עונש קל למיילדות ורופא שיילדו בבית: "הפקרות"

החרפת המאבק בלידות הבית? משרד הבריאות השעה לאחרונה שתי מיילדות בית ורופא שיילד בבית, בגין יילוד בניגוד לנהלי המשרד. אמנם, לראשונה ננקטו הליכים משמעתיים נגד יילוד בבית, אך אלה הסתכמו בעונשים קלים וזניחים, בהם השעיית המיילדות לתקופה של עד ארבעה שבועות והשעיית הרופא לשלושה שבועות.

"מדובר בענישה תמוהה מאוד לנוכח הכשלים שעלו בוועדות המשמעת", אמר רופא מומחה בגניקולוגיה ומיילדות ממרכז הארץ. לדבריו, "משרד הבריאות מאפשר קיום לידות בית, אך בכל הזדמנות מבהיר כי אינו ממליץ על כך בשל הסיכונים הכרוכים בנושא. והנה מגיעים אנשי מקצוע כביכול ופועלים נגד הנהלים הכי בסיסיים ויוצאים עם השעיה לשבועיים עד ארבעה. זו הפקרה של הציבור בנקיטת יד רכה על עבירות משמעת חמורות מעין כמותן".

עוד בנושאי בריאות:
שיבא לא יספק אחיות פרטיות; חדרי יולדות ייסגרו?
סל התרופות לשנת 2014: מה בפנים ומה בחוץ?
הגאים שמחים אך סקפטים: "לא בונים על הפונדקאות בארץ"

בישראל מתקיימות כ-700 לידות בית בשנה, ואלו מהוות 0.5% מהלידות. עד שנת 2008 לא היה נוהל מסודר של משרד הבריאות בעניין, ועל כן כמעט ולא ננקטו הליכים בנושא. בשנת 2012 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, שעדכן את הנוהל ולפיו מיילדת המורשית להשתתף בלידת בית היא כל מיילדת מוסמכת הרשומה בפנקס המיילדות בישראל והינה בעלת ותק של שלוש שנות עבודה בחדר לידה, ועם ניסיון של עשר לידות בית שבהן נכחה מיילדת בית מנוסה. רופא המורשה להשתתף בלידת בית הוא רופא מומחה ביילוד וברפואת נשים, בעל רישיון ותעודת מומחה בישראל, העוסק במיילדות בחדר לידה במשך שלוש שנים לפחות.

ביוני 2008 ערכו המיילדות שרה שפס-וינקלר וליהי עמיצור-לובל לידת בית בביתה של יולדת באזור הצפון. על אף שהיולדת עברה ניתוח קיסרי בלידתה הראשונה, הסכימו המיילדות להגיע במועד הלידה לביתה ללידה רגילה, זאת בניגוד לנהלי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ולפיו אין לערוך לידת בית ליולדת שעברה ניתוח קיסרי ולה "צלקת ניתוחית ברחם". לאחר הלידה הופיע דימום, ושלייתה של היולדת לא נפרדה. היולדת הועברה לבית החולים בנהריה במצב של שוק והכרה מעורפלת, ומיד הובהלה לחדר ניתוח להוצאת השיליה ועצירת הדימום. כשבוע לאחר מכן שוחררה היולדת לביתה במצב בריאותי תקין.

בפברואר 2010 הגיש משנה למנכ"ל המשרד, ד"ר בועז לב, קובלנה נגד המיילדות, ולפיה הן גילו התנהגות שאינה הולמת את מקצוע המיילדת תוך רשלנות חמורה במילוי תפקידן . ועדת משמעת שדנה בקובלנה באוקטובר 2013 קבעה לאחר בחינת הראיות כי "בהסכמתן לקבל מראש את לידת הבית, הנקבלות גילו רשלנות חמורה במילוי תפקידן המקצועי, והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע המיילדות", שכן הלידה נערכה בניגוד לנהלי משרד הבריאות.

עוד קבעה הוועדה שיש להבחין בין ענישתן של שתי המיילדות, היות שעמיצור-לובל היא שקיבלה את הלידה וניהלה אותה, ואילו שפס-וינקלר הגיעה רק לקראת סופה וטענה כי לא הייתה מקבלת על עצמה את הלידה בשל ניתוח קיסרי בעבר. עוד ציינה הוועדה כי בשל עברן הנקי של השתיים ופרק הזמן הארוך שחלף מאז האירוע ועינוי הדין שנגרם להן, היא ממליצה על השעייתה של עמיצור-לובל לארבע שבועות ועל השעייתה של שפס-וינקלר לשבועיים – השעיה שנכנסה לתוקפה החודש.

באשר לפרקי הזמן הקצרים של ההשעיה, הסבירו במשרד הבריאות כי "בהחלטתה הדגישה הוועדה את הנסיבות המיוחדות של האירוע והבנתה לדילמה המוסרית בה הייתה נתונה לובל, כשהיולדת, חברה קרובה שלה ואחות במקצוע, המשתייכת לקהילה שלה ולחוג החברתי שלה, הבהירה שתלד בבית, עם לובל או בלעדיה, והמיילדת חשה מחויבות לסייע לה ולא להפקיר אותה. אמנם לא היה בכך כדי להצדיק את התנהגותה של המיילדת, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך". ובאשר לשפס-וינקלר: "הוועדה הדגישה כי היא הצטרפה רק לסוף הלידה, כך שאם ייווצר מצב חירום, תוכל לסייע באופן מקצועי. הוועדה לקחה בחשבון העובדה כי הנקבלת ביצעה בעבר לידת בית במקרים דומים, אך ציינה כי מדובר בתקופה קודם להוצאת החוזר משנת 2008 ובהליך המשמעתי נגדה, שגב' שפס זוכתה בבית המשפט".

אמנם, פורמלית עברן של השתיים נקי, אך אין זו ועדת המשמעת הראשונה שדנה בעניינה של שפס-וינקלר, כששמה נקשר בעבר בכמה מקרים של לידת בית שהסתבכה, בהם תינוקת שנולדה במצב קשה ונותרה עם פגיעה לצמיתות ומקרה שבו הובהלה יולדת לניתוח קיסרי בבית חולים. בהמשך לדיון בוועדה באשר למקרה השני, קבע במאי 2011 השופט המנוח ורדי זיילר, שהוסמך על ידי שר הבריאות לדון בהליכים משמעתיים נגד העוסקים במקצועות הרפואה, כי יש להשעות את שפס-וינקלר בגין רשלנות על שהסכימה לקבל את לידת הבית על אף שבעבר היולדת ניתוח קיסרי. שפס-וינקלר טענה כי לא הואשמה בכך על ידי ועדת המשמעת וערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים, וזה קיבל את ערעורה ודחה את החלטתו של זיילר.

השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שהחליף בתפקיד את זיילר, החליט לאמץ את מסקנות ועדת המשמעת בעניין המיילדות, בטענה כי אלו נראות לו ראויות ומידתיות גם לנוכח פסיקת עבר שהתקבלה רק חודשיים קודם לכן בעניינו של ד"ר יצחק ברדה, רופא שהושעה לשלושה שבועות בעקבות שתי לידות בית שהסתבכו, וגם הן בוצעו בניגוד לנהלי משרד הבריאות. יש לציין כי נגד ברדה הוגשה קובלנה בגין שלושה הליכים, אך במסגרת הסדר טיעון הודה בשני הליכים והוחלט כי יינזף. ועדת המשמעת החליטה להחמיר את הענישה לכדי השעיה של שלושה שבועות בחודש נובמבר 2013.

האירוע הראשון היה במרץ 2009, אז הוזעק ברדה על ידי מיילדת ששהתה בבית יולדת לאחר שבדיקה העלתה כי העובר לא התהפך ונמצא במצג עכוז, קרי, עכוזו פונה מטה וראשו מעלה – דבר שמהווה סיכון ללידה רגילה. המיילדת המליצה ליולדת להתפנות לבית חולים, אך האחרונה סירבה. ברדה הגיע לביתה ובניגוד לנהלי משרד הבריאות המחייבים מצג ראש כתנאי ללידת בית, יילד את העובר במצב קשה וללא נשימה. לאחר פעולות החייאה, נשם התינוק עצמאית ופונה עם אמו לבית החולים, כששוב, בניגוד לנהלי המשרד ברדה לא התלווה אליהם.

בינואר 2011 היה האירוע הנוסף, כשברדה הגיע ללידת בית של יולדת שעברה ניתוח קיסרי, ועל כן לא ניתן ליילדה בבית על פי נהלי משרד הבריאות. לאחר שהלידה לא התקדמה, הועברה היולדת לבית החולים איכילוב בתל אביב, ושם ילדה בניתוח קיסרי.

בדוח שהגישה הוועדה באוגוסט הסבירה את סטייתה מהסדר הטיעון והחלטתה להשעות את ברדה: "ייאמר מיד כי לא שוכנענו כי אכן יש באמצעי המשמעת שעליו הוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר טיעון כדי להגן במידה הראויה על האינטרס הציבורי בכל הקשור לשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים. לא מצאנו כי היה בהתנהלותו של הנקבל (ד"ר ברדה, ד.ו.פ) בכל אחת מהפרשות, כך על פי הודאתו, כדי להסיר או לצמצם הפוטנציאל הסיכוני לשלומם של היולדות והעוברים, אותו נועדו הנחיות החוזר למנוע". סטרשנוב קיבל את המלצת הוועדה בדבר החמרת הענישה וטען כי מדובר בהסדר מקל ביותר וכי גם השעייתו של ברדה לתקופה כה קצרה הינה "אמצעי שאף הוא אינו חמור יתר על המידה" סיכם.

ד"ר ברדה הסביר כי ראה לנגד עיניו דווקא את טובת היולדת והעובר, כשהבין שהיולדת מסרבת בתוקף להתפנות לבית החולים: "בחרתי שלא להתעלם מהקריאה ונסעתי מיד למקום במטרה לשכנע את היולדת להתפנות או לחילופין להגיש עזרה בלידה כבעל ניסיון בכ-500 לידות עכוז, מאחר שהלידה התפתחה במהירות. התינוק נולד בריא ושלם ומתפתח באופן תקין עד היום הזה. הנכון הוא שמנעתי אסון ודאי לתינוק. לגבי האישה, לא הייתה שום שאלה של סיכון. היות שמצבם של היולדת ושל תינוקה היה תקין, לא היה כל הכרח לנסוע באמבולנס בשבת ונשארתי במושב עד לצאת השבת. לגבי המקרה השני, היה זה מעקב יולדת אחרי ניתוח קיסרי לפני הגעתה לבית החולים ולא לידת בית. הסכמתי לדבר אחד שטענה הוועדה – והוא שהייתי צריך להזמין אמבולנס במקביל לנסיעתי".

עמיצור-לובל ושפס-וינקלר מסרו בתגובה: "נשים הן אזרחיות במדינת ישראל, וככאלה הן זכאיות למימוש זכותן לחופש בחירה, כולל חופש בחירה בלידה. הצרת צעדי המיילדות והקטנת חופש הפעולה המקצועי שלהן שוללים את חופש הבחירה של נשים ללדת על פי דרכן ולקבל תמיכה וליווי מסור של נשות מקצוע. בכך נשללות זכויות בסיסיות של נשים המוקנות להן מתוקף חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

ממשרד הבריאות נמסר: "כבוד השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב אימץ המלצותיה של ועדת המשמעת בעניין אמצעי משמעת והחליט להתלות רישיונות המיילדות בגין הסכמתן לבצע לידת בית בניגוד להוראות חוזר משרד הבריאות בעניין. בהמלצותיה, הוועדה לקחה בחשבון את הזמן הרב שעבר מאז האירועים נשוא הקובלנה (חמש שנים וחצי) והליכים ממושכים, תחילה בוועדת בדיקה ואחר כך בהליך המשמעתי. ועדת המשמעת לקחה בחשבון אמצעי המשמעת במקרה של ד"ר יצחק ברדה בנסיבות דומות והמליצה על התליית רישיון לתקופות קצרות בנסיבות העניין".

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק - danawp@walla.com