משרד הבריאות ומשרד האוצר לא פיקחו על ההיבטים הפיננסיים של בית החולים הדסה, משום שסברו שפיקוח כזה הוא מחוץ למנדט שלהם כך עולה מדוח צוות הבדיקה שמינתה שרת הבריאות יעל גרמן, לבחינת המשבר בבית החולים שבירושלים. מהדוח שהוגש אמש (שני) עולה כי במהלך שנות הקריסה של בית החולים, לא הייתה "הכרה כוללת בעוצמת הבעיה".
מסקנות הצוות נוגעות לא רק להדסה, אלא ממליצות לבצע שינוי תפישתי בכל הקשור לבתי חולים ציבוריים בבעלות פרטית. בין ההמלצות, להוציא את בית החולים מידי ארגון "נשות הדסה", לצמצם כוח אדם ולהביא את העובדים לוותר על חלק מזכויותיהם.
עוד באותו נושא:
הדסה: הרופאים חוזרים לעבודה; הפוליסות לא יפגעו
הדסה: חוזרים לעבודה - נחתם הסכם זמני בין הצדדים
עובדי הדסה מול בית נתניהו: "אין משכורת-אין עבודה"
הצוות, בראשותו של אבי גבאי, לשעבר איש אגף התקציבים באוצר ומנכ"ל בזק, מונה בפברואר 2014. הוא מורכב מנציגי משרדי הבריאות והאוצר. מטרתו הייתה לבחון את הסיבות למשבר, שפקד את בית החולים, ולהציע מנגנונים עתידיים למניעת הישנותו. על פי הדוח, תחילת המשבר בשנת 2008. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי וקריסת ברנארד מיידוף, שאצלו הושקעו כספים של נשות הדסה, חלה ירידה ביכולת התרומה של הארגון לבית החולים. כמו כן, הקמת תכנית הבראה התעכבה, בשל פרישתו של מנכ"ל בית החולים, פרופסור שלמה מור יוסף.
הדוחות הכספיים של בית החולים לשנים 2009 ו-2010 שיקפו כבר באופן ברור כי בית החולים נמצא במשבר כלכלי. על פי הדוח, במהלך השנים שחלפו מאז "אין באמת הבנה משותפת של עוצמת המשבר". עוד נכתב כי חוסר היציבות "הניהולית (שני חילופי מנכ"ל ושלושה חילופי יו"ר דירקטוריון) וחוסר בניווט ברור של הארגון במהלך שנים אלו מובילים למצב שבמהלך תקופה זו יש החרפה משמעותית בגרעון".
בפברואר 2014 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשת הדסה להקפאת הליכים. נכון ליום ההקפאה, הדסה נמצאה בגרעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקלים וגרעון שנתי שוטף של 300 מיליון שקלים. בנוסף, בכל חודש בתקופת הקפאת ההליכים גדל הגרעון בכ-30 מיליון שקלים נוספים.
"לצמצם את מספר העובדים ולייעל שכרם"
חברי הוועדה מפנים אצבע מאשימה לוועדי העובדים, אשר "הביאו במשך השנים להתנפחות היקפי כוח האדם ולתוספות ועליות שכר בהדסה, מעבר למקובל בהסכמים הציבוריים של שאר עובדי מערכת הבריאות, ובזמן המשבר לא התגייסו למאמץ לעצור ולתת יד של ממש ולצמצם את ההוצאות". בין ההמלצות בתחום זה קראה הוועדה לעובדים "לוותר על זכויות קיימות, שיאפשרו לצמצם את הגרעון וכן להתייעל - הן במספר עובדים, והן בעלות השכר".
הדוח מפנה אצבע מאשימה גם להנהלה הנוכחית של הדסה, שעל אף שפועלת לפתרון המשבר, "נסחפה לטעמנו בעוצמת ההאשמות וההסתכלות אחורה". לסיכום, הדוח מתייחס גם לנושא השר"פ (שירותי הרפואה הפרטיים), ש"מכיל בתוכו חלק נכבד מבעיות הניהול של הדסה. מדובר במנגנון שלם, שחלק מהרופאים והמנהלים הבכירים מבית החולים מפעילים לטובתם האישית, תוך יצירת עיוותים כלכליים ועיוותים בתחום התפעול והשירות". צוות הבדיקה ממליץ להמתין להמלצות הוועדה לחיזוק מערכת הרפואה הציבורית ועד אז על בית החולים לקבל לידיו בחזרה את השליטה על הפעילות ולעקוב אחר זרם ההכנסות.
בנוגע למשרדי הממשלה ממליצה הוועדה על העברת השליטה מנשות הדסה תוך שמירה על נציגותן בארגון, "תוך הימנעות, ככל האפשר, ממהלך אגרסיבי של הלאמה שיכול לייצר השלכות רוחב מיותרות". עוד מומלץ להקים דירקטוריון עצמאי לחלוטין, שבו אין זכויות וטו לנשות הדסה, או לכל גורם אחר. בנוסף, הארגון יצטרך לתרום סכום משמעותי לסגירת הגרעון.
מעקב ממשלתי פיננסי רציף
הוועדה קבעה כי על מנת למנוע משברים דומים בעתיד על משרד הבריאות להגדיר מיהם בתי החולים והארגונים בבעלות פרטית, שנחשבים לשירות ציבורי חיוני ולבצע בהם מעקב פיננסי רציף. עוד קובעת הוועדה כי יש ליצור מנגנון של "גזרים ומקלות", שיאפשר סנקציות נגד הארגון ומנהליו, לרבות הדחה של דירקטוריון או מנכ"ל ולחייב את הגופים לניהול כלכלי נפרד של פעילויות שאינן רפואיות ציבוריות לחלוטין, כגון תיירות מרפא ושר"פ.
השרה גרמן התייחסה לקבלת המסקנות ואמרה: "הפתרון למשבר צריך להתבסס על התגייסות כל הצדדים לעזרת בית החולים כדי לאפשר לו לחזור לפעילות שוטפת ולהמשיך ולפעול לטובת תושבי ירושלים והאזור".
לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.com