תקף נערה שסירבה לשכב עמו - העליון קיצר את עונשו

בתום דיון שנערך שלשום (שלישי) בבית המשפט העליון, קוצר עונשו של צעיר בן 18 שהורשע בתקיפת נערה שסירבה לקיים איתו יחסי מין כאשר היה בן 15 - משישה לשלושה חודשי עבודות שירות. בפסק הדין המקורי הורשע הנער בשתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, לאחר שהודה במעשים המיוחסים לו, ונגזר עליו גם פיצוי למתלוננת בסך 20 אלף שקלים.

ביום כיפור לפני שלוש שנים, נפגשו המתלוננת, שהייתה אז בת 14, הנאשם, שהיה בן 15 ונאשם נוסף בפרשה. במהלך המפגש, קיימו הנערים יחסי מין בהסכמה עם הנערה, אותה הכירו מהלימודים. שבועות ספורים לאחר מכן נפגשו השלושה באותו מקום, והנערים הציעו למתלוננת לקיים יחסי מין, והיא סירבה.

כותרות נוספות:
איום על שופט מחוזי בלוד: מעטפה עם שני קליעים
ארגוני סיוע על קמפיין סם האונס: "רדוד ומבזה נשים"
הפלסטינים: צה"ל ירה גז מדמיע והרג קשיש בשומרון

בשלב זה, הנערים תקפו את הנערה והכו אותה, בעטו בבטנה, ברגליה ובגבה, תוך שאחד מהם מחזיק אותה בידיה ומונע ממנה להתגונן. כעבור שבוע וחצי ביקשה הנערה להיפגש עם אחד הנערים כדי לשוחח עמו. עם זאת, שני הצעירים הגיעו למקום המפגש יחדיו, והחלו לבעוט בה.

הנערה ניסתה לברוח, אך הם אחזו בחולצתה, ואחד מהם אף הכה בראשה באמצעות בקבוק זכוכית שמצא. הנערה ניסתה לשחרר עצמה מהשניים ונאבקה בהם. לבסוף, השניים עזבו את המקום, לא לפני שאיימו על עליה שלא תפנה למשטרה.

בפסק הדין נקבע כי על אף גילו הצעיר בעת המעשה, והנטייה לבחור בצעדים שיקומיים במקרים כאלה, בית המשפט קבע כי "ישנה חשיבות מבחינה ציבורית לעצם ההרשעה ולהוקעת המעשים שביצע".

עם זאת, בערעור טען הצעיר כי הרשעתו והטלת העונש גודעות את ההליך השיקומי בו החל. כמו כן, לטענתו לא ניתן משקל מספק לגילו הצעיר ולעובדה שהודה במעשים שביצע. בדיון בערעור, טען פרקליטו של הצעיר כי הטלת העונש עליו עלולה לפגוע בסיכויי הגיוס שלו לצה"ל ולפגוע בהליך השיקומי.

בהחלטה ציינו שופטי העליון מרים נאור, אסתר חיות וצבי זילברטל: "אין ספק כי המעשה הוא קשה. הפגיעה במתלוננת היא הן פגיעה פיזית, כפי שתואר, והן, ואולי בעיקר, פגיעה נפשית – השפלה קשה". השופטים פסקו כי לא ניתן לוותר על עונש במקרה זה, אך נקבע כי משך עבודות השירות יקוצר לשלושה חודשים, והנאשם יחל בהן רק בתום שנת הלימודים.

"אי הרשעתו של המערער היא בגדר מתן משקל יתר לשיקולי השיקום של המערער והתעלמות מהפגיעה במתלוננת", הדגישו השופטים והבהירו כי לא ניתן לוותר על ההרשעה, בשל חומרת המעשים והפגיעה הקשה בנערה.