החרם של האופוזיציה כאן: מליאת הכנסת התכנסה הבוקר (שני) למרתון דיונים שנועד להעביר את שלושת "חוקי המריבה" שיזמה הממשלה, חוק המשילות, חוק הגיוס וחוק יסוד: משאל עם, אולם ספסלי האופוזיציה נותרו ריקים - וחבריה התכנסו ל"דיון מליאה אלטרנטיבי". סיעות האופוזיציה מוחות על כוונת הממשלה להעביר את החוקים כ"מקשה אחת" וקראו למהלך "דיקטטורי".
בשעות הלילה עוד ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לרכך את אנשי האופוזיציה, ובעצה אחת עם יו"ר הקואליציה ויו"ר הכנסת החליט להאריך את הדיונים על החוקים ביום אחד, עד חמישי - אולם האופוזיציה דחתה את היוזמה.
עוד בנושא
מה עומד מאחורי העלאת אחוז החסימה?
ח"כ חנין: "על המליאה השתלטה קומבינה, לא נשתתף בהצגה"
אדלשטיין הציע יום דיונים נוסף לחבילת החוקים
בשעה 11:00 אמור היה יום הדיונים להיפתח בסדרת הצעות אי-אמון, אך אלה הוסרו מסדר היום - כחלק מהמחאה. בהמשך הודיעו סגני יו"ר הכנסת השייכים לאופוזיציה - חיליק בר (העבודה), יצחק וקנין (ש"ס), אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), ואורי מקלב (יהדות התורה), כי הם מסרבים לנהל את הדיון. בתגובה אמרו גורמים בקואליציה אומרים ש"זה חציית קו אדום".
בפתח הדיון האלטרנטיבי של האופוזיציה באחד מאולמות המשכן אמר יו"ר העבודה ח"כ יצחק הרצוג: "לא רצינו להגיע למצב הזה, אבל הוא נכפה עלינו בגלל אטימות חושים של האופוזיציה. זה ממש לא משהו ילדותי. אנו עוסקים כאן בציפור הנפש של הדמוקרטיה הישראלית. זה הוויכוח, זה מהותו של פרלמנט. בסוף יש כללי משחק אותם רמסו ודרסו ברגל גסה".
"לא צריכים לחתום על כתב סחיטה"
בהתייחסו ליד האחת שעשו ראשי סיעות הקואליציה בנוגע להעברת החוקים טרם היציאה לפגרת החורף הסביר כי כי מדובר בחוקים ש"משנים סדרי עולם" ואשר "נדחסו לקופסה אחת". "אנחנו לא צריכים לחתום על כתב סחיטה, ולא ניתן לזרוק לנו פרורים שאין בינם ובין כבוד הדמוקרטיה ולא כלום. כולנו נחושים לנהל את המאבק עד שתתעשת הקואליציה".
עמיתתו, ח"כ יחימוביץ' הבהירה כי "מה שאנחנו עושים עכשיו הוא לא נקמה בנתניהו ולא חיסול חשבונות". אנחנו מגינים גם על מי שיושב בקואליציה כי הגלגל מתחלף, וכי גם הם יהיו בעתיד באופוזיציה. "הפגיעה הזו תחזור כמו בומרנג", אמרה.
יו"ר ש"ס אריה דרעי הוסיף במעמד כי ההחלטה שסיעתו לקחה בה חלק התקבלה "שלא בלב קל". "אנחנו שברנו את הכלים כי הקואליציה שברה את הכלים. מה שהם עשו הוא כל כך משונה, כי כל אחד מדוחפי החוקים האלה משיג את המטרה ההפוכה. מי שרוצה להעלים את המפלגות הערביות יקבל מפלגה ערבית מאוחדת. חוק השוויון בנטל ישיג אף הוא את המטרה ההפוכה".
בישיבת המליאה עצמה נשמעה התנגדות גם מבית לאחד מחוקי המשילות. ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) הכריז מעל במת הכנסת שהוא נאלץ לציית למשמעת הקואליציונית, חרף התנגדותו להגדלת אחוז החסימה. "הנושא של הגדלת אחוז החסימה הוא לא טוב לדעתי, אלא מה? אני בקואליציה. בחיים הציבוריים אין לך ברירה לפעמים, וכמו שאני רוצה שאחרים יוותרו בנושאים שלי חשובים, אני מוותר גם לאחרים בנושא שאני חושב שהוא לא נכון, לא טוב ולא בריא", אמר והוסיף: "חלק גדול במפלגתי, אולי בלי לשים לב, אישר בקריאה טרומית להעלות את אחוז החסימה גם ברשויות המקומיות ואני חושב שזה אסון. אני אעשה כל מאמץ שלפחות ברשויות המקומיות הנושא הזה לא יעבור".
מתנגד נוסף מהקואליציה היה ח"כ עמרם מצנע (התנועה) שטען כי חוק המשילות, אינו כשמו שכן הוא לא מביא לשיפור בנושא המשילות. "אנחנו בציניות מסוימת נותנים כותרת... אבל מה למשילות ולהגבלת היכולת של קבוצות קטנות לקבל ייצוג בכנסת?". לדבריו, "החוק הזה רק פוגע במעמד ובאמון של הציבור בכנסת. החוק הזה נועד להגביל את נוכחותן של המפלגות הערביות בכנסת, וזו שגיאה קשה. הדבר הזה לא נכון ולא ראוי".
בתגובה להחרמה של האופוזיציה אמר ח"כ אופיר אקוניס (הליכוד-ביתנו): "תפסיקו להיות ילדים, תפסיקו לבזות את עצמכם. תפסיקו להשתמש בחרמות ובבכיינות. בבכיינות לא בונים מנהיגות". "זו אופוזיציה חלולה שלא מבינה את תפקידה", הוסיפה ח"כ ציפי חוטובולי.
שר האוצר יאיר לפיד הגיב אף הוא למהלך של האופוזיציה, ובנאום במליאה טען כי ראשיה היו אלה שבעבר יזמו בין היתר את העלאת אחוז החסימה. "היות והאופוזיציה בחרה לא להגיע אז לקחתי על עצמי בשם ההגינות לייצג אותה כאן, ואין לי אלא להשתמש בעמדותיהם בעבר. יו"ר מפלגת העבודה הציע פעמיים להעלות את אחוז החסימה, גם בכנסת ה-18 וגם בכנסת ה-19. הוא הסביר ש'ההתוצאה היא פגיעה ביציבות השלטון וערעור המערכת הפוליטית בישראל'". הוא הוסיף כי גם ח"כ זהבה גלאון הסבירה בעבר ש"אחוז החסימה הנמוך מעודד מפלגות קיקיוניות להתמודד ופוגע ביכולת הממשל".
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ואחד מיוזמי חוק המשילות, ח"כ דוד רותם (הליכוד-ביתנו), הציג במליאת הכנסת את חוקי המשילות ואמר שלא כל דעה "קיצונית" או אינטרס של קבוצה "נישה" צריך לקבל ייצוג בפרלמנט. "לא תיכנס לכנסת מפלגה המונה פחות מארבעה מנדטים, דבר שיתרום למשילות. אנשים יהיו מוכרחים למתן את דעותיהם, ולהגיע לפשרות פוליטיות. "הממשלה תהיה קטנה ויעילה יותר, תוכל לקבל החלטות באופן משופר, ותוכל לקדם את מדיניותה בלי לחשוש מתרגילי אי אמון. הכנסת תורכב מסיעות גדולות יותר שכל אחת מהן משקפת תמיכה של ציבור גדול יותר", אמר.
במהלך היום צפוי מרתון דיונים וההצבעות במליאה, שבמהלכו יאושרו בקריאה שנייה ושלישית חוק המשילות, חוק הגיוס וחוק יסוד: משאל עם. אלא שבעקבות הודעת האופוזיציה, לא ברור מי מחברי הכנסת ישתתף באופן פעיל בדיון, וככל הנראה המליאה תינעל זמן קצר אחרי הצגת החוקים ותתכנס שוב יממה לאחר מכן, לצורך הצבעה בלבד.
מדובר בחבילת חוקים שמבקשת הקואליציה לאשר טרם היציאה לפגרה בעוד שבועיים, כאשר כל חוק חשוב לסיעה אחרת בקואליציה: חוק המשילות נחשב להישג עבור "ישראל ביתנו", על אף שגם סיעת "יש עתיד" הייתה מעורבת באופן דומיננטי בניסוחו וקידומו; חוק הגיוס הוא חוק הדגל של "יש עתיד", ואילו הפיכת חוק משאל העם הקיים בספר החוקים לחוק יסוד הוא דרישה של הליכוד ושל "הבית היהודי". בשל חוסר האמון השורר בין רכיבי הקואליציה, התעקש יו"ר הקואליציה יריב לוין להביא את החוקים לאישור יחד, בדיון מרתוני שאמור היה להימשך 72 שעות.
נציגי האופוזיציה התנגדו לכך בתוקף, בטענה שמדובר בלוח זמנים צפוף שלא יאפשר דיון ראוי על אף אחד מן החוקים, ודרשו שלושה ימי דיונים על כל אחד מן החוקים.
לוין סירב, והעביר בוועדת הכנסת סעיף שמעקר את הדיון בכנסת ממשמעות בכך שקבע שעת סיום לכל אחד מן הדיונים. בתגובה לכך, החליטו הערב נציגי האופוזיציה להחרים את הדיונים, וכך ייצא שהחוקים יאושרו במעמד צד אחד וללא דיון כלל. במקביל, תיערך באחד מאולמות הכנסת ישיבת מליאה אלטרנטיבית בהשתתפות נציגי האופוזיציה.
"מדובר בנושא עקרוני מאוד, והגיעו מים עד נפש", אמר לוואלה! חדשות יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג. לדבריו, "יש כאן חציית כל כללי המשחק בכנסת ועובדה שהייתה התעלמות מוחלטת של כל הצעה להסכמה או פשרה מצד הקואליציה. בזיכרון הציבורי ייצרב שנתניהו וממשלתו נתנו יד לחקיקה חסרת לגיטימציה ציבורית". חבר מפלגתו של הרצוג ויו"ר סיעת העבודה, איתן כבל, נשאל לגבי טענת הקואליציה כי התנהלות האופוזיציה ילדותית, והשיב: "כנראה שהקואליציה לא הביטה לעצמה זמן רב במראה, כי משם ניבטת קואליציה פחדנית שלא סומכת על חבריה ושיודעת שהדרך היחידה שלה לפעול זה בדיקטטורה קודם כלפי האופוזיציה ומשם כלפי חבריהם בקואליציה".
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה לוואלה! חדשות כי "מן הראוי להקציב זמן לכל אחד מן החוקים", וכי הצעד הנוכחי הוא תגובה להתנהגות הדורסנית והאנטי-דמוקרטית של הממשלה".
יו"ר קדימה שאול מופז קבל על סדרי הדיון שקבע לוין ואמר כי מדובר ב"סחר-מכר בנושאים אקוטיים לחברה בישראל ולביטחונה". לדבריו, "אנחנו רוצים ממשלה של אידיאלים, ולא ממשלה של דילים.
על כן, מול קואליציה מתפוררת שמכריחה את חבריה להצביע בכפייה עומדת אופוזיציה חזקה ומאוחדת שנלחמת על עקרונות הדמוקרטיה במדינת ישראל". חבר הכנסת אחמד טיבי (רע"מ- תע"ל) אמר: "מדובר בצעד סימבולי חסר תקדים בחשיבותו שיחשוף את רודנות הקואליציה הפחדנית. כל העולם יראה זאת וישאל למה. אי אפשר לקבל כאלה יריקות מהקואליציה ולומר שזה גשם".
יו"ר הקואליציה לוין מסר לוואלה! חדשות כי "האופוזיציה מנסה באופן לא דמוקרטי למנוע את השלמת הליכי הדיון בחוקים, תוך שיבוש עבודת הכנסת ופגיעה בלתי סבירה, בלתי מידתית וחסרת תקדים בתהליך החקיקה התקין". לדבריו, "ועדת הכנסת קבעה זמני דיון ארוכים באופן חריג, תוך שלאופוזיציה ניתנו עשרות שעות של נאומים במליאה לשם הנמקת הסתייגויות שרובן הגדול חסרות כל מהות". גם סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת, אופיר אקוניס, טען כי "האופוזיציה ילדותית", ואמר כי "בבכיינות לא בונים מנהיגות". אקוניס התייחס לדבריהם של נציגי האופוזיציה והוסיף: "האופוזיציה בישראל לא מציעה שום אלטרנטיבה רצינית. אם הם לא יכבדו את הכנסת, הם לא יכבדו את עצמם. לא ניכנע לסחטנות, ההצבעות תתקיימנה כמתוכנן".
שלושה חוקים בשלושה ימים: על מה יצביעו הח"כים?
היממה הראשונה של הדיונים בכנסת תוקדש לחוק המשילות. הסעיפים העיקריים בחוק קובעים כי אחוז החסימה יועלה ל-3.25% שהם ארבעה מנדטים וכי מספר השרים וסגני השרים יוגבל ל-18 וארבעה, בהתאמה. סעיף מרכזי נוסף בחוק קובע כי כדי להפיל ממשלה, לא די בכך שיהיה רוב של 61 חברי כנסת שיצביעו בעד המהלך בהצבעת אי-אמון, אלא הם צריכים גם להסכים מראש על הרכב הקואליציה החלופית, כולל כל תפקידי השרים וקווי היסוד שלה. סעיף זה יקשה באופן מהותי על הפלת ממשלה.
היממה השנייה של הדיונים תוקדש לאישורו בקריאה שנייה ושלישית של חוק הגיוס. במסגרת החוק, שנשען על מסקנות ועדת פרי, החל משנת 2017 יצטרכו להתגייס כ-74% מבחורי הישיבות, שהם כ-5,200 חרדים בכל שנתון. אם האוכלוסייה החרדית לא תעמוד ביעדי הגיוס שנקבעו בחוק, תחול חובת שירות על כלל האוכלוסייה החרדית בדומה לזו החילונית, ומי שישתמט משירות יהיה חשוף לסנקציות פליליות כגון מאסר.
החוק השלישי, שיעלה לדיון ביום רביעי, יהיה חוק יסוד: משאל עם. החוק כבר אושר בכנסת הקודמת, אולם כעת מבקשים בבית היהודי ובליכוד לתת לו תוקף של חוק יסוד. החוק מבקש לחייב עריכת משאל עם על כל הסכם מדיני שיכלול מסירת שטחים שנמצאים בריבונות ישראלית.
(עדכון ראשון: 23:38)
לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il