פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשנות: כשפוטין אגרסיבי המערב ממצמץ

      בממשל האמריקני מזהירים כבר שבוע את הרוסים שהתערבות צבאית תהיה "טעות חמורה", אך נראה שתוצאות המתיחות בחצר האחורית של רוסיה תלויות בעיקר בנכונות של פוטין להתגמש

      פרשנות: כשפוטין אגרסיבי המערב ממצמץ
      צילום: רויטרס, עריכה: יותם בן-דוד

      (נשיא אוקראינה המודח, שישי)

      גאורגיה יכולה לחלוק עם אוקראינה חוויות מהתנהלותה של רוסיה, כשבקרמלין מתקבלת החלטה להתעמת, ראו אירועי אוגוסט 2008. הקהילה הבינלאומית יכולה לצעוק, אבל בשביל רוסיה, הרפובליקות האלה הן החצר האחורית שלה - ואוקראינה עם 45 מיליון תושבים היא פרס יקר יותר מגאורגיה עם ארבעה מיליון וחצי תושבים. בלי אוקראינה, לא תקום ברית אירו-אסיה, פרי חזונו של ולדימיר פוטין. אך קייב קרובה הרבה יותר תרבותית למוסקבה מאשר טביליסי, דבר המבשר רעות למשטרו של פוטין.

      בקרמלין רוצים את אוקראינה וכבר הוכיחו שהם מוכנים לשלם תמורת נאמנותה מחיר גבוה (הסכם של 15 מיליארד דולר, כשהכלכלה הרוסית במצב לא מזהיר זו הוכחה מספקת. באשר לפגיעה במוניטין של רוסיה אם תתערב בצורה בוטה - פוטין כבר הוכיח פעמים רבות, שבמשחקים הגדולים, לא מטריד אותו המוניטין, אלא להכריע). במערב, אחרי ההלם הראשוני כשינוקוביץ' סרב לחתום על הסכם ההתאגדות עם האיחוד האירופי, התעשתו והאיצו את ההילוכים בתחום הדיפלומטיה והבטחות הסיוע הכלכלי. אך אם פוטין נכון לקראת עימות צבאי, את השאלה מי ימצמץ ראשון, הוא או המערב, אפשר להפנות לגאורגים.

      עוד על המשבר באוקראינה:
      הרוסים מודים לראשונה: פלשנו לשטחה של אוקראינה
      ינוקוביץ': "אשוב לאוקראינה עם ערבויות לביטחוני"
      ה"פלישה" הרוסית: מסוקים בשמי קרים, אירופה קוראת לריסון

      בממשל האמריקני מזהירים כבר שבוע את הרוסים שהתערבות צבאית תהיה "טעות חמורה". במקרה שבו החיילים הרוסים בחצי האי קרים כבר עושים מהלכים, שאלת ההמשך המתבקשת היא: "מה תעשו לנו?". ובכן, הרושם הוא שלא הרבה. דוברת מחלקת המדינה ג'ן סאקי אמרה היום שהיא "לא בעמדה של לספק פרשנות, אך הדיווחים מעוררים דאגה. יש שם בסיס (רוסי), אך ברור שיש פעילויות מעבר לזה". ומה יעשו לרוסיה עכשיו? "הקהילה הבינלאומית תעקוב מקרוב אחר התערבותה של רוסיה או כל מדינה אחרת", השיבה סאקי. "אך איני עומדת לנבא השלכות. מזכיר המדינה קרי אמר לפני יומיים שיהיו השלכות, אך זה לא המסלול המועדף עלינו. מספר מדינות מאמינות בחשיבות השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה - גם רוסיה - ונראה אם היא תתמוך בעמדה זו במעשים".

      הכוחות הרוסים בחצי האי קרים שבשליטת אוקראינה (AP)
      כוחות רוסיים בחצי האי קרים (צילום: אי-פי)

      אולי אין לחפש את התשובה ל"מה תעשו להם" בהתבטאויות של בכירי ממשל, אלא באוטוביוגרפיה של שר ההגנה לשעבר של ארה"ב, רוברט גייטס, שיצאה לאור לפני כחודש וחצי. בהתייחסו ליחסי ארה"ב עם רוסיה לאחר קריסת בריה"מ, גייטס כותב בין היתר שתהליך התרחבות נאט"ו מזרחה היה מהיר מדי. "ההסכם האמריקני עם ממשלות רומניה ובולגריה לגבי רוטציה של החיילים דרך הבסיסים שלהם הייתה פרובוקציה מיותרת… לרוסים היו קשרים היסטוריים עם סרביה שהתעלמנו מהם. הניסיון לצרף את גאורגיה ואוקראינה לנאט"ו הלך רחוק מדי. שורשי האימפריה הרוסית - בקייב של המאה התשיעית, כך שזה היה אתגר רציני במיוחד. האם האירופאים, שלא לדבר על האמריקנים, היו מוכנים לשלוח את הבנים והבנות שלהם להגן על גאורגיה או אוקראינה? ספק".

