יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל תשע"ד

האל"מ הדרוזי שפרץ דרך: "אגדה בחייו ובמותו"

אל"מ נביה מרעי, שנהרג במסגרת מילוי תפקידו כסגן מפקד אוגדת עזה, היה הדרוזי הראשון שהתנדב לצנחנים. אחיינו, טליע מרעי, שהולך בדרכו נזכר בדוד הנערץ: "אני סוגר מעגל"

  • נביה מרעי
עדי חשמונאי

רב-סמל טליע מרעי, בן 38, קיבל לפני מספר ימים את תואר הנגד המצטיין של אוגדת עזה לרגל יום העצמאות. כשעמד מרעי ברחבת הפיקוד של האוגדה, הרגיש כיצד הוא עושה צעד נוסף במימוש הצוואה שהותיר לו דודו שנפל. טליע הוא אחיינו של אלוף-משנה נביה מרעי שהתגייס לצנחנים בשנת 1972, בניגוד למקובל בעדה, ופרץ בכך את הדרך לבניה שעד אז נהגו להתגייס ליחידת המיעוטים. "הוא תמיד היה פורץ דרך. הוא היה הראשון שיצא מהכפר (חורפיש) ללימודים בפנימייה וכשהוא הגיע ללשכת הגיוס הוא ביקש להתנדב לצנחנים", מספר אחיו מופיד מרעי, בעצמו אלוף-משנה במילואים.

יום הזיכרון: הדליקו נר בפייסבוק לזכר הנופלים

עוד בוואלה!

הסוף ל-FOMO: גילינו איפה נמצא המייק-אפ שלעולם לא תרצו להחליף

לכתבה המלאה
הקצין הדרוזי הבכיר ביותר שנהרג בעת מילוי תפקידו. נביה מרעי, מימין (צילום: באדיבות המשפחה, אדריאן הרבשטיין)

"אמרו לו 'אתה דרוזי, אתה הולך ליחידת המיעוטים או למג"ב'", נזכר מופיד. "הסיפור הזה לא מצא חן בעיניו. הוא אמר בלשכת הגיוס: 'אני ישראלי כמו כל הישראלים. אני רוצה להתנדב לצנחנים כמו כל ישראלי'. ואז הוא כתב מכתב לשר הביטחון משה דיין וביקש להתנדב לצנחנים. התשובה של דיין הייתה שהבקשה שלך נבחנת בכובד ראש. ואחר כך הודיעו לו שהוא יכול להתגייס לצנחנים".

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל:
"אני רוצה לשאת תפילה בקשר"; "כאן קודקוד, אמן"
"מגע של מלאך": הסיפור שמאחורי אסון השייטת
אביו של הדרוזי הראשון בסיירת מטכ"ל: העריכו אותו

כשנפל בספטמבר 1996 - ביום הראשון בו נכנס לתפקידו כסגן מפקד אוגדת עזה, הפך אל"מ מרעי לקצין הדרוזי הבכיר ביותר שנהרג בעת מילוי תפקידו. "נביה היה אגדה בחייו ובמותו. כל צעירי העדה העריצו אותו ואני הייתי גאה שהוא הדוד שלי. זמן קצר לפני שנביה נהרג, אני הפכתי להיות גם הפקוד שלו", מספר רס"מ טליע מרעי על הדוד הנערץ שנפל. "הייתי חייל סדיר בן 20. סיימתי טירונות, אימון מתקדם בבא"ח נח"ל ואז עברתי לתעסוקה בגדוד חרב שגם אליו שאפתי להגיע בגלל ששם נביה מילא את התפקיד הראשון שלו כקצין ועשה בו תפקידים שונים עד שהפך למפקד הגדוד. אחר כך ירדתי לקו בחטיבה הצפונית של עזה עליה הוא פיקד בזמנו. לא סיפרתי לו שאני יורד לגזרה שלו, אבל כבר בשבוע הראשון ערכנו מרדף אחרי מסתננים מעזה שרצו לעבוד באשקלון. אחרי שבע שעות הוא כינס את כל הכוחות ואז הורדתי את הקסדה והמפגש ביננו היה מאוד מרגש. מאז היינו מחכים לאירוע כדי לשמוע אותו נותן פקודות בקול הבטוח והאבהי שלו, אבל גם הנחוש, החד והנחרץ". כשסיים את שירותו בקו עבר טליע שוב, הפעם מהחטיבה הצפונית של עזה לגבול לבנון. "יום אחד קיבלתי הודעה ברשת לעזוב את הסיור ולחזור לבסיס. הגעתי למשרד והמ"פ אמר לי בקול שקט 'היה אירוע'", משחזר טליע מרעי.

