פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האפיפיור יבטל? משרד החוץ שובת, והמדינה נפגעת

      העיצומים במשרד הובילו בימים האחרונים לביטול שורה של אירועים מדיניים, והם מסכנים גם את ביקורו ההיסטורי של פרנציסקוס. למה הדיפלומטים שובתים, ומה עומד מאחורי המספרים?

      רוה"מ נתניהו עם האפיפיור פרנציסקוס בותיקן, דצמבר 2013 (לשכת העיתונות הממשלתית , עמוס בן גרשום)
      ציפייה רבה לבואו. פרנציסקוס עם נתניהו בוותיקן, דצמבר 2013 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

      במשרד החוץ ערכו השבוע רשימה של כלל האירועים הדיפלומטיים הקשורים לישראל שהתבטלו בימים האחרונים, עקב העיצומים שבהם החלו עובדי המשרד לפני שבוע וחצי. ברשימה שהגיעה לידי וואלה! חדשות נכללים, בין שאר, האירועים הבאים: ישיבת עבודה משותפת למשרדי הבריאות של ישראל וירדן, ביקור כלכלי של שגריר ישראל בסין לפרובינציה בת 46 מיליון תושבים, ביקור בירושלים של שליח ממשלת סין למזרח התיכון, השתתפות של משלחת ישראלית בכנס בנושא שיקום נהר הירדן, אירוח משלחת רוסית בין-משרדית לדיונים על מאבק משותף בפשיעה, דיונים באו"ם, דיונים משותפים לישראל ולמדינות אירופה בנושא לוחמה בטרור – וזוהי רשימה חלקית בלבד.

      העיצומים הללו צפויים להתרחב בימים הקרובים, והם עשויים לגרום נזק כלכלי, מדיני ותיירותי נרחב לישראל. כך למשל, האפיפיור פרנציסקוס אמור להגיע לביקור רשמי בישראל ב-25 במאי, בעוד כחודשיים וחצי. בירושלים הייתה ציפייה רבה לקראת הביקור הזה, מתוך תקווה שהוא יחזק את ענף התיירות בישראל ויגדיל את התמיכה בישראל בעולם הקתולי. אלא שבימים האחרונים מתברר כי הביקור ההיסטורי נמצא בסכנת ביטול, בשל עיצומי העובדים. משלחת מטעם הוותיקן שמכינה את ביקורו של האפיפיור במזרח התיכון מתכננת לבקר בקרוב בירדן וברשות הפלסטינית, אך לא בישראל. הנזק מגיע גם בחזית ההסברתית: דווקא בשעה שראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל מאמץ בינלאומי בנושא ספינת הנשק האיראנית KLOS-C, נציגויות ישראל בעולם משותקות, ואינן פועלות כדי להעביר את המסר לממשלות ולכלי התקשורת ברחבי העולם.

      עובדי משרד החוץ הכריזו על העיצומים בשבוע שעבר, לאחר תהליך גישור ממושך מול משרד האוצר, שהסתיים בכישלון. בוועד עובדי משרד החוץ מאשימים את משרד האוצר ב"משיכת זמן והונאה של העובדים ושל המגשר". במשרד האוצר, לעומת זאת, אומרים כי "העובדים מעלים דרישות מוגזמות שמנותקות מהמציאות הכלכלית במגזר הציבורי". מעבר למחלוקות המפורטות, בין הצדדים ישנו חוסר אמון, ובמשרד החוץ מעריכים שהעיצומים יימשכו עוד זמן רב לפני שיימצא פתרון.

      עוד בוואלה! חדשות:
      הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בדרום: הלימודים יתקיימו כרגיל
      סוף שבוע הפכפך: היום שלג בחרמון, בשבת יתחמם
      ערפאת ב-88': "מכירים בישראל כמדינה יהודית"

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה יעלון בוחנים את אמצעי הלחימה שנתפסו על האנייה KLOS-C. נמל אילת, 10 במרץ 2014 (רויטרס)
      דווקא כעת הנציגויות משותקות. נתניהו ושר הביטחון יעלון עם אמצעי הלחימה שנתפסו על ה-KLOS-C (צילום: רויטרס)

      הדרישה המרכזית של עובדי משרד החוץ היא הסכם קיבוצי חדש, שיטפל בשחיקה המתמשכת בשכרם של הדיפלומטים הישראלים בחו"ל ויסדיר את תנאי השירות שלהם. העובדים מתמודדים עם בעיה כפולה: מצד אחד, השליחויות בחו"ל פוגעות ביכולת של בני ובנות הזוג לשמור על מקומות עבודתם ולחסוך לפנסיה, כך שבפועל משפחות רבות של עובדי שירות החוץ מתבססות על משכורת יחידה. מצד שני, בשנים האחרונות חלה שחיקה בשכרם, בה בשעה שיוקר המחיה ברבות מהמדינות שדיפלומטים ישראלים משרתים בהן דווקא עלה. על רקע הנתונים הללו דורשים העובדים הסכם שכר קיבוצי חדש. בוועד עובדי משרד החוץ אומרים כי "אנחנו המגזר המאוגד היחיד בישראל שיש לו גוף עובדים יציג ואין לו הסכם קיבוצי על תנאי השכר שלו. זה עיוות היסטורי שצריך לתקן".

      באוצר, לעומת זאת, מצביעים על נתונים לפיהם השכר הממוצע של עובדי משרד החוץ הוא מן הגבוהים במגזר הציבורי, ועומד על כ-17 אלף שקלים לחודש (בוועד עובדי משרד החוץ אומרים כי הנתונים הללו כוללים עובדים בכירים במשרד שנהנים מחוזים נפרדים, ומחשבים בתוכם החזרי הוצאות ש"מנפחים" את השכר). במשרד האוצר מתנגדים בתוקף להסכם קיבוצי, ומציעים לעובדים במקום זאת שורה של פתרונות נקודתיים – החל מסבסוד מעונות יום בחו"ל ועד לסיוע לבני ובנות זוג של דיפלומטים במציאת עבודה בחו"ל.

      האוצר שלל את כל הדרישות

      השבוע כינס ועד עובדי משרד החוץ אסיפת חירום לעובדים, שבמסגרתה הוצגו הדרישות המפורטות שהעלה הוועד במהלך הגישור – והתשובות של משרדי האוצר והחוץ לדרישות הללו. לידי וואלה! חדשות הגיע מסמך המסכם את התנהלות המשא ומתן מנקודת ראותו של הוועד. במסמך נכתב כי האוצר סירב לרוב דרישות העובדים, ובמקרים הבודדים בהם קיבל את דרישות העובדים, התשובות לא היו מספקות.

      כך למשל, נכתב כי האוצר הסכים להשתתפות חלקית של המדינה במימון מעונות יום לכ-30 עובדי משרד החוץ הנמצאים בשליחות בחו"ל ולהם ילדים מתחת לגיל שלוש – אך מבלי לנקוט את סכום ההשתתפות החלקית. כמו כן טוענים בוועד כי האוצר הסכים להוסיף פחות מ-1% לשכרם של דיפלומטים היוצאים לשליחות ב"מדינות קשות שירות" ברחבי העולם. כפי שניתן לראות במסמך, הוועד טוען כי כל שאר דרישותיהם של העובדים נענו בשלילה על ידי האוצר:

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      עובדי משרד החוץ זועמים במיוחד על דרישתו של משרד האוצר לרפורמה מבנית במשרד, כך שהנהלתו תוכל לשבץ עובדים לשליחויות בחו"ל על דעתה בלבד – כיום הסיטואציה הזו נכונה אך ורק לגבי יעד השליחות הראשון של העובדים – ולהגביל את תקופת השהות בארץ בין שליחויות בחו"ל לארבע שנים. "הדרישה הזו מוכיחה שהאוצר לא רואה בהליך הגישור דרך לפתור את סכסוך העבודה, אלא כלי למשיכת זמן. הם רוצים לאפשר להנהלת המשרד לפטר עובדים בהחלטה שרירותית, זה דבר שאי אפשר אפילו לנהל עליו משא ומתן".

      במשרד האוצר טוענים כי העובדים מעלים "דרישות מוגזמות", ומציינים כדוגמה את דרישת ועד העובדים לכוננויות "מבצעיות". גורם באוצר אמר על כך: "עובדי מחקר במשרד החוץ, נהגים, עובדי מנהלה, הם באמת נמצאים בכוננות כמה פעמים בחודש? אנחנו מכבדים מאוד את העבודה החשובה שהם עושים, אבל אני מתקשה לדמיין למה צריך להקפיץ עובדי מחקר בשתיים לפנות בוקר".

      "נחמד, אבל לא פותר את הבעיה"

      את ההצעות של האוצר לעובדים ניתן לראות במסמך נגדי של משרד האוצר, המסכם את הצעת האוצר בכמה סעיפים כלליים. במסמך סעיף המוקדש לשמירת הזכויות הפנסיוניות של בני הזוג של דיפלומטים ישראלים במהלך השהות בחו"ל, בעלות של מאות שקלים מדי חודש לכל משפחה. בוועד עובדי משרד החוץ אומרים כי "ההצעה הזו רלוונטית לקבוצה מצומצמת של כמה עשרות עובדים בלבד", וזאת בניגוד למסמך של משרד האוצר, שבו נכתב כי ההצעה נוגעת לכ-200-150 עובדים. כמו כן, מדגישים בוועד העובדים כי "שמירת זכויות פנסיוניות התקיימה במשך שנים – זו זכות קיימת של משרד החוץ. לפני כארבע שנים האוצר הפסיק אותה חד-צדדית, וכעת הם מציעים לחדש אותה, ובאופן חלקי בלבד".

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      גורם במשרד האוצר אמר בתגובה לדברים כי "ההערכה שלנו לפיה הסעיף הזה רלוונטי לכ-150 עובדים מבוססת על נתונים של משרד החוץ ולא של האוצר. המודל שמוצע כיום לעובדים שונה מהמודל שהיה קיים בעבר בסוגיה הזו. הוא חכם יותר ומעניק פתרון רחב יותר. המודל הקודם הופסק בגלל בעיות מיסוי קשות שהיו קיימות בו, ולא בגלל איזו החלטה שרירותית וחד-צדדית של האוצר".