      קשה לדמיין את המערב, עם כל הגינויים וגלגולי העיניים, מגלה נכונות לאתגר את רוסיה עם סנקציות, שלא לדבר על עימות צבאי - למען אוקראינה. כך שתוצאות המתיחות העולה בקרים תלויות בעיקר בנכונותו של ולדימיר פוטין להתגמש - לא בהכרח תכונה חזקה של הנשיא הרוסי עד כה.

      נשיא ארה"ב ברק אובמה ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אירלנד הצפונית, יוני 2013 (רויטרס)
      קשה לדמיין את המערב מגלה נכונות לאתגר את רוסיה למען אוקראינה. פוטין ואובמה (צילום: רויטרס)

      בוושינגטון, הדעות בקרב המומחים חלוקות. העיתונאי והסופר גרגורי פייפר, שבילה שמונה שנים בתור כתב הרדיו הלאומי של ארה"ב במוסקבה, הוציא השבוע לאור ספר "הרוסים: אנשים מאחורי השלטון". הוא חושב שבסופו של דבר פוטין ישתף פעולה עם הממשלה החדשה באוקראינה - בדיוק כפי שבקרמלין שיתפו פעולה בזמנו עם ראש הממשלה יוליה טימושנקו ובישלו איתה את הסכם מכירת הגז שהנחית אותה בכלא. זה לא אומר, כמובן, שפוטין יהיה מוכן לוותר על המאמצים להשפיע על המצב באוקראינה.

      סטיבן ססטנוביץ', מומחה מהמועצה ליחסי החוץ בניו יורק, נשמע פסימי יותר. "חלק גדול מהדברים שפוטין עשה בעשור האחרון היו בתגובה ל'מהפכה הכתומה' באוקראינה. מעניין האם הוא יגיע למסקנה שהשיטות האלה לא עובדות. על סמך הביוגרפיה שלו, ספק אם הוא יהיה מוכן להתפשר".

      ואם לא, מה מצפה לאוקראינה? לפי טענת אנדריי אילריונוב, פעם יועץ לממשל של הנשיא פוטין וכיום חוקר במכון קאטו בוושינגטון, בקרמלין בוחנים כבר זמן מה כמה תסריטים של השתלטות חלקית או מלאה על אוקראינה. כרגע אוקראינה כבר עלתה על המסלול לקראת פילוג. המשך הדרך יהיה תלוי בהתעקשותה של רוסיה לנכס בצורה זו או אחרת (למשל, באוטונומיה מוגדלת של קרים) את החלק המזרחי, וגם בהתנהלות של האופוזיציה שעלתה לשלטון. האם יפחידו את התושבים הרוסים באמירות לאומניות? האם יצליחו לשתף פעולה ביניהם ולמצוא דרך להוציא את המדינה מהמשבר הכלכלי החמור?

      הכוחות הרוסים בחצי האי קרים שבשליטת אוקראינה (AP)
      התערבות צבאית של רוסיה תוביל להשלכות חמורות בקרים (צילום: אי-פי)

      קרים, אזור נופש שביליתי בו כל קיץ בתור ילדה ושניתן עד היום לפגוש תושבי מוסקבה שחולמים שכשייצאו לפנסיה יעברו להתגורר שם לחמם את העצמות, הפך מאז התפרקות בריה"מ לאזור סכסוך רדום עם סיכוי נמוך שיפרוץ בו עימות אלים. תושבי האזור לא בדיוק זעקו לרוסיה להציל אותם. כעת, משאל עם באזור עשוי להעצים את עצמאותה של קרים מאוקראינה - אך התערבות צבאית של רוסיה תוביל להשלכות חמורות, עד למלחמת אזרחים ואף זרימה לאזור של קיצונים מרפובליקות אחרות שמאסו בתכתיבים הרוסים.

      מה שבטוח בשלב זה, שוויקטור ינוקוביץ', שמתעקש שהוא עדיין המנהיג הנבחר של אוקראינה ומכריז על נכונותו להילחם עליה, כנראה כבר לא יהיה חלק במשחק. במהלך הקריירה הפוליטית שלו הוא גילה כשרון הישרדות מרשים, אך מה שלא עשו בשבועות האחרונים ללגיטימיות שלו גופות של מפגינים שנורו על ידי צלפים ברחובות קייב, השלימו כנראה תמונות האסלות המפוארות מה"ארמון" הפרטי שלו. עובדה שאת מסיבת העיתונאים הראשונה מאז נמלט מקייב, לא ערך במוסקבה.