החיפושית מושית תמנע מהצבר לרדת מהארץ?

חיפושיות מושיות המוכרות בלשון הילדים כחיפושיות פרת משה רבנו, הן החיילות שנבחרו על ידי קרן קיימת לישראל ומכון וולקני של משרד החקלאות להילחם נגד הכנימה שמאיימת להכחיד את שיח הצבר וסמל הישראליות מנופי ארצנו. חצי שנה אחרי שזוהתה הכנימה הקטלנית, אתמול (שלישי) החלו אנשי קק"ל לפזר בגליל העליון לא פחות מ-150 אלף חיפושיות מושיות באזורים הנגועים שבהם נמצאו הכנימות הקטלניות אשר מתפשטות במהירות דרומה.

עוד בוואלה! חדשות:
"לפרשת השחיתות החמורה בתולדות ישראל ראוי עונש יוצא דופן"
אחרי הפיצוץ במו"מ: צה"ל נערך להפרת השקט בגדה
הנסיך הארי נפרד מחברתו: "הייתה תלותית מדי"

תחילתה של התעלומה לפני קרוב לשנה, כאשר החוקרים גילו גושים של שיחי צבר נגועים בטפיל לבן שגורם למותם. בדיקה מעמיקה העלתה כי מדובר בכנימת מגן המכונה "אצברית" המוכרת כמין אלים המשמש להדברת שיחי צבר בדרום אפריקה ובאוסטרליה - שם הוא נחשב כמין מתפרץ שיש לדללו. הכנימה יונקת חומרים מתאי הצבר אבל כדי להקל על פעולת היניקה היא מחדירה לשיח רעלנים קטלניים שממתים אותו.

שיח הצבר השתרש כסמל לישראלי המצוי, מאחר שהוא מרמז על חזותו של הישראלי - מחוספס וקוצני מבחוץ אך רך ומתוק מבפנים. למרות התדמית הישראלית השורשית, גם הצבר עשה עלייה לישראל לפני כ-200 שנים והמניע להבאתו לארץ היה כלכלי. מכיוון שבאותם ימים לא היו צבעים סינטטיים והאמצעי היחיד לייצור צבע היה הטבע, המגדלים באותה תקופה גידלו על שיחי הצבר החדשים כנימות הדומות לכנימה המאיימת היום על קיומו בישראל. ד"ר דויד ברנד, היערן הראשי של קק"ל, הסביר כי שיחי הצבר שימשו כבסיס שעליו גידלו באופן מלאכותי את הכנימה. בשלב מסוים המגדלים היו מגרדים את הכנימה מהצבר, עושים ממנה רסק ומייצרים צבע אדום.

הכנימה ההיא לא הצליחה להתפתח ולשגשג טוב בארץ, אך שיחי הצבר נשארו עד היום ואף הפכו עם הזמן לסמל לאומי. אלא שבשונה מקרובתה שעשתה עלייה כבר לפני 200 שנים, הכנימה האלימה שהגיעה רק לאחרונה לארץ היא קטלנית ומאיימת על הצבר, שהפך בינתיים לאזרח ותיק. לא ברור כיצד הגיעה הכנימה לארץ אולם על פי אחת מהערכות היא חדרה לישראל בעזרת תושב שחזר מחו"ל וניסה לשתול בעמק החולה קקטוס נרקוטי לא מקומי שעליו נוהגות הכנימות הללו להתביית. חוקרים מעריכים כי הכנימה עברה מהקקטוס הנרקוטי לצבר הישראלי המצוי, התבייתה עליו, ראתה כי טוב והמשיכה להתפשט לשיחי צבר נוספים.

"מצאנו את המזיק לפני למעלה מחצי שנה, ואחרי שזיהינו אותו הבנו שנוכל להתמודד אתו רק באמצעות הדברה ביולוגית, אויבים טבעיים ותוך הימנעות מריסוסים כימיים", אמר ד"ר ברנד. "כמענה ראשוני החלטנו להשתמש בחיפושית מושית על אף שהיא לא תוקפת רק את הכנימה הקטלנית שאנחנו מנסים לבער, אלא מספר רב של כנימות. ערכנו בדיקות מעבדה וגילינו שהיא תוקפת את הכנימה. אמנם תנאי מעבדה לא תמיד תואמים את תנאי השטח אך החלטנו לפזר את החיפושיות כדי לבלום בשלב הראשון את התפשטות הכנימה דרומה, לעמק החולה".

אתמול שחררו אנשי קק"ל ומכון וולקני 150 אלף חיפושיות אך לא ברור מה יהיו סיכויי ההישרדות שלהן בעונת החורף הבאה. במהלך החודשים הקרובים ינטרו החוקרים את החיפושיות ויעקבו אחריהן כדי לבדוק את רמת יעילותן ועמידותן. יחד עם זאת מבינים החוקרים כי חיפושית המושית תיתן מענה ראשוני בלבד לנגע. "ללא כל ספק נצטרך להביא לכאן גם אויבים ייחודיים שיודעים כיצד להילחם ספציפית בכנימה הזאת. כבר עתה אנחנו פועלים להשיג את הרישיונות הנדרשים ליבוא אויבים ספציפיים לכנימה הזאת", הוסיף ד"ר ברנד. "במקסיקו כבר פיתחו אויבים טבעיים כאלה שכבר נבחנו במעבדה. מדובר בסוג של חיפושית שתילחם ספציפית בכנימה הייחודית שקוטלת לנו את שיחי הצבר בארץ".