גם שייח'ים מלבנון הגיעו ללווייה

זה היה אחרי פתיחת מנהרות הכותל. מאורעות קשים החלו ברצועת עזה ובאיו"ש, במהלכם נהרגו ונפצעו חיילים וקצינים רבים. בשל הקשרים המיוחדים שפיתח עם הקצינים הפלסטינים בימים שכיהן כמפקד החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, הוטל על נביה להפעיל את השפעתו על הפלסטינים כדי לנסות ולהשיג רגיעה. אחרי שהצליח להוריד את הלהבות בגזרה הצפונית, פנה נביה לגזרה הדרומית ביחד עם סגן מפקד האוגדה היוצא, אל"מ יוסי גז. ביום שישי ה-27 בספטמבר 1996 נסעו השניים לעבר מוצב טרמית שבאזור מעבר רפיח כדי לסייע לחיילים שהותקפו על ידי פלסטינים. בדרכם למקום פתחו לעברם פלסטינים ומצרים בירי כבד, אולם השניים הצליחו להיכנס למוצב ללא פגע. כשנכנסו למוצב שוב נפתחה לעברם אש כבדה מ-21 עמדות פלסטיניות. נביה נכנס לעמדת המקלע, השיב אש לעבר עמדה פלסטינית והצליח לשתק אותה. הוא קיפל את דורגל המאג שהפריע לו, חזר לעמדת המקלע וברגע שפתח בירי לעבר עמדה פלסטינית נוספת, חדר קליע לרווח של האפוד הקרמי שלבש ופגע פגיעה קטלנית בחזהו. הוא הותיר אחריו אישה ובת אחת שסיימה באותם ימים את לימודיה בתיכון.

(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

בכפר חורפיש חיו באותם ימים 5,000 תושבים, אולם את הכפר גדשו בלוויה 20 אלף. הם הגיעו מכל קצוות הארץ אבל גם מרצועת עזה שבאופן נדיר איחדה יהודים ופלסטינים ביגונם כשהם עומדים זה לצד זה. אפילו שייח'ים מלבנון הגיעו לחלוק כבוד אחרון לאיש עמם יצרו קשרים בעת שירותו כקצין אג"ם של החטיבה המרחבית בלבנון במבצע שלום הגליל ומאוחר יותר כמפקד החטיבה המערבית בדרום לבנון. את ההלוויה כיבדו ראש הממשלה לשעבר שמעון פרס, שר התשתיות אריק שרון, שר הביטחון יצחק מרדכי, השר אביגדור קהלני ואמנון רובינשטיין שההספד שנשא קיפל בתוכו אולי את ההסבר לרבבות האנשים שהגיעו ללוות אותו לדרכו האחרונה.

"במהלך התקופה הקצרה בה הכרתי את נביה, הרושם שהותיר בי היה כי הוא אחד מאותם אנשים נדירים, אשר נועדו לגדולות", אמר השר רובינשטיין בהספדו. "אישיותו הייחודית, יכולת המנהיגות שלו, ומחויבותו לשלום הרשימו את כל אלה שהכירו אותו". רק כשהגיע לכפר וראה את רבבות המלווים, החליט טליע לקחת על עצמו את השליחות ולחזור, הפעם לתמיד, לאוגדת עזה בה הוא משרת מאז נפל דודו ובמשך 18 שנים.

"אני חושב שאם נביה היה עכשיו בחיים ורואה שקיבלתי נגד מצטיין של האוגדה שהוא היה סגן המפקד שלה, הוא היה גאה בי", אומר רס"מ טליע מרעי. "גם העובדה שעד היום אני מתעקש להמשיך ולשרת בחטיבה הצפונית של האוגדה עליה הוא פיקד עד יום לפני נפילתו, גורמת לי להרגיש שאני ממשיך את סגירת המעגל שלי אתו. אני מתכוון גם לצאת לפנסיה בחטיבה הזאת".

"נביה הוא למעשה סמל לשוויון הזדמנויות בצבא" (צילום: באדיבות המשפחה, אדריאן הרבשטיין)

לא הרחק מבית הקברות של הכפר, ממלא את חלל הקומה הראשונה של ביתו של האיש שהפך לאגדה, חדר לזכרו. בין תמונות הענק, האוספים העתיקים שצבר וסיפורי המורשת שהשאיר ניסה אחיו, אל"מ במיל' מופיד מרעי לנסות לנסח את ייחודו של אחיו הנערץ. "נביה הוא למעשה סמל לשוויון הזדמנויות בצבא", פוסק מרעי. "בעקבות נביה, גם אני העזתי והפכתי לדרוזי הראשון שהתגייס כבן גרעין לנח"ל. בזכותו שינו את התפיסה בצבא בכל הנוגע לשילוב בני המיעוטים בצבא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully