באותו לילה זה היה אמור לקרות לראשונה. מפקד המחלקה שלי נכנס לקרוון הקטן והדחוס שלנו במוצב שבהתנחלות ברכה ליד שכם, ובישר לנו את מה ששבעה חודשים מאז גיוסנו חיכינו לשמוע: "יוצאים לפעילות מבצעית. תארגנו את הציוד שלכם, ותהיו מוכנים לתדריך בעוד שעה".
המומים ממה שזה הרגע שמענו, קפצנו מהמיטות, קיפלנו בזריזות את פק"ל הקפה, עלינו על מדים מלאים והתחלנו להעלות תרחישים אפשריים למה שהולך להתרחש במהלך הלילה הדרמטי הבא עלינו לטובה. מעצר של מבוקש בכיר בלב הקסבה של שכם? מארב פתע בשל חשש לחדירת מחבל ליישוב? אלו הם מקצת מהתרחישים שהעלינו במוחנו חבורה של חיילי מסלול צעירים שאז, בחורף 2003, עלו לקו המבצעי הראשון בחייהם כלוחמים ורק חיכו להזדמנות בה יוכלו להוכיח את יכולותיהם במסגרת המערכה על הגנת המולדת.
אבל לאחר זמן קצר, לאחר שכל אחד מאתנו דימה במוחו כיצד הוא הופך במחי פעולה אחת לדמות מיתית כדוגמת מאיר הר ציון או כושי רימון, התברר לנו שלא כצעקתה. המ"מ שלנו הסביר לנו בפשטות ובקרירות, שמשימתנו המהוללת היא אבטחה של קבוצת מתנחלים, שהחליטו באותו ערב שבא להם לרחוץ במי המעיין השוכן למרגלות היישוב. חיילים ממושמעים שכמותנו, עלינו בלי לפצות פה על ציוד, הטענו את הנשקים ויצאנו אל עבר הנודע המאכזב. נדמה לי שאז, בשעות בהן שכבתי בקור המקפיא של השומרון ודאגתי לרווחת המתרחצים, הבנתי מי השליט האמיתי בשטחים ומי היא הבובה על החוט שנעה על פי צלילי חלילם.
אתמול, כשצפיתי בתמונות ובעדויות מהעימותים החריפים בהתנחלות יצהר, חזרו אליי התחושות מאותו ערב במעיין הפסטורלי של ההתנחלות השכנה ברכה, לפני קצת יותר מ-11 שנים. המתיישבים הקיצוניים, שתקפו באלימות חיילי גדוד מילואים של צה"ל, ואף גרמו לפציעתם של שוטרי משמר הגבול שהגיעו לפרק מבנים בלתי-חוקיים במקום, הם ההמשך הישיר לאותה משימת אבטחה הזויה.
מה שיעלון אינו מבין
מה הקשר אתם שואלים? משום שרק צבא שנשלט לאורך שנים באופן כמעט בלתי נתפס על ידי קבוצת מיעוט קיצונית, ומשדר חולשה בולטת בהתמודדות מולם, יכול להגיע למצב בו חייליו וקציניו מושפלים פעם אחר פעם - בדרכים שונות ומגוונות על ידי אדוני הארץ.
קריאת הצהרת הגינוי הרפה שפרסם שר הביטחון יעלון לאירועי ליל אמש, מעלה במקרה הטוב גיחוך. יעלון הבהיר שתושבי יצהר "יצטרכו לציית לחוק", אך "שכח" לציין שאף גוף ביטחוני לא ידרוש זאת מהם באמת, והם ימשיכו לנקב באין מפריע את צמיגי רכבי הצבא בפעם הבאה שמישהו או משהו יעצבנו אותם. שר הביטחון, שגם דאג להבהיר אתמול פעם נוספת שאין תוחלת בהידברות עם שכנינו הפלסטינים, אף טען בדבריו כי לתפיסתו, אותם מתנחלים פורעי חוק, "פוגעים בסופו של דבר בהתיישבות".
מה שנראה שיעלון פשוט אינו מבין הוא שפעולות המתנחלים לא פוגעות בהתיישבות הכה מקודשת לו בשטחי הגדה המערבית, אלא קודם כל בצבא, ובחייליו וקציניו בשירות סדיר ומילואים. ההתרפסות ארוכת השנים בפני המתנחלים וגחמותיהם ולא חשוב אם מדובר באבטחת רחצה במאגר מים או באישור בניית אי אילו יחידות דיור פוגעת במוטיבציה של צעירים ומבוגרים רבים לצאת מחיי הנוחות שלהם ולהתגייס לשירות צבאי קרבי משמעותי. אזלת היד באכיפת החוק בשטחים, והתחושה שאזורים שלמים מתנהלים כמו "מערב פרוע" ללא יד מכוונת חזקה, מעקרים את הלגיטימיות של צה"ל יותר ויותר בציבור הישראלי הרחב, ויוצרים מצב עניינים בעייתי מבחינה חוקית ואזרחית.
אם מדינת ישראל רוצה לשמור על המצב הקיים, בו למרות הכול בוחרים צעירים רבים מכל חלקי החברה לתרום שנים ארוכות למענה במסגרת שירות צבאי משמעותי, משהו חייב להשתנות. על ההנהגה הפוליטית והצבאית לומר די לכיבוש המתנחלים על צה"ל, ולבחור בחזרה לשפיות. אחרת, נישאר עם צבא שמורכב מנוער הגבעות, אשר פעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר כתב עליו אתמול באתר זה כי עלינו "להסיר את הכובע בפניו משום שהוא מקדיש את חייו למאבק על העתיד של כולנו". נדמה לי שלאור דברים אלו, אין זמן טוב מזה להחליט מהו העתיד אותו אנו מבקשים לעצמנו.
לכל הטורים של מעין דגן בוואלה! חדשות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד