כתבי אישום הוגשו הבוקר (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד העבריין איתן חייא, שזכה לכינוי "הסנדק" בעולם הפשע, ונגד 15 נוספים, באחת מפרשות הסחיטה הגדולות והחמורות בישראל בשנים האחרונות. בין הנאשמים גם מנכ"ל של קבוצת כדורגל בליגת העל, שעל פי כתב האישום נסחט על ידי חייא, אך גם נאלץ לשתף עמו פעולה ומתועד במצלמות אבטחה כשהוא פורץ למבנה, משחית אותו וגונב כלי רכב, שאותו העביר לכאורה לשטחי הגדה המערבית כדי לפרקו.
כתב האישום הוגש לאחר חקירה מאומצת של חוקרי ימ"ר תל אביב, שהחלה במחלק הרצח בפיקודו של רב-פקד יוני חג'ג' לפני כשלושה חודשים, לאחר שבעליו של אולם השמחות "טופ גלרי" ביפו נמלטו מהארץ. מחקירה בנושא עלה כי הם נסחטו. בעלי האולמות חששו לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה, ובלית ברירה שיגרה המשטרה חוקרים לארה"ב כדי לגבות מהם עדות ראשונית. במהלך החקירה התברר כי השניים נסחטים על ידי איתן חייא ואנשיו, המבקשים להוציא מהם מיליוני שקלים. זמן קצר לאחר תחילת החקירה התברר לחוקרים כי אנשיו של חייא הגיעו לעסק אחר של השניים - בית קפה באחד מקיבוצי השרון - פרצו למקום והשחיתו רכוש רב, תוך שהמעשה תועד במצלמות האבטחה.
עוד על הפרשה:
פרשת הסחיטה: "כך העניש 'הסנדק' את עד המדינה"
עו"ד זכרוני על פרשת הסחיטה: לא חשוד, מסרתי עדות
במשטרה ביקשו לשים יד על מצלמות האבטחה בטרם יעלימו אותן אנשיו של חייא. כמה בלשים של ימ"ר תל אביב, בפיקודו של ניצב-משנה גדי אשד, התחפשו לעבריינים, הגיעו למקום, ותוך כדי איומים הם ביקשו מבעלי המקום את קלטות מצלמות האבטחה, מבלי שהם ידעו שמדובר בשוטרים. התרגיל זכה לאישור מיוחד של הפרקליטות לאחר שבעלי סרטי האבטחה הסכימו לתרגיל.
"השליך רימון לעבר בית שופטת"
במהלך החקירה סיפרו מרבית הנסחטים כי הליך הסחיטה נעשה בדרך כלל בביתו של חייא באחד ממגדלי היוקרה בשכונת צמרות בצפון תל אביב. הוא מתגורר באחת הקומות הגבוהות של אחד המגדלים ובביתו שני כלבי תקיפה אימתניים. "הוא היה מבקש מהנסחטים לצאת למרפסת ושם היה מבהיר להם מה עלול להיות סופם אם לא יעמדו בדרישותיו", סיפר גורם בכיר בצוות החקירה. לדבריו, כך קרה גם למנכ"ל קבוצת הכדורגל. הגורם הוסיף ואמר כי אחד המקרים כלל איש עסקים שהיה חייב לחייא מיליון שקל, אולם בפועל שילם לו שלושה מיליון. לדבריו, האיש הגיע לביתו של חייא עם 600 במזומן, אולם זה טען שיש שם רק חצי מיליון. בפעם השנייה הגיע האיש עם חצי מיליון, אך הסוחט אמר לו שנפלו לו במעלית 130 אלף שקל ושעליו להשלים אותם.
חייא נאשם גם כי השליך רימון רסס לעבר ביתה של שופטת בפתח תקווה לפני כשנתיים. הרימון התפוצץ ורק לאחר זמן ארוך התברר שהיה מיועד לשכן שלה, שהיה חייב כסף לחייא. השכן כמעט חוסל במקרה אחר, כאשר אנשיו של חייא ארבו לו בכביש 6, ולאור יום לעיני עשרות נהגים חסמו את דרכו של השכן באמצעות כמה אופנועים וירו לעברו כמה כדורים. בידי המשטרה תיעוד של האירוע. כתב האישום מגולל עוד עשרות מקרים של מעשי סחיטה ואלימות.
במקביל לכתב האישום הגישה פרקליטות מחוז תל אביב גם בקשה לחילוט רכוש וכסף מזומן בהיקף של 15 מיליון שקלים, אולם במשטרה ובפרקליטות מאמינים כי הסכום עשוי להגיע ל-30 מיליון שקלים. החקירה, שנוהלה בשיתוף יחידת יהלום, הביאה לאיתור נכסים רבים של חייא, שעל פי החשד הושגו מכספי פשע. בין היתר, אותרו חמישה ג'יפים ומכוניות יוקרה של BMW, חשבונות בנק וכספות בכמה בנקים. "הכספות הכילו כסף מזומן בשקלים דולרים ובאירו. הן היו מלאות עד כדי כך שאי אפשר היה להכניס אפילו קיסם", סיפר חוקר בימ"ר תל אביב.
עוד מצאו החוקרים סכומי כסף שנתן חייא לאנשים שונים כהלוואות, כמו למשל 150 אלף שקל שהלווה חייא לעורך הדין אמנון זכרוני. המשטרה הוציאה צו המורה לזכרוני להפקיד את הסכום מידית במשטרה לשם חילוט. "עורך הדין זכרוני טען בפנינו כי לא נסחט בפרשה ולטענתו ההלוואה שקיבל מחייא הייתה בתנאים נוחים יותר מהתנאים שהיה מקבל בבנק, ורמת הרבית אצל חייא הייתה לטענתו נמוכה יותר", הסביר גורם בצוות החקירה.
ומה קורה למי שמאחר או לא משלם את מלוא ההלוואה בשיטה של חייא? על פי המשטרה, בכמה מקרים הפעיל חייא לחץ לא שגרתי על החייבים: "תחילה הוא היה מדבר איתם, אחר כך מאיים עליהם ואז זה ממשיך בהשלכת רימונים. לעתים לא רק על בתי החייבים אלא גם על בתי הקרובים להם", סיפר הגורם.
התיק נגד חייא, שנחשב לאחד היעדים הבכירים של משטרת ישראל, נבנה בין היתר באמצעות עדותם של שני עדי מדינה. כמו כן, העיד נגדו עורך הדין אמנון זכרוני, שייצג את חייא בעבר. "חייא קם צעק ובשלב מסוים נתן סטירה לעד המדינה והיכה אותו", סיפר עו"ד זכרוני. במהלך עימות בין השניים השיב לו חייא: "זכרוני, אתה מתבלבל, אני רק החזקתי לו את הפנים". זכרוני הגיב ואמר לחייא: "אני לא מתבלבל, אתה סטרת לו". עדותו של עו"ד זכרוני אמורה להיות אחת העדויות המחזקות המרכזיות לגרסאות עדי המדינה.