פרשות השחיתות הנרחבות שנחשפו בטורקיה מהוות את האיום החמור ביותר על המשך שלטונו של ראש הממשלה, רג'פ טייפ ארדואן, מאז מונה לפני יותר מעשור. המפגינים ברחובות, ונציגי האופוזיציה, קוראים בגלוי להתפטרותו. הבורסה והלירה הטורקית צוללים, ורבים מעיזים כבר לדמיין את טורקיה שלאחר עידן ארדואן. על אף שחשיפות נוספות עשויות להביא לדינמיקה שונה, ניתן להעריך שאם הגענו לשיא הסערה, ארדואן יוכל לצלוח אותה. עם זאת, טורקיה משלמת מחיר לא פשוט עבור המשך השלטון הנוכחי: כבר עתה יש פגיעה בעצמאות מוסדות המדינה והדמוקרטיה, כמו גם במעמדה הבינלאומי של טורקיה.
את ההערכה לפיה ארדואן יצליח לשרוד בשלטון, ניתן לבסס על מספר נקודות. ראשית, הוא הצליח לנטרל, למעשה, חלק מהנזקים שהיו צפויים לו מהסבב השני של החקירות בפרשות השחיתות. בכך שהביא לפיטורים ולהעברתם של עשרות חוקרים, הוא פגע אנושות בהמשך החקירות, ובנכונות החוקרים הנוכחיים להתעמת עם גורמים בכירים. בפרט, למרות שתמונות של צו ההבאה לחקירה של בנו, בילאל, כבר הופצו ברשתות החברתיות, הוא לא התייצב לחקירה בסופו של דבר (וישנן אף שמועות שהוא עזב את טורקיה). כך, למרות שההאשמות לגבי מעורבות בני משפחתו של ארדואן מרחפות באוויר, אין להן עדיין ביטוי רשמי.
שנית, אמנם נראה שזה מאבק איתנים בין ארדואן לבין המטיף הדתי המשפיע, פתהוללה גולן, אך למעשה השניים תלויים זה בזה יותר ממה שנדמה. מבחינת גולן, אין למעשה תחליף למפלגת "הצדק והפיתוח" השלטת, ובמובנים רבים, יותר משגולן מעוניין בהפלתו של ארדואן, הוא מעוניין בריסונו בלבד. מבחינת ארדואן, חלק מנציגי מפלגתו הם למעשה תומכים של גולן, וגם נתח ממצביעי המפלגה, שלא ברור שהוא יהיה מוכן לותר עליהם כל כך מהר לאור כניסתה של טורקיה לשנת בחירות ב-2014.
המאבק בתנועת גולן משיב את ארדואן לחיק האליטות
אמנם, מתנהל כעת בין ארדואן וגולן קרב שפן (צ'יקן), אך לא מן הנמנע שלפני שייגרמו נזק בלתי הפיך זה לזה, הם ייסוגו ויגיעו להידברות. ארדואן אף טען במפגש עם עיתונאים, שהגיע אליו מכתב - כנראה מגולן עצמו - הקורא להידברות. דמות מפתח בהקשר זה היא נשיא טורקיה, עבדוללה גול, שהוא אמנם ממפלגת "הצדק והפיתוח", אך נחשב כמי שזוכה לתמיכתו של גולן.
מעבר לכך, בסוף השבוע האחרון פורסם שארדואן ביקש משר המשפטים לבחון דרכים לאפשר משפט חוזר לקציני הצבא, שהורשעו בקשירת קשר להפלת ממשלתו בתחילת דרכה. בכך, הוא לא רק יוצא שוב נגד תנועת גולן (שרבים מתומכיה היו אלו שקידמו את החקירות לגבי ניסיון ההפיכה), אלא מנסה לכרות ברית עם האליטות הישנות (ובראש ובראשונה אנשי הצבא) כנגד אותה תנועה ממש. גם אם הניסיון לא יצלח, הדבר מחזק אותו בעמדת המיקוח אל מול גולן.
שלישית, הבחירות הקרובות בטורקיה בחודש מרץ 2014 הן הבחירות המקומיות. לבחירות אלו קשר הדוק לפוליטיקה ברמה הארצית, והקרב על ראשות הערים אנקרה ואיסטנבול נראה צמוד. יחד עם זאת, הבחירות המקומיות יאפשרו למפלגת "הצדק והפיתוח" להעריך את כוחה ברמה הארצית ולערוך שינויים בהתאם, לפני הבחירות הישירות לנשיאות, בקיץ 2014, ולפני הבחירות הפרלמנטריות ב-2015 (שיש המנבאים שאף יוקדמו).
האופוזיציה הטורקית עדיין חלשה, ואין בה מועמד שניתן לזהות בשלב זה כמתמודד שיוכל לסחוף אחריו נתח משמעותי מהקולות. כך, בהיעדר אלטרנטיבה, מפלגת "הצדק והפיתוח" אמנם לא תזכה לאותו רוב שהיה לה ב-2011 (אז קיבלה כמחצית מקולות הבוחרים), אך עדיין תצליח לשמור על מעמדה כמפלגה הגדולה בפרלמנט. מפלגה זו חייבת את הצלחתה בעשור האחרון לארדואן, ולכן תתקשה מאוד להיפרד ממנו.
*הכותבת, ד"ר גליה לינדנשטראוס, היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).