תביעה תקדימית לביטול פסק דין ולקיום משפט חוזר הוגשה לפני כמה ימים לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הוועדה לאנרגיה אטומית ומדינת ישראל. בבסיס התביעה נמצאת דרישתם של התובעים לבטל פסק דין שניתן ביוני 2011, המאשרר כי לא קיים קשר סיבתי בין מחלת הסרטן שהתגלתה בקרב עשרות עובדים בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני בדימונה) לחשיפתם לקרינה במסגרת עבודתם.
על התביעה חתומים 11 אנשים - חלקם כבר אינם בין החיים, וכן בני משפחותיהם ויורשיהם. לטענתם, ועדת דולב ועדת המומחים שהוקמה בהסכמת שני הצדדים והגישה את המלצותיה לפני שלוש שנים, שהתקבלו על ידי השופט בדימוס ורדי זיילר קבעה אז כי לא קיים קשר סיבתי בין הסרטן לחשיפה לקרינה לגבי 31 מתוך 37 עובדים. בקרב השישה הנוספים, הכירה הוועדה בקשר סיבתי "מחמת הספק". עתה, דורשים התובעים לבטל את אישור הבוררות, בטענה כי התגלו ראיות חדשות שלא הוצגו בפני זיילר ובכוחן לשנות את ההכרעה במשפט. בנוסף, פסק הדין הושג לטענתם במרמה, וכי התקיימה היכרות מוקדמת לדידם בין השופט לאחד מעדי ההגנה המרכזיים עליה כלל לא דווח להם. המידע החדש שהגיע לידי התובעים, המיוצגים על ידי עורך הדין אילן קנר, התגלו בהליך אחר של עובדי קמ"ג אחרים שחלו בסרטן, אשר נדון בבית המשפט המחוזי מרכז.
עוד כותרות בוואלה! חדשות:
זקן מסרה למשטרה הקלטה של אולמרט "משבש מהלכי משפט"
ארביב דורש מהמשטרה: "פתחו בחקירה נגד הרב פינטו"
עבריין מס שנסחט בידי ריקו שירזי נעצר בנתב"ג
בכתב התביעה מצוין כי הקמ"ג הגישה לבורר את חוות דעתו של ד"ר דן ליטאי, שהסביר בין היתר כי "קמ"ג פעלה מאז הקמתה על פי התקן הבינלאומי של סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) שעל פיו, כאמור, הוכנו גם התקנות הישראליות". לדבריו, "מדידת הקרינה שאליה נחשפו העובדים בעבודתם, מבוססת על מעקב שוטף ומבוקר". ליטאי הדגיש כי תוצאות הבדיקות של החשיפה הפנימית לסוגיהן מתויקות וקיימות בתיקים הרפואיים של העובדים. "לחישוב חשיפה פנימית יש כללים ונוסחאות מקובלים, הלוקחים בחשבון את כל האלמנטים הנדרשים לחישוב אמין של כל שיעורי החשיפה לקרינה. החישוב נעשה לפי הכללים המקובלים וכל מומחה בתחום יכול לבצע בעצמו חישובים אלה, על בסיס תוצאות הבדיקות שבתיק הרפואי, ולהגיע לתוצאות דומות", אמר.
בכתב התביעה מצוין כי ליטאי נתפס על ידי הבורר כעד מהימן ורציני, על רקע "ניסיונו רב השנים, התפקידים הבכירים שמילא, הכשרתו, הידע הרחב שרכש והמידע העובדתי הרב שהוא אוצר בתוכו על שנעשה בקמ"ג לאורך שנים ארוכות. על כן, דבריו הם ששימשו בסיס לדחיית טענות התובעים".
תחת שרביטו של ראש הוועדה לאנרגיה אטומית דאז, גדעון פרנק, נוסח ב-1996 מסמך אשר כותרתו "רישום והערכות חשיפות לעובדים". הוא מכונה "מסמך פרנק", ובמסגרתו נקבעו כללים לחישוב חשיפות העובדים לקרינה מייננת ולהצגתם בפני בתי המשפט. אולם, על פי כתב התביעה, איש מעדי הוועדה לאנרגיה אטומית לא היה מוכן להגן על נכונותם של כללים אלה - לרבות פרנק עצמו, שניסה להתחמק מאחריות לניסוחם וטען כי היתה זו יוזמה פנימית.
לפי כתב התביעה, הערכות אלו נתקבלו ללא בדיקה יסודית. "הן התקבלו על דעתם של ועדת דולב ושל הבורר הנכבד ללא כל בדיקה... מבצעי הערכות החשיפה נזקקו לנתונים עובדתיים לצורך ביצוע חישוביהם. נתונים אלה סופקו להם בין היתר על ידי ד"ר דן ליטאי, שמונה כיועץ על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית. לפי נתונים אלה שהועברו, ההסתברות שמחלותיהם של התובעים נובעות מחשיפתם לקרינה - בטלה בשישים", נכתב.
בתביעה מתואר גם מסע הסתרה והטעייה כדי להמעיט בכמויות החשיפה של העובדים. "היועצים לא בחלו בדבר: הנתונים לגבי מסלולי הבדיקות של העובדים הושמדו, מתיקיהם הרפואיים של העובדים נשלפו תוצאות בדיקות שבוצעו בזמן אמת, ולמעריכים נמסרו נתונים פיקטיביים לגבי סוגי החומרים אליהם נחשפו העובדים. על בסיס נתונים עובדתיים דמיוניים אלה בוצעו הערכות החשיפה, בהתאם לכללים שנקבעו ב'מסמך פרנק'", נכתב.
עובדה מעניינת נוספת לפי התביעה היא כי ב-2004 ניתנה בקמ"ג הוראה להפסיק מיידית את יישום כללים ב"מסמך פרנק", אולם המדינה המשיכה להסתמך על אותן הערכות חשיפה ומבלי שאיש לא טרח להביא זאת לידיעת ועדת דולב או הבורר. כאשר מחו התובעים על אמינות נתוני החשיפה, ציין השופט זיילר: "הקמ"ג לא הסתירה את שיש בידה בתחום זה. תוצאות הבדיקות תויקו בתיק הרפואי של כל אחד מהעובדים, וממצאי הבדיקות כלולים בחומר שהוגש על ידי הקמ"ג לוועדת דולב".
בנקודה זו חל מפנה בעלילה. לפי התביעה, בנובמבר 2011, כמה חודשים לאחר פסק הדין של הבוררות, הגישה הפרקליטות לבית המשפט ריכוזים של תוצאות הבדיקות שעברו העובדים, בהם תוצאות של בדיקות שלא התגלו עד אז. המדינה השיבה לטענה כי כבר אז התברר לעוסקים בטיפול המשפטי כי "חלק מהבדיקות לא הוכנסו לתיקים הרפואיים". אלא שעל פי התביעה, "תוצאות אלה לא הובאו לידיעת הבורר". כשנשאל על כך ליטאי, השיב: "ידעתי כמה שנים שחסרות בדיקות, אבל לא ידעתי שמדובר בכמות כל כך רבה. כשנודע לי שיש חסר גדול, הפניתי את תשומת הלב של היועצים המשפטיים של הקמ"ג".
לדברי שותפו של ליטאי, ד"ר עידו לוין, הוא לא העביר את הנתונים כבר ב-2007, שכן הייעוץ המשפטי כבר ידע על כך. "אתה יוצא מהנחה שאם היינו עושים את התיקון אנשים היו מקבלים פיצוי. אני בטוח שלא", אמר לוין בבית המשפט.
ש: לכן לא עדכנתם את השופט זיילר?
לוין: "לאחר מעשה זה נורא חכם... תפסיק לשאול אותי ואילו ואילו".
ש: מה הנחה אתכם? האם קיבלתם הוראה?
לוין: "הנושא לא עלה בכלל לדיון".
ש: "גילית טעות. אתה מגיש חומר לוועדת דולב. אתה צריך להפעיל שיקול דעת. מה היה שיקול הדעת לא למסור את האמת ברגע שגיליתם שלא הבאתם בחשבון בהערכת החשיפות את החשיפות הפנימיות?"
לוין: "אולי זה בעייתי, לא חשבנו על זה".
כמוהו, גם ליטאי רמז בין כותלי בית המשפט כי ייתכן שהייתה התנהלות בעייתית. לשאלה האם היה עליו להודיע על תיקון הנתונים לוועדת דולב או לשופט, ענה כי "אני חושב שכן".
עוד מוחים התובעים על היכרות מוקדמת של ליטאי עם השופט זיילר, כאמור, שכללה אף ביקורים בביתו. "העובדים", נכתב בתביעה, "ידעו שהם עובדים במקום עבודה מסוכן. אולם, הם סמכו על כך שמעבידתם אכן דואגת לבריאותם, ולא תאפשר להם להיחשף לקרינה בכמויות העולות על המנה השנתית המירבית המותרת. איש מהם לא היה מודע לכל המניפולציות שבוצעו בהערכות החשיפה שנמסרו על ידי הנתבעת לוועדת דולב. הם ציפו לכך שהמידע שיימסר יהיה מלא ואמין, ולא העלו בדעתם אפשרות שמעבידתם תמסור לוועדה נתוני כזב".
בסיכום התביעה נכתב: "המסר שראוי שייצא מבית המשפט בסופו של יום הוא כי איש אינו נמצא מעל לחוק, ובכלל זה המדינה ומוסדותיה. אשר על כן, מתבקש בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין, להורות על ביטול פסק הדין והליכי הבוררות שקדמו לו ועל קיומו של משפט חוזר בתביעות התובעים, ולחייב את הנתבעת בהוצאות ההולמות את העובדות חסרות התקדים שהביאו להליך זה".