכטנשטיין עוסק רבות בסוגיות מוסר והלכה, גם כאשר נראה שיש סתירה ביניהם. "הדבר הקשה אבל הנדרש הוא שילוב ושיבוץ בין היבטים ערכיים ודתיים שונים, בין המוסר האנושי למוסר האלוקי", אמר בריאיון לתלמידו, הרב יצחק בן דוד. "אנחנו יהודים מאמינים בני מאמינים ומקבלים עלינו עול מלכות שמים על כל המשתמע מזה, אבל זה לא פוטר אותנו מלנסות להבין את הדברים בלי לשקר: בלי לשקר לעצמנו, ובלי לשקר לקב"ה. עלינו לקיים את המחויבות האנושית לנסות ולהבין את הדברים כמיטב יכולתנו, אך לדעת שיש דברים שגם אם נחתור ונחתור - לעולם לא נבין".

לקריאה נוספת:
מנגלים ותרבות ישראלית: מיליון טיילו ברחבי הארץ
אני והדגל – גולשים מצטלמים עם דגל המדינה
חתן חידון התנ"ך העולמי: איתן עמוס, בן 18 מקנדה

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד:revital.blumenfeld@walla.com