פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טוב בשמונה שנות איחור מאף פעם

      השופט רוזן השלים אתמול את המשימה שלא ביצע שופט אחר - וינוגרד, שקבע לאחר מלחמת לבנון השנייה שאולמרט כשל, אך לא קרא להדיחו. חיי 165 ישראלים שווים יותר מקו נוף מכוער

      במלים נחרצות, ובלשון שאינה משתמעת לשני פנים, הכריע אתמול (שני) השופט דוד רוזן כי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לקח שוחד, כסף לכיסו, ניצל את מעמדו וכוחו כדי להרוויח שלא כדין, ועל חשבון האינטרס הציבורי. אולמרט צפוי ללכת לכלא, ולהסתלק הלכה למעשה מהבימה הציבורית. אלא שטוב היה אם אולמרט היה מסתלק מעולמנו הציבורי בגלל הכרעת שופט אחרת, אחת שניתנה לפני שש שנים, ולא זו שנפסקה אתמול.

      בינואר 2008 קבע השופט אליהו וינוגרד כי אותו אהוד אולמרט אחראי לכשלי מלחמת לבנון השנייה, "מתפקידו ומהתנהלותו". וינוגרד קבע שאולמרט אחראי לכך שגיבש את עמדתו בלי מחשבה שנייה, ומבלי להתייחס לתנאים המורכבים של יציאה למלחמה. אולמרט הוא גם "האחראי ליציאה למלחמה ללא תכנית מעובדת היטב", ולסיכום, במהלך התנהלותו במלחמה ביטא "כשל חמור בכל הנוגע להפעלת שיקול דעת, אחריות וזהירות". זו ההכרעה שהייתה צריכה לקבור את הקריירה הפוליטית של אולמרט – זו ולא אחרת.

      משפט הולילנד - סיקור מיוחד

      נכון, שום כוונת זדון ושום טובת הנאה אישית לא הפיק אולמרט מהכשלים שהפגין בניהול המלחמה. אבל אנחנו, הציבור, היינו צריכים לסלק מעלינו את נוכחותו הפוליטית של האיש הזה כבר לפני שמונה שנים. על כשלי המלחמה ההיא, אולמרט לא נקבר פוליטית. הוא נשאר בתפקידו עוד שנתיים וחצי אחרי המלחמה, עד הבחירות שהוקדמו בכלל בגלל חשדות השחיתות נגדו, ועוד שנה אחרי פרסום דוח ועדת החקירה.

      הנוף של ירושלים הוא מחיר נמוך

      השופט וינוגרד נמנע אז מלחייב את אולמרט להתפטר, למרות שקבע נחרצות שכשל בתפקידו. הוא הותיר לציבור לראות ולשפוט – והציבור (או נבחריו) נתן חנינה. וינוגרד הותיר את גורלו של אולמרט ל"משפט הציבור" – אולי צמד המילים התפל ביותר במדינת ישראל בימינו. אין משפט ציבורי בישראל, אין דין ציבורי, אין מחיר שאותו אתה משלם על כשליך. כל מה שלא מגיע לרף הפלילי בישראל – אין לו ערך. נהגת "שלא כראוי"? לא נורא. כל עוד לא הגעת לרף החקירה המשטרתית, ממנו לרף כתב האישום ומשם לרף ההרשעה – אתה יכול להמשיך בענייניך.

      ראש ממשלה יכול לשמור כספים בארץ רחוקה ולא לשלם מס בישראל, כי זה חוקי – גם אם מכוער; יכול ללכת למהלך מדיני גורלי שמנוגד להבטחות הבחירות שלו, כי זה חוקי – גם אם ציני; יכול להיכשל בהחלטה היחידה שלשמה באמת צריך ראש ממשלה בישראל – יציאה למלחמה, כי זה חוקי – גם אם זה מאיים על גורל האזרחים כאן.

      טוב שאולמרט מסתלק מהזירה הציבורית, רק חבל שבשמונה שנות איחור. אסון הולילנד עלה אמנם במחיר כבד; תושבי ירושלים סובלים מקו נוף שהתכער. אבל אסון מלחמת לבנון השנייה עלה במחיר כבד הרבה יותר; חיי 121 חיילים, 44 אזרחים, ועוד מאות פצועים. ועל הפשע הזה, משום מה, לא חשבנו שצריך להעניש את אולמרט.

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד