פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכנסת חוגגת "בית פתוח", המידע נשאר סגור בפנים

      איך קרה שהחוק הביומטרי התקבל בחדר ריק בנוכחות ח"כ יחיד? למה הכנסת מבקשת אלפי שקלים מאזרחים שרוצים להביט בתקציבה? המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע מקלקלים את המסיבה

      הכנסת חוגגת "בית פתוח", המידע נשאר סגור בפנים

      כנסת ישראל מציינת 65 חורפים באירוע חגיגי במתכונת "בית פתוח". תחת הסיסמא "מטפחים שיח ישראלי", פתחה הכנסת את שעריה לכלל הציבור, כדי שיכיר היטב את בית המחוקקים. אבל האם הכנסת באמת פתוחה לכל האזרחים? לפי עדויות המשמר החברתי והתנועה לחופש המידע בתכנית "חי בכנסת", נראה שהתשובה שלילית.

      "באחד מהימים הראשונים שלי בכנסת, הגעתי לדיון בוועדת הכנסת. אני נכנס לאולם ורואה שאין שם אף חבר ועדה חוץ מיו"ר הוועדה. אין עיתונאים, אין נציגי ציבור - האולם ריק", מספר בעז רקוץ', מנכ"ל המשמר החברתי בכנסת, ארגון השולח משקיפים באופן קבוע לוועדות. באותו דיון בוועדת הכנסת, מספר רקוץ', אדם אחד בלבד גם ניהל את הדיון, גם החליט על סדר היום, גם העלה הצעות וגם הצביע בעדן - אך כל זה לא מנע מהדיון להתקדם כסדרו. מצב אבסורדי שכזה נובע מהעובדה שכיום אין בכנסת חובת "קוורום" - מספר מינימלי של חברי כנסת משתתפים. "הכנסת מעדיפה שהתקנון שלה יישאר פרוץ", אומר רקוץ', ומזכיר ש"בזמנו גם החוק הביומטרי עבר בנוכחות של יו"ר הוועדה בלבד".

      מליאת הכנסת הצביעה בקריאה שנייה ושלישית על פיזור הכנסת (עומר מירון)
      אין מינימום לכמות משתתפים בוועדות או במליאה. הכנסת ריקה (צילום: עומר מירון)

      המשמר החברתי הוא אחד מהארגונים החברתיים שצמחו מהמחאה החברתית בקיץ 2011, והיום פעיליו מנסים לפתוח את הכנסת לציבור ולהביא לייצוג הדרישה לצדק חברתי. "הפלטפורמה שאנחנו יצרנו היא ערוץ דו כיווני", אמר רקוץ' במשדר המיוחד של חי בכנסת, "מצד אחד אנו מוציאים מידע החוצה, בדומה למה שהתנועה לחופש המידע עושה, ומצד שני הכנסנו מאות אזרחים ל-1,300 דיוני ועדות, שזה הישג אזרחי חסר תקדים".

      המשמר החברתי גם מפרסם בסיום כל מושב כנסת את ה"מדד החברתי" המדרג את חברי הכנסת על בסיס אופן הצבעותיהם בתחומי החקיקה החברתית-כלכלית. "חברי הכנסת מבינים היום שהם נבחנים כל הזמן בעין אזרחית בוחנת, ביקורתית ולא מתפשרת", אומר רקוץ'.

      בשבועות האחרונים סיקרנו בתכנית את מצב השקיפות ברשויות ציבוריות שונות. היום, לכבוד יום הולדתה ה-65 של הכנסת, בדקנו עם מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד אלונה וינוגרד, מה מצב חופש המידע בגוף שחוקק את חוק חופש המידע. "המצב בכנסת עדיין לא מזהיר", אומרת וינוגרד. היא מביאה דוגמא מנושא פרוזאי לכאורה - "תקציב הקשר עם הציבור" - סכום המוקצב לכל חבר כנסת על מנת שיוכל לשמור ולשפר את הקשר עם בוחריו. התקציב אמנם מפורסם בכל שנה, ולעיתים גורם לסערות זוטא בשל הוצאות חריגות על מכשירי חשמל או רהיטים, אך התנועה לחופש המידע ביקשה לקבל את נתוני ההוצאות בפילוח חודשי. "רצינו לראות אם 'הקשר עם הציבור' נשמר לאורך כל השנה או שרק חודשיים לפני שצריך להגיש את הדוח פתאום יש 'קשר חזק עם הבוחר'". למרות הבקשה הלגיטימית והפשוטה, הכנסת דרשה מהתנועה לחופש המידע לשלם 4,110 שקלים - רק עבור המידע הלא מעובד, כפי שהוא מצוי בידי הכנסת. הבקשה מביאה למצב אבסורדי, כפי שאמרה וינוגרד, בו "צריכים לשלם עוד מכספי הציבור כדי לדעת כמה עולה לחברי הכנסת לשמור על הקשר עם הציבור. זו דרישת תשלום לא סבירה".

      בתכנית השבועית המלאה של חי בכנסת הופיעו גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, חבר הכנסת משה מזרחי, חברת הכנסת עליזה לביא ועובדים מן המניין בבית המחוקקים. בשבוע הבא תחזור התכנית לשעת השידור הרגילה - יום שני בשעה 15:00.