הרצח בבר-נוער

פארסת הבר-נוער: כישלון ידוע מראש?

היעדר המניע לרצח במועדון הקהילה הגאה והימלטותו של עד המדינה בפרשה מדירת המסתור בה הוחזק היו אמורים להדליק נורה אדומה במשטרה. אז מדוע בכל זאת הוגש כתב אישום?

עו"ד אבי עמירם

למען הגילוי הנאות אציין כי לאחרונה נדרשתי לטפל בפרשיית הבר-נוער משתי זוויות שונות. הרצח בבר-נוער שהתרחש ב-1 באוגוסט 2009 נקרא בעגת החוקרים "תיק מדף", כלומר, תיק שמבצעיו לא נתפסו סמוך לאירוע. לכן לא שקטה ימ"ר תל אביב על שמריה עד לרגע מעצרו של חגי פליסיאן ומאז הרצח בוצעו פעולות חקירה שנועדו לחשוף את מבצעי הרצח ולהביאם לדין. "תיק מדף" מחייב נקיטת משנה זהירות טרם ההכרזה כי פוצח. לרוב נעשה הפיצוח בשל גילוי מזדמן של ראיה משמעותית, כגון ראיה פורנזית, DNA למשל, או שנחשף עד שהחליט לשתף פעולה ועדותו מובילה את צוות החקירה לעבר פענוח התיק. תיק מדף מפורסם הוא רצח עו"ד יורם חכם, עד לא מזמן נחשב לכזה גם רצח עו"ד ענת פלינר שפוענח בזכות ממצא DNA .

פענוח פרשת "הבר-נוער" לא נעשה באמצעות ראיה חד חד-ערכית, שבכוחה היה להוביל לפענוח מדוייק, כי אם באמצעות עד בעל עבר פלילי וחסר אמצעיים כלכליים. אין המדובר באלטרואיסט שמצפונו ייסר אותו במשך ארבע שנים ומשכך נתן דרור לרזי לבו. הוא ריפד עצמו בכספים רבים מרגע שהחליט לשתף פעולה. לכן, קמה החובה ועלה הצורך לבדוק את ציציותיו וכל אמירה שלו בזכוכית מגדלת. חדשות לבקרים משטרת ישראל נתקלת באינטרנסטים שמוכנים לשתף פעולה בכל מחיר ובלבד שעול מאסרם וכלכלתם יוסר מעל צווארם, ומכאן הצורך לנקוט משנה זהירות בהעסקתם.

עוד בוואלה! NEWS

כשהחיים משתנים: איך מאחדים בהצלחה את חשבונות הבנק, אחרי החתונה?

בשיתוף דיסקונט
לכתבה המלאה
המניע נותר עלום. הנאשם חגי פליסיאן (צילום: דרור עינב)

כאשר תיק מדף זוכה להדים תקשורתיים, כפי שזכה תיק הבר-נוער, על אחת כמה וכמה כשהוכתר בצמד המלים "תיק דגל", הרי שלפיצוחו נלוות תהילה רבתי ושעות מסך יקרות בהם יכולה להתהדר היחידה החוקרת, ומי אינו מעוניין להתבשם מדקות תהילה? לכן הטיפול בו חייב להיות מקצועי לעילא ולעילא בכל אספקט, אחרת האשליה כי התיק פוצח תוביל למבצעי שווא וכליאה חינם מאחורי סורג ובריח.

בעניינו, הנחת המוצא של החוקרים הייתה חייבת להיות שמדובר בעד שקרן ומניפולטיבי, גם אם היה מתברר כי דבריו אמת. הנחה זו צריך להציב צוות החקירה בנקודת הזינוק של הפיצוח עד לנקודת הסיום המופלא. יש להניח כי זו הייתה נקודת המוצא של החוקרים, אלא שממצאי החקירה לא נבדקו עד תום. אילו נעשה כן היה נחסך הפיאסקו לו אנו עדים כיום. צוות החקירה היה חייב לנצל את היתרון הטבוע בתיק מדף על פיו ניתן לבצע פעולות חקירה סמויות עד לפיצוח הסופי.

