כבר כמה ימים שנציגי התקשורת "הנאורה" במדינת ישראל, ליצני חצר, פובליציסטים בגרוש, וכאלה המחשבים את עצמם כמעצבי דעת קהל, מנסים לעשות בספיר סבח סיכול ממוקד.
שי ודרור "התנהגו בגבורה הרואית" כאשר לא רק הריצו דחקות בשידור חי על חשבון נערה בת 17, אלא גם אמרו לה "ספיכסה, פיכסה בך" והזכירו את מוצאו העדתי (מגזע האצולה כמובן) של המחנך הדגול שוחר הדמוקרטיה, אדם ורטה, אל מול מוצאה של ספיר (זאת לאחר שאין ספור פעמים הם התנצלו על מעשים כאלה והבטיחו לא לחזור עליהם). נתן זהבי כינה את ספיר בתוכניתו "פרחה, טמבלית" ושוב עבר על כללי הרדיו, מעבר לכך שהפר את הוראות חוק לשון הרע. ב"ארץ נהדרת" הספיק להם לשמוע את השם סבח כדי להפוך אותה למקור לצחוק, כאילו תלמידה שמתלוננת חייבת להיות עם שם משפחה גרינבאום או פיכטנבאום.
מפגינים מהשמאל ההזוי שנעמדו מול בית הספר שלה, הטיחו בה שהיא "מרוקאית", ולכן "צבעת את שערך לבלונד". העיתון שאותו קוראים רוב השופטים והפרקליטים במדינת ישראל, עיתון הארץ, פרסם בגלוי קריקטורה מסיתה נגד ספיר (ולא ירחק היום שמאן דהוא יושפע מאותה הסתה) ואפילו מנחם בן מעל גבי אתר זה טען כי ספיר הפכה למפלצת של הזדהות גזענית אלימה ושלא תבינו לא נכון, הוא עדיין חושב "שעמיר בניון, וספיר סבח מייצגים אמת בסיסית ואהבת אלוהים". טוב שפרופ' דן שכטמן לא נדרש גם הוא לנושא.
מעבר לאמירות הקשות, ההסתה, ניבולי הפה כלפי ספיר, וההשמצות הכוללות דברי בלע ולשון הרע, הרי שקשה להתעלם מכך שמוצאה העדתי של ספיר עומד בבסיסן של חלק גדול מההשמצות: הרי אם ספיר היא "מרוקאית" לדעת אנשי השמאל "המלומדים", ברור שיש כאן קרב בין שני מחנות: לא רק שמאל וימין אלא גם מחנה שאנשיו רואים את עצמם כמחנה תרבותי, אינטליגנטיים בעלי דם כחול לעומת ספיר סבח, המרוקאית, המתלהמת, וממשפחה לא מבוססת שמתגוררת בקריית טבעון אבל מהווה קוץ בעיני חלק גדול מהאוכלוסייה הצפונית תרתי-משמע - רחמנא ליצלן.
הפלורליסטים שבתקשורת לא נותנים לעובדות לבלבל אותם: לא עוזר שהנתונים מוכיחים כי אותו אדם ורטה, "לוחם חופש הביטוי הדגול", השתיק את ספיר במשך חודשים רבים בתוך הכיתה ובז לה ולעג להשקפות הציוניות אותן ביטאה; לא עוזר כי דווקא ספיר גילתה עצמאות מחשבתית, אומץ יוצא דופן ואינטליגנציה גבוהה כאשר לא היססה לצאת נגד המורה שלה בניגוד לזרם ולקיבעון המחשבתי שאדם ורטה היה רוצה לראות בכיתה שלו; לא עוזר כי כל הברנז'ה ידעה שמי שמייצג את אדם ורטה ולמעשה מניע את המאבק שלו הוא איש השמאל הקיצוני עורך הדין מיכאל ספרד בתקשורת לא ידברו על זה. לא עוזר כי דווקא ספיר היא "האנדרדוג", ומורי בית הספר התגייסו לטובת ורטה, ערכו כינוס פוליטי בתוך חדר המורים בזמן שלאורך כל הזמן גלגלו עיניים וטענו שהם לא מעורבים פוליטית, יצאו נגד תלמידה שלהם בצעד חסר תקדים ולאחר שהעזה לצלם את הכינוס המנהל היכה בה, ועוד השעה אותה מהלימודים על שהעזה להתלונן למשטרה התקשורת מתעלמת מכל אלה וממשיכה "למכור" לנו את הסיפור של מורה שנלחם לטובת חופש הביטוי שלו בעוד שלמעשה מי שמבקשים לסתום אתה הפה שלה, ורודפים אותה, היא דווקא התלמידה בת 17 שהעזה לצאת להגנתו של צבא הגנה לישראל.
בסיפור של ספיר סבח יש לקח אחד ברור: למרות כל ההתגייסות של אנשי התקשורת, למרות העליהום, למרות ההתנהגות השערורייתית של משרד החינוך ובראשו שר חינוך אימפוטנט שמאפשר לאנשי השמאל הקיצוני במשרד לשלוט ביד רמה, הרי שעם ישראל הבריא תומך בספיר. רוב הציבור לא קונה את מה שמנסים למכור לו ומבין שלמעשה היא בבחינת אותו הילד שגילה לכולם כי המלך הוא עירום: ספיר חשפה את הצביעות שלהם, אלא שלא רק את הדו-פרצופיות חשפה ספיר, אלא גם את הגזענות שלהם ואת התיעוב שלהם לספרדים, למרוקאים, למזרחים. לכל מה ששונה מהם, לא מהעדה שלהם, לא על פי הטעם שלהם.
אכן ספיר עשתה בית ספר למורים ולמנהל מקריית טבעון והעבירה אותם שיעור בדמוקרטיה.
הכותב הוא עורך דינה של סבח