פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סקר: 60% חושבים שהציבור צריך לבחור את נשיא המדינה

      בסקר "מדד השלום" השיב רוב הציבור כי יש להוציא את בחירת הנשיא מידי חברי הכנסת ולהעניקה לאזרחים. עוד בסקר: 70% מהיהודים סבורים שהמשא ומתן לא יוביל להסכם שלום

      סקר: 60% חושבים שהציבור צריך לבחור את נשיא המדינה

      קיים רוב בציבור שסבור כי יש לקיים בחירות כלליות לתפקיד נשיא המדינה – כך עולה מ"מדד השלום" שמפרסמים היום (שלישי) המכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לפתרון סכסוכים שבאוניברסיטת תל אביב. 59% מהנשאלים בסקר מאמינים כי הציבור הרחב צריך לבחור את הנשיא הבא, זאת לעומת 20% שסבורים כי מועצה ציבורית שתורכב לשם כך מאנשים בעלי מעמד בציבור ו-16% בלבד סבורים שיש להמשיך בשיטה הקיימת לפיה 120 חברי הכנסת הם אלו שבוחרים את זהות הנשיא.

      מדד השלום - מי היית מעדיף שיבחר את הנשיא? (עיבוד תמונה)

      נוכח המרוץ הנוכחי לנשיאות בו הודיעו על התמודדותם חברי כנסת מכהנים ולשעבר, וכן אנשי אקדמיה, נבדק בסקר מה עמדת הציבור לגבי התחום ממנו צריך להגיע נשיא המדינה. מבין שלוש העולמות שנשאלו בסקר, 40% מהנשאלים היהודים סברו, כי הם מעדיפים שהנשיא יגיע מעולם המדע והרוח (למשל פרופ' דן שכטמן, הכימאי זוכה פרס הנובל שמתמודד במרוץ), 30% רוצים שהנשיא הבא יגיע משורות הפוליטיקה – כפי שהיה נהוג עד היום, ורק 14.5% רוצים נשיא שיגיע מתחום הכלכלה והעסקים.

      מדד השלום - מהיכן צריך להגיע הנשיא הבא? (עיבוד תמונה)

      בנושא שיחות השלום, מהסקר עולה כי למעלה מ-70% מאזרחי ישראל היהודים סבורים שמשא ומתן עם הפלסטינים לא יוביל להסכם שלום. למרות זאת, מרבית היהודים תומכים בעצם קיומו של המשא ומתן (61%), במידה זו או אחרת, ורק 20% מתנגדים לעצם הרעיון. סקר מדד השלום המתפרסם מדי חודש נערך הפעם בשבוע שעבר: ב-28 ו-29 בינואר, בקרב 609 מרואיינים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. מסיבות טכניות, לא בוצע החודש משאל דומה בקרב האזרחים הערבים בישראל.

      מדד השלום - המשא ומתן יביא לשלום? (עיבוד תמונה)

      בתקופה האחרונה עלתה לדיון ציבורי האפשרות שיוטל חרם כלכלי על ישראל אם תהליך השלום לא יישא פרי. דומה שהציבור היהודי בישראל חצוי בשאלה האם החרם יוחרף אם ישראל כאשר 50% סבורים שהסיכויים לצעדים אלו מצד גורמי חוץ גבוהים ואילו 47% סבורים שהסיכויים לכך נמוכים. בפילוח הנושא על פי השקפת עולם פוליטית, ניכר שוני גדול בין המחנות: בימין 42% סבורים שהסיכוי להרחבת והעמקת הסנקציות הכלכליות והאחרות הוא גבוה, במרכז – 52% ואילו בשמאל 71% מעריכים שהסיכויים לכך גבוהים.

      על רקע האיום בצעדים כלכליים נגד ישראל במקביל לקיום המשא ומתן, התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לסוגיה שלשום בפתח ישיבת הממשלה ואמר כי מדובר במהלך לא מוסרי, שלא ישרת את מטרתו. יו"ר הבית היהודי ושר הכלכלה נפתלי בנט תקף בשבוע שעבר את המבקשים להחרים את ישראל ואף הסביר כי הצעד לא יפגע בכלכלת ישראל, ואילו "אחיו" - שר האוצר יאיר לפיד, הזהיר מפני פגיעה אנושה בכלכלת ישראל אילו החרם יורחב. מהסקר עולה ש-46% מאזרחי ישראל היהודים בטוחים או חושבים שישראל לא תהיה מסוגלת לעמוד להתמודד בהצלחה עם סנקציות כלכליות, ואילו 49% סבורים שישראל תעמוד בכך כצפוי, גם כאן ניכרים הבדלים גדולים על בסיס מחנה פוליטי: בימין רק מיעוט (32%) סבורים כי ישראל תתקשה לעמוד בלחץ מבלי שתשנה את עמדתה לעומת 56% ממי שמיקמו עצמם במרכז ו-67% ממי שמיקמו עצמם בשמאל.

      מדד השלום - תמיכה בתהליך השלום (עיבוד תמונה)

      נוכח קרבת מועד הגג שנקבע לקיום המשא ומתן מתקרב, החלו בתקופה האחרונה להתפרסם מספר רעיונות שייתכן ויופיעו ב"מסמך האמריקני" שיציג שר החוץ קרי לצדדים – מסמך שאמור להיות הסכם המסגרת להסדר השלום הסופי. כך למשל, אחת הסוגיות היא מימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לשטחה של ישראל, לה קיימת התנגדות רחבה (80.5%) בציבור היהודי. ברוח דומה, 78% מהיהודים בישראל, לא הסכימו כי ישראל תכיר במסגרת הסכם קבע, ולו חלקית, בסבל שנגרם לפלסטינים, למשל ביצירת בעיית הפליטים.

      מנגד, רוב המכריע (77%) במדגם היהודי השיבו כי חשוב להם שבמסגרת הסדר, הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי. מתוך אלה, 41% חושבים שהדבר חשוב משום שיש בכך הכרה בעיקרון הבסיסי של הציונות, 29% בדעה שהכרה כזו חשובה משום שהיא תאפשר להתמודד בעתיד עם דרישות להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, ו-19% רואים בהכרה כזו תמורה הוגנת להכרה של ישראל במדינה הפלסטינית כמדינת העם הפלסטיני. פילוח של התשובות באשר לחשיבות ההכרה של הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית לפי מחנה פוליטי מראה כי בכל רוחב הקשת הפוליטית יש רוב למחייבים זאת, אך רוב זה משתנה: 63% בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל, 84% במרכז ו-77% בימין. מעניין ביותר הוא ההבדל בסיבות לצידוד בהכרה כזו – בעוד שבקרב מי שהגדירו עצמם שמאל הדרישה להכרה נתפסת בעיקר כתמורה הוגנת להכרה במדינה פלסטינית, הרי שבמרכז ובימין הסיבה העיקרית היא שיש בכך הכרה בעיקרון הבסיסי של הציונות.

      מדד השלום - תמיכה ברעיון חילופי אוכלוסיות במסגרת הסכם מדיני (עיבוד תמונה)

      נושא נוסף שעלה לאחרונה על הפרק הוא הצעתו של שר החוץ אביגדור ליברמן לקיים חילופי אוכלוסיות במסגרת הסכם קבע, כך שיישובי "המשולש" הערבים (כ-300 אלף בני אדם) יעברו לשלטון המדינה הפלסטינית, בתמורה להשארת גושי ההתנחלויות בידי ישראל. בסקר מתברר, כי רק רוב קטן (51%) מבין היהודים מתנגדים להצעה, לעומת 43% שתמכו ברעיון. בקרב הימין, 52.5% מתנגדים לחילופי האוכלוסיות, ובשמאל שיעור המתנגדים מזנק ל-67%.

      מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער-יוכטמן מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

      עוד במהדורה:

      התאונה המבצעית: קצין צה"ל שנהרג הבוקר מאש כוחותינו בגבול עזה הוא סרן טל נחמן, בן 21 מנס ציונה. נחמן נהרג משום שזוהה בטעות כמובל. אביו של נחמן אמר עם היוודע האסון: "זו אבידה לשווא".

      השרה לימור לבנת למהדורה: "השמאל מפעיל משטרת מחשבות". שרת התרבות תוקפת בחריפות את ההחלטה של אקו"ם להעניק לאריאל זילבר פרס תרומה ליצירה במקום פרס על מפעל חיים וטוענת כי מאחורי ההחלטה ניצבת אליטה הפועלת להדרה של אנשי ימין ולהצגתם כנחותים.

      נהגי המשאיות שמסכנים את חיינו: מטענים שחורגים בעשרות טונות מהמותר ונהיגה פרועה, למה השוטרים לא מצליחים להרתיע את נהגי המשאיות? ואיך זה שדווקא לנהגים יש פתרון?

      עשור לפייסבוק: מהסטטוסים בשירותים, דרך החברים שעקפו אותך בסיבוב ועד תמונות הילדים באמבטיה. מה למדנו מהרשת החברתית?

      התחזית: היום ירידה בטמפרטורות ומעט קר מהרגיל בעונה, מחר דומה.

      צפו במהדורה המלאה.