      כמה מהצעות האוצר, כפי שהן מופיעות במסמך המסכם את עמדותיו, מתוארות על ידי ועד העובדים כ"הונאה של העובדים ושל המגשר". כך למשל, בוועד אומרים כי בנושא קיצור פרק הזמן לקבלת דרג של מזכיר ראשון, האוצר הציג את המצב הקיים כיום, שבו משך הזמן הנדרש לקבלת הדרג הוא חמש שנים, כהצעה חדשה מצדו. אותו הדבר נכון, על פי הוועד, גם לגבי ההצעה ל"מסלול קידום פתוח עד דרג יועץ". באוצר דוחים את הדברים בתוקף ואומרים כי "אנחנו מציעים לקצר את תקופת הזמן משבע שנים לחמש שנים. אם זה המצב הקיים כיום, אז למה הם דורשים לשנות את המצב הקיים? עובדתית, זו אמירה לא מדויקת מצדם".

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      מתנגדים לרפורמה מבנית. הפגנה של עובדי משרד החוץ בירושלים במשבר הקודם, ביוני 2013 (צילום: עומר מירון)

      יו"ר ועד העובדים, יאיר פרומר, אמר לוואלה! חדשות כי "כאשר מחשבים את כל ההצעות של האוצר בתחום המהותי מבחינתנו, שהוא השחיקה בשכר, המסקנה העצובה היא שהם מציעים העלאת שכר של כ-1% בלבד, וזאת אחרי שנים של שחיקה בשכר ועליית יוקר המחיה במדינות בהן משרתים הדיפלומטים. את ההצעה הזו הם עוטפים בדברים נחמדים אבל שוליים כמו קורסי העשרה לבני ובנות זוג של דיפלומטים, שהקריירה שלהם נהרסת בגלל השליחויות בחו"ל. משרד החוץ וגם הוועד מציעים כבר כיום קורסי הכשרה והעשרה לבני ובנות זוג, בניסיון לשקם את הקריירה שלהם. זה נחמד, אבל זה לא פותר את הבעיה המהותית, שהיא השחיקה בשכר והעובדה שרבות ממשפחות הדיפלומטים מתבססות בפועל על משכורת אחת".

      פרומר עצמו עובד זה 12 שנים במשרד החוץ והיה בשליחות בניגריה וסרביה. "אני מתבייש להגיד כמה אני מרוויח בסוף החודש", אמר. "הניסיון להיאחז בשכר של קבוצה מצומצמת של עובדים בכירים, שחתומים על חוזי בכירים, כדי לצייר את כלל עובדי משרד החוץ כבעלי שכר גבוה, הוא הונאה. המאבק הזה הוא עבור דיפלומטים כמו אנשי השגרירות שלנו בעמאן, שעובדים יום-יום בתנאים קשים ומול סכנות גדולות, כפי שאפשר היה לראות רק השבוע".

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      "תנאים קשים וסכנות גדולות". מפגינים מול שגרירות ישראל בעמאן, בעקבות הרג השופט במעבר אלנבי (צילום מסך)

      במשרד האוצר, לעומת זאת, טוענים כי הדרישה של העובדים לשינויים בשכר "לא מציאותית", לאור העובדה שהשכר במשרד החוץ "הינו מהגבוהים במגזר הציבורי" ולנוכח המגמה הכללית של קיצוצים והתייעלות במגזר הציבורי. באוצר גם מצביעים על כך שבשנת 2011 קיבלו עובדי משרד החוץ העלאת שכר של כ-17%, יותר מאשר שאר העובדים במגזר הציבורי (בוועד העובדים אומרים בתגובה כי בפועל הייתה העלאת שכר של 10% ולא 17%, שכן 7% הנוספים הם חלק מהסכם השכר שנחתם עם כלל המגזר הציבורי ויושם במשרד החוץ באופן רטרואקטיבי). "עשינו מאמץ אמתי להציג פתרונות בנושא החשוב של משפחות הדיפלומטים", אומרים באוצר. "אנחנו מבינים את המצוקה ומעוניינים לעזור, אבל ועד העובדים מתעקש על דרישות לא ריאליות בתחום השכר".

      בשורה התחתונה, בשעה ששני הצדדים מתווכחים על נתונים ומספרים, יחסי החוץ של המדינה נפגעים. ביקורי בכירים ישראלים בחו"ל נמצאים בסכנת ביטול, וכך גם ביקורי מנהיגים זרים בישראל. עובדי משרד החוץ לא מבצעים את עבודתם השוטפת, החל מעבודה קונסולרית לטובת ישראלים בארץ ובחו"ל וכלה בפעילות דיפלומטית והסברתית ברחבי העולם – וזאת, דווקא בתקופה מתוחה מבחינה מדינית. ראש הממשלה נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן ושר האוצר יאיר לפיד לא התערבו עד כה במשבר הזה, אך אם הם לא יסייעו להביא פתרון למצוקתם של עובדי משרד החוץ בזמן הקרוב, ייגרם נזק מדיני וכלכלי למדינת ישראל.

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il