"חשבתי שראיתי הכול, עד שהגעתי לטייסת המל"טים"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אישר את הסיכול הממוקד - פגיעה בפעיל טרור בכיר בארגון הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה. כלל סוכנויות האיסוף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי נערכו למבצע. מטוס קרב של חיל האוויר חג מעל הים, המתין להוראה לתקוף, וכלי טיס לא מאויש (כטב"מ) מטייסת המל"טים הראשונה של צה"ל ריחף מעל שכונת זייתון וזיהה את היעד נע במכוניתו ברחובות העיר עזה.

עוד בוואלה! חדשות:
לפיד: "נדבר עם חמאס רק אם יפסיק הטרור ויכיר בישראל"
בן אליעזר: "בני - אחד מהשניים שיתרמו לי כליה"
סערה באיראן: "למנוע קבורת החוקר מהרווארד"

מפעיל הכטב"מ הכריז בקשר "מופלל" - וכלל הגורמים שהיו מעורבים בפעולה נדרכו לקראת התקיפה. המשימות המוטלות על המפעיל שיושב בקרון הפיקוד, אי שם במרכז הארץ, הן לא רק לאתר את מושא המעקב, לעקוב אחריו ולהפליל אותו, כי אם גם למנוע פגיעה בחפים מפשע.

כיוון שבקרבת המחבל שהו עשרות תלמידים שיצאו מבית הספר שלהם, המפעיל נמנע מלהגיד את מילת ההפעלה "נקי" – שפירושה כי היעד נמצא בקרבה "סטרילית" מחפים מפשע. הוא המתין לנקודה במסלול הנסיעה של היעד שבה הסיכוי לפגיעה בבלתי מעורבים היה הנמוך ביותר, ורק אס הכריז: "נקי". טייס הקרב שחרר בלחיצת כפתור את הטיל וכמה רגעים לאחר מכן נשמע ונראה פיצוץ אדיר באזור. בטייסת המל"טים קיוו כי המודיעין שיתקבל לאחר מכן יאשר כי בפעולה לא נהרגו חפים מפשע.

רב-סרן ש', סגן מפקד טייסת המל"טים, הוא אחד הקצינים שמכשירים את החיילים המפעילים את כלי הטיס הבלתי מאוישים מקרונות השליטה. הוא החל את דרכו הצבאית בממר"ם, אך חיפש "אקשן" ועבר לחיל האוויר. הוא שירת כקצין הביטחון של יחידת העילית "שלדג", קצין אבטחת מידע בבסיס תל נוף וראש מדור אבטחת מידע במדור מסווג ביותר בקריה בתל אביב. בשנת 2007 הוא רצה להשתחרר מצה"ל, אבל מפקדיו סירבו לוותר על גאון המחשבים ששמו הלך לפניו ביחידות השונות. רס"ן ש' הציב תנאי לכך – במקום קורס הטיס שכל כך רצה, הוא ביקש לעבור לתפקיד מאתגר ומרתק לא פחות כדבריו - להפעיל כלי טיס בלתי מאוישים. חיל האוויר נענה לבקשה והקצין המצטיין הוריד את דרגות הקצונה והצטרף לקורס ההכשרה ש-99% ממנו הם נושרים מקורס הטיס היוקרתי של החיל.

"חשבתי שראיתי ושמעתי הכול, עד שהגעתי לטייסת", סיפר רס"ן ש' שבמהלך שירותו נחשף לפעולות ומבצעים מסווגים ביותר. "אמנם מהצד זה נראה כמו משחק בסוני פלייסטיישן, אבל בפועל אתה צריך לדעת היכן אתה טס, לעמוד בנהלים שמחייבים טייסי קרב, לפעול בגזרות שונות בדרום או בצפון ולעמוד במשימה. פתאום אתה מבין שעל פי מילה שלך תוקפים מטרה, הורגים אדם. העוצמה של התפקיד הפתיעה אותי".

אתה יכול לתאר סיטואציה שקרתה במהלך השירות שלך בטייסת?

"על פי המילה שלך יקום וייפול דבר. אתה יכול להפליל בן אדם לפני סיכול, אך יכול גם לקרות ההיפך. במבצע עופרת יצוקה כלי טיס שלנו הוקצה לכוח 'ירוק', עבור חטיבות גבעתי וצנחנים. החפ"ק על הקרקע הוא זה שהפעיל את כלי הטיס והוא דאג מאוד לחיילים שלו. זה הגיע למצב שהבטנו על אדם מסוים שצעד ברחוב וכנראה התבוננו עליו מעט יותר מדי, כי זה יצר מצב שבו הוא נחשב כמאיים על הכוחות. החפ"ק ראה את התמונה ונערך לפגוע בו. פתאום אתה מבין שלכל מהלך שלך יש משמעות ולכן אתה חייב להיות חד, ברור וענייני. אנחנו לא רוצים לגרום לאדם תמים להיראות חשוד, לכן אנחנו מסבירים למפקדים בחפ"ק מה אנחנו עושים. מצד שני אם לא נהיה מדויקים, נגרום לפגיעה בכוחותינו. גם אם לא אעביר את המידע לכוחותינו עלולה לעוף רקטה לעבר ישראל או חייל יפגע בשטח".

העיסוק במניעת פגיעה בבלתי מעורבים לא פוגע במשימה העיקרית - סיכול פעולות טרור?

"אני זוכר שבמבצע עמוד ענן כינסנו בחדר התדריכים את כל 'אנשי הקרונות' (מפעילי הכטב"מ – א.ב), הבאנו מהבית גם את אלה שלא היו בכוננות. התדריך עסק בין היתר בפגיעה בבלתי מעורבים, לא רק איך אתה מכוון מטוסי קרב או כוחות על הקרקע או איך אתה סורק את השטח לאתר התרחשויות חשודות. המילה שלנו היא אחד השיקולים לתקיפה, והחשש לפגיעה בבלתי מעורבים הוא חלק בלתי נפרד מהמשימה. אנחנו מבינים את ההשלכות של זה".

בכל זאת אתה יושב בקרון ממוזג, רחוק מההתרחשויות. נראה שהמשימה לא משתווה לטייס קרב שמרחף מעל המטרה ומסכן את חייו

"אני לא מסכים אתך. הרעש בקשר, הצעקות בחפ"ק, הלחץ... זה לא מתנהל ברוגע וזה קורה גם אם אנחנו רחוקים. אמנם הטייס טס 30 אלף רגל מעל המטרה ונכון שאני מביט בה דרך המסך, אבל עדיין, האחריות שלי גדולה. סלח לי על הבוטות, אני רואה אדם חי הולך ופתאום אני לא רואה אותו. עם התמונות הללו אני יוצא מהקרון".

איך מכשירים את המפעילים החדשים למשימה ולתמונות שרואים במסך?

"חשוב לי שהמפעיל יבין שתוקפים על בסיס מילה שלו. בין היתר אנחנו עובדים לא מעט על הפן המנטאלי, בנוסף לשפה המשותפת, לזרימת המודיעין, היווצרות מטרה, הפללה ואישור. כל התהליך מתוחקר כדי ללמוד ולהיות הכי טובים שיש".

מה זו פעולה לא טובה?

"פעולה שבה המפעיל לא התריע בזמן על המטרה. שנכנס בן אדם לא מעורב לתמונה כי הוא היה מרוכז בשאלה 'איפה האדם המופלל', ולא במה שקורה במרחב ובלהעביר מידע למפקד בשטח".

מה לגבי המשפט שנשמע לפעמים בשטח – 'עדיף שאמא פלסטינית תבכה ולא אמא של חייל צה"ל'?

"מצטער, אני לא משתמש במילים הללו. אנחנו באים לעשות את העבודה שלנו. בפקודת חיל האוויר מוגדר כי יש להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים. אומרים לי לפעול בדרך מסוימת בהתאם לסוג החימוש. אני אעשה את המקסימום כדי שאנשים לא ייפגעו".

בשגרה חיילי הטייסת מקימים יוצרים את בנק המטרות של צה"ל. מחפשים בין היתר מפקדות, העברה של אמצעי לחימה והטמנה של משגרי רקטות.

אלו המשימות הקשות ביותר?

"היום אלה אחד האתגרים הכי גדולים, אנחנו מתפתחים וקולטים יכולות טכנולוגיות שאני לא רוצה לפרט עליהן. הצבא מתאים את עצמו לאיום. אני יכול להגיד לך שאת רוב העבודה הזו אני עושה עכשיו. אני לא מחכה ל'עמוד ענן 2'".

זו מלחמה בלתי פוסקת. היא מייאשת לפעמים?

"זה האתגר היום-יומי שלי. בשגרה אנחנו עסוקים בלעקוב אחרי הדברים האלה בזירות שונות, בהתעצמות של חיזבאללה. זו העבודה שלנו - לגלות עבודות תשתית, לזהות מאפיינים מודיעיניים. אנחנו עושים כל שאנחנו יכולים כדי לאתר מטרות ומידע, כדי שבסיבוב הבא נדע להקדים תרופה למכה".

במבצע עמוד ענן צה"ל תקף אלפי מטרות בבליץ חסר תקדים ובנק המטרות הידלדל משמעותית. מה מצב 'הבנק' כיום?

חד משמעית טוב יותר מתקופת עמוד ענן - ואני יודע רק את מה שאני יודע, ואני לא חושב שאני יודע הכול. אני מדבר על כמות נרחבת של מטרות שמופללות בכל שבוע ואנחנו לא לבד במשימה הזו. אנחנו בסופו של דבר סוגרים את המעגל המודיעיני, יש כמות מטרות גדולה. יש מטרות לפי דרגות חשיבות שונות. יש מטרות מסוימות שבגלל הערכיות שלהן שומרים עמן מגע. יש מטרות אחרות שמתחזקים אותן. מספיק שמצאתי משגר או חפירות ואני צריך לבדוק כל פרט.

איך אתה מחבר את החיילים הצעירים למשימה? הם הרי יושבים בקרון

"אנחנו עושים 'ימי העצמה'. מדי פעם זה בא לידי ביטוי בנסיעה לשדרות, שיחה עם ראש העיר, הולכים לתחנת המשטרה ורואים את תערוכת הרקטות, מגיעים לאוגדת עזה ורואים מה הם רואים בעיניים שלהם מהקרקע - זה חלק מההכשרה. באימונים אנחנו מבהירים להם: 'איבדת את הבן אדם? זה היה האדם שיגר עכשיו רקטה לעבר ישראל'. צריך להבין, צוות שנכנס לגיחה ועוקב אחרי העברת אמצעי לחימה לקראת הטמנה ברצועה ומאבד אותה - יוצא בדיכאון מהגיחה. זה כשל מבצעי. זו הייתה המטרה לאירוע הבא. אנחנו מתחקרים. יש כל מיני סיבות לאיבוד מטרות, יש דברים שתלויים בצוות או במערכת".