סערה באיראן: "למנוע קבורת החוקר מהרווארד"

פרופ' ריצ'רד פריי היה אחד מחשובי החוקרים של איראן בעולם. בספרים הרבים שכתב, הוא חקר את איראן המודרנית והעתיקה, וב-94 שנות חייו עבד ולימד באוניברסיטאות שונות באיראן, באירופה ובארצות הברית, שם הפך לפרופסור אמריטוס של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית. בסוף חודש מרץ מת פריי בשיבה טובה - ובקשתו האחרונה הייתה להיקבר על גדת נהר זאיינדה שבעיר איספהן.

לכאורה, לא הייתה אמורה להיות בעיה עם בקשתו, שכן כבר בשנת 2007 אישר הנשיא האיראני דאז, מחמוד אחמדינג'אד, כי הפרופסור האמריקני ייקבר ברפובליקה האיסלאמית בעקבות מחקריו הרבים אודות ההיסטוריה האיראנית והתרבות במדינה. "אני מבקש מהנשיא לאשר את קבורתי בעיר היפה איספהן כדי להוכיח כי ישנו קשר בל-יינתק בין העמים המכובדים של איראן וארצות הברית", אמר פריי בזמנו, טרם אושרה בקשתו.

עוד בוואלה! חדשות:
מה גרם לשריפות ענק ברחבי קוריאה הצפונית?
נגיף מרס זוהה בארה"ב: "עדיין אין סיבה לפאניקה"
5 הרוגים בפיגועים במצרים; המטרה: כוחות הביטחון

אולם כעת משפריי כבר איננו בין החיים, מתעכבת הבאתו לקבורה כבר מעל לחודש, כשמאחורי העיכוב ישנם ככל הנראה אינטרסים פוליטיים שונים. שבועיים לאחר מותו של פריי, פנה אייתוללה סאלק, נציג מחוז איספהן בבית הנבחרים, לרשויות וביקש שלא לקבור את גופתו של פריי בעיר או באיראן בכלל.

"יש למנוע במהירות את קבורתו של פריי", כתב בפנייתו וציין כי מדובר בחוקר שהיה במשך שנים מרגל של ה-CIA, ושעברו הוכתם בגזל והרס של אוצרותיה התרבותיים של איראן המוצגים במוזיאוני המערב וכן בשיתוף פעולה עם משטרו של השאה המנוח, השנוא כל כך ברפובליקה של היום.

מחאתו של סאלק סחפה אחריה רבים מאנשי המחנה האולטרה-שמרני שהחלו במחאה הולכת וגוברת נגד קבורתו של פריי במדינה. כך למשל, באחת מתפילות יום השישי האחרונות באיספהן, המשיך הדרשן באחד המסגדים, מוחמד תקי רהבר, בקו של סאלק וקרא: "כיצד נוכל לאפשר למרגל של ה-CIA להיקבר באיראן?". המתפללים ענו בסיסמא המוכרת: "מוות לאמריקה".

שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, פרסם מנגד בחשבון הטוויטר שלו, יממה לאחר מותו של פריי, תגובה המעידה על חשיבותו של החוקר האמריקני וההערכה כלפיו. "חבר אמיתי, ומורשתו תחיה לעד", כתב זריף.

אשתו של פריי, אדן נבי פריי, בעצמה ילידת איראן וחוקרת התרבות האשורית במדינה, הסבירה כי בעלה אמנם היה בעברו איש המשרד לעניינים אסטרטגים של ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ועבד בשיתוף עם סוכנות הביון האמריקנית, אך מעולם לא היה מרגל ועסק בשנים אלה בניתוח מחקרי בלבד. "ה-CIA מעולם לא שילם לו, ואני יודעת זאת היות והייתי החצי השני של חיינו הכלכליים המשותפים שנמשכו 38 שנים ו-299 ימים", הוסיפה בהתרגשות.

גופתו של פריי ממתינה עד לרגעים אלה במסצ'וסטס עד לקבלת ההחלטה בעניין הקבורה, אולם באיראן מנסים לרבע את המעגל בעניין זה. אחת ההצעות שעלו הייתה לקבור את פריי בעיר שיראז, בדרום המדינה, שגם לה חשיבות היסטורית. כמו במקרה של איספהן, גם שם קמה מחאה ציבורית ופוליטית בעניין והרעיון ירד ככל הנראה מסדר היום.

ראש מועצת העיר שיראז, גולאם מהדי חק-דל, אמר כי איש לא יוכל ליישם את עניין הקבורה בשיראז מבלי לבקש רשות ממועצת העיר, שמתנגדת לכך בכל תוקף. גם שר התרבות וההכוונה של איראן, עלי ג'נתי, התייחס לנושא והסביר כי הממשלה כלל איננה אחראית או מוסמכת לתת תשובות בעניין זה, ומי שאחראי על העניין הוא שצריך לטפל בו. בינתיים, בני משפתו של פריי ממשיכים להמתין לקיום צוואתו.