תמרורי האזהרה היו בולטים

שני תמרורי אזהרה בולטים לכדו את עיניי שעה שעקבתי אחר הפרשה בכלי התקשורת, אלה חייבו את בלימת גלגלי שאון החקירה וחייבו את החוקרים לחכוך בדעתם האם הם בנסיקה לקראת פיצוח או שמא הם בדרכם לנחיתת אונס. התמרור הראשון טמון בעובדה שבמשך ארבע שנים ועל אף חקירה אינטנסיבית לא נחשף המניע לרצח - מעשה אונס/סדום שביצע שאול גנון לכאורה באחיו של חגי פליסיאן או מערכת היחסים האסורה שבין האח לגנון. בל נשכח כי גנון נחקר ארוכות טרם הפיצוח ולא מסר דבר אודות מערכת היחסים שקיים עם אחיו של חגי. אילו נחשפה זו סמוך לרצח יש להניח כי היה נבדק אפיק החקירה הנוכחי. חוקרי המשטרה הבינו כי עליהם לתור אחר מניע לרצח לכן העניקו חסינות לגנון, שעבר עבירות קשות לכאורה, ודאי ממרום מעמדו במועדון הבר-נוער, וזאת על מנת להשלים את הפאזל הראייתי הנדרש לשם העמדת חגי פליסיאן לדין. עצם הענקת החסינות זכתה לביקורת קשה בקרב משפטנים. המהלך דמה לנווט שכשל בניווט ומנסה לאנוס את תוואי השטח למפה כדי להוכיח כי הגיע לנקודת הציון שנדרש אליה. תמרור האזהרה השני הוא הימלטותו של עד המדינה, במהלך החקירה, מדירת המסתור. ההימלטות הצביעה על חוסר אמינות מוחלט.

בעת ששני תמרורי האזהרה הללו ניצנצו חייבים היו החוקרים לבצע הערכה מחודשת באשר לאמינות יבול הראיות שסיפק להם זה האחרון. את אותה הערכה חייב היה לבצע הפרקליט המלווה טרם ההכרזה על סיום החקירה וגיבוש כתב אישום, גם במחיר של שחרור חגי פליסיאן ממאסר. פקטור נוסף שמנע הערכה מחודשת היה רצון הפרקליטות ליצור רצף במעצר של חגי פליסיאן, בין המעצר לצרכי חקירה ולבין מעצרו עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב האישום. רצף שכזה בסד זמנים נתון מקשה על בדיקה זהירה של יבול הראיות.

הימלטותו מדירת המסתור הייתה אמורה לערער את אמינותו. עד המדינה, בדיון בהארכת מעצרו בשבוע שעבר (צילום: דרור עינב)

בימים אלה התבשרנו מדיווחים בכלי התקשורת כי כפי הנראה, ראיה מרכזית בתיק החקירה נמצאה בדויה. אתוודה ואומר כי כאשר שמעתי מפי אחיו של חגי סקירה על הראיה הספציפית, בהנחה שמדובר באותה אחת, נשמע הסברו משכנע.

פרקליט מלווה כמוזכר מעלה – הינו פרקליט מנוסה – תפקידו ללוות את החקירה כבר מראשיתה ולבחון כל ראיה וראיה בשעת איסופה. לקראת תום החקירה מחליט הפרקליט המלווה אם מכלול הראיות שנאסף יכול לשמש תשתית להגשת כתב אישום. הליווי נעשה בדרך כלל בתיקים חמורים כאשר בכוונת הפרקליטות לבקש את מעצר החשודים שלגביהם יוגש כתב אישום עד תום ההליכים נגדם .יוער כי ניתן למצוא פרקליט מלווה גם בסיטואציות אחרות.

לא פעם קורה שפרקליט מלווה נאלץ לתקן כתב אישום לאחר הגשתו משום עובדות או נתונים שהתגלו לו לאחר בחינה מחודשת של התיק, כגון לאחר שראיין עד מרכזי ולא התרשם מאמינותו.לפתחו של מי רובצת אם כן חטאת הכוונה לסגת מכתב האישום? לפתחו של הפרקליט או שמא לפתחו של צוות החקירה? דומה שהתשובה לכך הינה לפתחו של הפרקליט. חזרה מכתב אישום אינה מלאכה קלה עבור הפרקליטות ולכן כאשר מתגלים פערים בין העובדות שבכתב האישום לראיות התומכות בהן הרי שהפתרון לפער ימצא לא אחת בהסדר טיעון מופלג לקולא ולעתים בנסיגה טוטאלית מכתב האישום.

הזהירות שהיתה צריך להינקט בפרשיית הבר-נוער חייבה בדיקת פוליגרף של השב"כ בכל שלב מהותי בו היה מעורב עד המדינה. בדיקה שכזו הייתה חוסכת שקרים ובדותות והייתה מכניסה את העד לרוטינת חשד לפיה דבריו הם על תנאי עד שימצאו אמתיים ושמוטב לו לא לשקר. עוד חייבה הזהירות ראיון מקיף של הפרקליט המלווה עם עד המדינה על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מאמינותו ומיכולתו לשכנע בדבריו את הרכב השופטים כשהוא על דוכן העדים. מאחר ועסקינן בתיק דגל של המשטרה, כל הדרגים הבכירים ביותר באכיפת החוק היו חייבים להיות מעורבים בבדיקת הממצאים החל בראש אגף החקירות וכלה בפרקליט המדינה טרם הגשת כתב האישום.

בתפוח האדמה הלוהט הזה המשטרה צריכה לטפל

בימי חלדי כסנגור חוויתי חוקרי המשטרה שנסוגו, בעצת פרקליט, מהצהרה על הגשת כתב אישום כאשר נצפה קושי בראיות שלוקטו עד שהקושי התאייד. זאת ועוד, לא פעם קורה שפרקליט נתון ללחצים מצד חוקרי המשטרה להגיש כתב אישום משום צמאונם להכריז על פיצוח תיק. אלא שפרקליט מקצועי חייב לרסן זאת כאשר אינו משוכנע בטיב הראיות. כך אירע בפרשת הרצח של אסף שטיירמן, שם דחקו החוקרים בפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד אחד החשודים שיוצג על ידי ושלא היה לו קשר לפרשה, הוא כמעט נשבר בחקירה והודה ברצח שלא ביצע. לימים נחשף באקראי הרוצח שהיה מעורב בפשע אחר.

מילות סיכום – תיק הבר-נוער חייב להיחקר בניחותא מרגע שצוות החקירה עמד בפני פיצוח. המעבר לחקירה גלויה חייב הערכת מצב שכל הראיות שלוקטו, עד לאותו רגע, אמינותן, תוך סינון כל מניפולציה אפשרית שמא יורשעו חפים פשע. לא לחינם תבע הרמב"ם את המימרה "עדיף אלף חוטאים חופשיים ושלא ייהרג אחד שלא עשה".

לעת הזו טרם הכריעה הפרקליטות כיצד תנהג בתיק הבר-נוער, היא חייבת להוציא את הערמונים מהאש בידיה היא, ואל לה לגלגל את תפוח אדמה לוהט זה לעברו של בית המשפט לשם הכרעה בו אם היא סבורה שנתגלו בקיעים באמינות העד וממצאיו. בימים כתיקונם הציבור היה מצדיע למשטרה ולפרקליטות על אומץ לבם לבחון את מארג הראיות וטיבן לקראת פתיחת המשפט ולחסוך מחגי פליסיאן הרשעת שווא ואני מוסיף כי אני מצדיע בכל פעם שהפרקליטות והמשטרת עושות כן ודווקא בימים אלה כאשר הביקורת עליהם קשה במיוחד, שכן זו חובתם.

הכותב הינו מומחה למשפט פלילי ויו"ר הפורום הפלילי של ועד מחוז תל אביב והמרכז

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully