אלא אם יבוטל בלחץ ממשלת אוקראינה, ביום ראשון הקרוב, 16 במרץ, יתקיים משאל עם בחצי האי קרים. לקראתו יודפסו למעלה ממיליון וחצי טפסים, ועליהם שאלה, בשלוש שפות, אוקראינית, רוסית וטטרית (היא שפתם של 12% מתושבי קרים): "האם אתה בעד סיפוחו של קרים לרוסיה, כנתין של הפדרציה הרוסית?".
שאלה נוספת שתופיע על הטופס תהיה "האם אתה בעד שחזור חוקת רפובליקת קרים מ-1992, ושחזור מעמדה של קרים כחלק מאוקראינה?". לדברי נציגי הרשויות בחצי האי, פקחים של הארגון האירופי לביטחון ושיתוף פעולה הוזמנו לפקח על המשאל. לפני כן, אמרו, לא נתנו לפקחים אפילו להגיע לקרים, כי "המשלחת הייתה מורכבת בעיקר מנציגי נאט"ו, ואנחנו לא מעוניינים פה ביועצים הצבאיים שלהם ".
אמש, המנהיג הנמלט של אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', שנעלם בימים האחרונים ועורר תהיות בנוגע לגורלו (כולל שמועות עיקשות על כך שלקה בלבו ומת), פנה שוב לתקשורת במסיבת עיתונאים ברוסטוב, וחזר על התעקשותו: "אני עדיין הנשיא, אני עדיין מפקד הצבא". כדי להרגיע את מי שחשש ממצבו הרפואי, הוא אף הבהיר: "אני עדיין חי". חי, אבל גולה ברוסיה.
הקרב על אוקראינה - כותרות אחרונות בוואלה! חדשות:
רוסיה: "מוכנים לדיאלוג"; קייב: "לא נוותר על קרים"
אובמה שוחח עם פוטין: הוצא הכוחות מחצי האי קרים
רשת RT על מחאת השדרניות: דרוש אומץ לעבוד בתחנה
לילה בפאב עם החיילים הרוסים: "אנחנו כאן כבר חודש"
כנראה שהגיע הזמן לרדת מהעץ. הגיע הזמן, אחרי עשרה ימים של מתח, מרתון טלפוני בין מנהיגי המדינות המעורבות, פרשנים טרוטי-עיניים, ומלחמת תעמולה בין רוסיה לאוקראינה, יחד עם צניחת הבורסה הרוסית וחמש פגישות מאחורי דלתיים סגורות של מועצת הביטחון.
ראש הממשלה הזמני של אוקראינה, ארסני יצניוק יבוא היום (רביעי) לבית הלבן וייפגש עם הנשיא אובמה. מחר הוא ידבר באו"ם. הוא כבר זומם פשרה: בקייב, לדבריו, מוכנים לדבר על משאל עם לגבי קרים, אך רק אם רוסיה תסיג מחצי האי את חייליה. עבור הקרמלין, אם ירצו להוריד את רמת המתיחות, זו לא אמורה להיות בעיה גדולה. רשמית, הרי, לא הייתה בקרים שום פלישה רוסית, ואת המדים שלובשים החיילים המסתובבים בקרים על רכבים צבאיים, כדברי הנשיא פוטין, "אפשר לקנות בכל חנות". אם אין רשמית שום חיילים, אלא רק "יחידות להגנה עצמית", אין גם בעיה להחזיר אותם בשקט לבסיסים.
הארנב האוקראיני
אם אכן ייערך משאל העם, שמספר מדינות, כולל ארה"ב, טוענות שאינו לגיטימי וסותר את החוקה האוקראינית, אך רוסיה לא תפעל לספח את קרים לעת עתה - ניתן יהיה לגלגל את המשבר אחורה. זה לא יקטין את מספר האתגרים העומדים בפני "ממשלת הקמיקאזה" של יאצניוק, לפי הגדרתו. לטענתו, הממשלה תאלץ לקבל החלטות כל כך קשות לגבי הרפורמות הכלכליות והפוליטיות, שלא יהיה להם סיכוי לשמור על הכיסא. רוסיה לא תוותר מן הסתם על האינטרסים שלה באוקראינה, וכנראה גם לא על המאמצים לערער בדרכים שונות את היציבות של הממשלה החדשה. אך ויתור על סיפוחה המידי של קרים יוריד את רמת המתח ויצמצם את הסיכוי לשפיכות דמים.
הלאומנים הרוסים מכנים את יצניוק בזלזול "קרוליק (ארנב) שאוכל מידי אדוניו במערב". הרבה רוסים רואים את קרים כמשהו שנלקח מהם, ושצריך לחזור. עם זאת, בדחיית ההשתלטות הרשמית על קרים לעת עתה, בכל זאת יש לרוסיה כמה יתרונות, ביניהם מניעת הסנקציות והמשך הפגיעה במוניטין של רוסיה. אף אחד לא יגנוב לרוסיה את בסיס הצי של הים השחור, ועל פניו, סיפוח מידי של חצי האי על שני מיליון תושביו לא שווה ויתור על סיכוי שאוקראינה, עם למעלה מ-45 מיליון תושבים, בכל זאת תשתף פעולה עם הברית הכלכלית האירו-אסיאתית של פוטין.
הפשרה, כמובן, ניתנת להשגה רק אם בקרמלין לא באמת מאמינים שאפשר לבנות ברית כלכלית בכוח. אם פוטין לא מעוניין בפשרה, אז זה "לא כוחות". צבא רוסיה, עם תקציב של 70 מיליארד דולרים בשנה, מול צבא אוקראינה, עם תקציב של 2.5 מיליארד דולרים. המערב לא יסתכן בסיוע צבאי לאוקראינה, והשפעת הסנקציות לא תהייה מידית, בטח כשאירופה תלויה במוצרי האנרגיה הרוסים ומהססת.
דווקא בתקופה הקריטית הזאת, ארה"ב נותרה בלי שגריר במוסקבה. מייקל מקפול, אדריכל מדיניות "איתחול" היחסים עם רוסיה, שנשלח לפני שנתיים למוסקבה, הודיע לקראת המשחקים האולימפיים בסוצ'י כי הוא מסיים את תפקידו "בשל נסיבות משפחתיות". יום אחרי ששב למעונו באוניברסיטת סטנפורד, החיילים הלא-מזוהים החלו להציף את קרים. שאלתי אותו השבוע מה הוא חושב לגבי טענותיהם של מבקרי הנשיא האמריקני, שאומרים שהניסיון של אובמה לשפר את היחסים עם הקרמלין, רק עודד את הנשיא הרוסי לאמץ מדיניות חוץ אגרסיבית יותר.
"אם מסתכלים על ההיסטוריה, הנשיא ג'ורג' וו. בוש לא עשה שום 'אתחול' עם רוסיה, ולא הצליח להרתיע את פוטין מפלישה לגאורגיה", אומר מקפול. "רונלד רייגן לא מנע משטר צבאי בפולין. אפילו אייזנהואר, שהייתה לו מדיניות של 'הדיפה' במזרח אירופה, לא הצליח למנוע התערבות סובייטית בהונגריה ב-1956. אז להגיד שכמה השנים, שבהן עשינו כמה דברים עם רוסיה, הן הסיבה שלא הצלחנו להרתיע את פוטין - אני חושב שהיסטורית, זה לא יהיה נכון".
השגריר היוצא מקפול הסביר בתור מי שעמד מאחורי ניסוח מדיניות 'איתחול היחסים', הרעיון שלו בכלל לא היה להעמיד ידידות עם רוסיה. "זה היה ניסיון לחפש אינטרסים משותפים עם מוסקבה ולקדם אותם בעזרת דיאלוג, מבלי לפגוע ביחסים החשובים שלנו עם מדינות הקרובות לגבולותיה של רוסיה, ותוך שאנו נשארים נאמנים לערכים שלנו. ומה השגנו? חתימה על הסכם חדש לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני, סנקציות חדשות נגד איראן, נתיב אספקה לחיילי הקואליציה באפגניסטאן בדרום, כשהנתיב הצפוני נסגר באותה התקופה מדי פעם בגלל בעיות בפקיסטאן. ורוסיה גם נכנסה לארגון הסחר העולמי".
"האם מצבנו היום היה טוב יותר בלי כל זה? התשובה שלי - לא", מציין מקפול. "אם פוטין לא היה חותם על אמנה לצמצום הנשק הגרעיני, אני לא חושב שזה היה הופך אותו לפחות אגרסיבי. פשוט יש דברים שאנשים רבים לא מבינים לגבי החלק הזה של העולם, לגבי היכולת שלהם להשתמש בכוח, ולגבי היכולת המוגבלת שלנו להרתיע מול השימוש בכוח הזה.
"אני יודע שהנשיא אובמה מעולם לא שגה בהערכה של הנשיא פוטין ומניעיו. אך הערכה נכונה של מנהיג, עדיין אין פירושה שיש לך אמצעים לעצור את ההתנהגות הרעה שלו".
להבדיל מאוקראינים רבים שמשוכנעים כי בקרמלין תכננו שנים את ההשתלטות על קרים ומזרח אוקראינה, מקפול חושב שהפלישה לקרים הייתה החלטה אימפולסיבית ולא רציונלית, ובאה בתגובה לבריחתו של ויקטור ינוקוביץ' מאוקראינה. "כשעוד הייתי בממשל, שוחחתי עם בכירים רוסים", סיפר, "הם מאוד כעסו על ינוקוביץ', כי הם חשבו שהוא חלש. היו להם מעט מאוד דברים חיוביים להגיד עליו, אך הם גם חשבו שפגענו במעמדו בכוונה במה שהם הגדירו בתור מהפך, והתגובה של פוטין לזה הייתה כניסה לקרים. זה די מסתורי בשבילי, איך זה משרת את האינטרס הלאומי של רוסיה לטווח הארוך".
כשמדובר באינטרס של רוסיה, הרבה פעמים צריך להפריד בין האינטרס של המדינה לאינטרס של הנשיא שלה. שיעור התמיכה בנשיא פוטין שלא היה מזהיר לאחרונה, לפחות יחסית למנהיג שאין לו מתחרים פוליטיים, עלה ל-67.8%. האולימפיאדה, כמובן, תרמה לפופולריות של הנשיא, אבל פרספקטיבה של מלחמה קטנה ומנצחת - רצוי בלי שפיכות דמים, אבל עם הרבה שרירים - גם לא מזיקה לרייטינג.
