וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סיפוח ועכשיו: מה גרם למירי רגב להיזכר בבקעת הירדן?

לירון מרוז

1.1.2014 / 10:36

שר בכיר בישראל תוקף את שר החוץ האמריקני: הוא נאיבי ויהיר. מה יהיו השלכות זיוף הבחירות בבית שמש? והאם בקרוב נראה חרדים מסיירים במשמרות החופים של המשרד להגנת הסביבה?

צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק, קריינות: אביב אברמוביץ'

בבת אחת עלתה בקעת הירדן על ראש שמחתנו. חבל הארץ היפה, הצחיח והדליל הזה שמידת החום בקיץ גבוהה מכמות המשפחות בחלק מיישוביו, לא ידע זמן רב כזו עדנה של התעניינות ציבורית. כאילו שאוטוטו הפדאיונים חוזרים וארץ המרדפים מחדשת את ימיה. רק שהמרדף האמיתי השבוע היה אחר הכותרת ולא אחר המהות.

העיסוק בסוגיה החל בעקבות פרסום ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי לפני שבועיים, לפיו שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, הציג תכנית שבמסגרתה יפונו יישובים בבקעה. בשבוע שעבר הפרסום לא עורר תהודה גדולה. אז מה גרם לו לפרוץ ולבעוט? גם כאן, השטן מסתתר בפרטים הקטנים. בישיבת סיעת הליכוד-ביתנו שנערכה לפני יותר משבוע התייחסו החברים לעניין הפרסום בנוגע לבקעת הירדן, וביקשו את התייחסותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסוגיה.

פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכיר המדינה ג'ון קרי, דצמבר 2013. עמוס בן גרשום, לשכת העיתונות הממשלתית
"נאיבי". ג'ון וקרי וראש הממשלה, בנימין נתניהו/לשכת העיתונות הממשלתית, עמוס בן גרשום

תשובות קונקרטיות הם לא קיבלו, אבל חברת הכנסת מירי רגב שנכחה בדיון עלתה על משהו. בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה שאמורה הייתה להתקיים כשבוע לאחר מכן הגיע תורה להעלות הצעת חוק. רגב תכננה להביא לאישור חוק שנוגע לענייני עמותות. אבל כשהחברים דיברו על הבקעה היא נזכרה שבטנא החקיקות שלה מחכה לה גם ההצעה לסיפוח הבקעה, שרק מבקשת שיעלו אותה. לא אחת כמו רגב תפספס את הסיבה למסיבה הזו. לאחר התייעצויות היא החליפה בין ההצעות. יש בקעה - אין עמותות. מכאן הכול התנפח. תארו לכם שתורה של רגב להעלות הצעת חוק היה חל לפני שלושה שבועות. או בעוד חודש וחצי. מה אז? על מה הייתה המדינה רועשת וגועשת השבוע?

בעקבות הערר שהוגש על ההצעה נראה כי בהיבט הפרקטי רגב נכשלה, אך לא בטוח עד כמה היא וחבריה שתמכו בהצעה, חשבו באמת שזו העת לספח את הבקעה. אם רצונה היה לעורר דיון, היא הצליחה. טוב, זה לא חדש. אבל מעבר להצהרות, לסיורים ולראיונות רגב הציפה עוד פעם את המבוכה המדינית של ממשלת נתניהו השלישית. מה קורה פה בדיוק? לאן הולכים ומה באמת רוצים? הנה תזכורת רק מהשבוע האחרון למה שמתרחש בתוך סיעתו של ראש הממשלה: שלושה שרים תמכו בהצעת החוק של רגב, שאם הייתה ממשיכה להתגלגל בעת הזו הייתה גורמת נזק מדיני; לפי פרסום בעיתון "הארץ", שר הביטחון משה יעלון אמר לאחרונה שאין פרטנר בצד השני; ושר החוץ, אביגדור ליברמן, פשוט לא מדבר, אבל מקורביו חוזרים על עמדתו שכלום לא ייצא מהמשא ומתן עם הפלסטינים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו
חברת הכנסת מירי רגב בוועדת הכספים, דצמבר 2010. עומר מירון
סיבה למסיבה. מירי רגב/עומר מירון

שר בכיר ששוחח עם גורמים ביטחוניים על הסכם המסגרת המתהווה אמר לוואלה! חדשות: "במערכת הביטחון יש גורמים שקוראים לזה 'תכנית הרובוטריקים של קרי'. זו פשוט בדיחה. לא נותנים לזה שום גב. הפערים (בין התוכנית למציאות בשטח – ל.מ) כל כך גדולים. זה נראה כמו טנק שדוהר קדימה ועוד רגע נכנס לחול השוקע. מה, קרי חושב שהוא הגיע ובאבחה אחת יפתור את הכול? מערכת הביטחון תופשת זאת כנאיביות. הוא חושב ביהירות שהוא ילמד אותנו איך לשמור על עצמנו אחרי כל ההצלחות הכבירות של ארצות הברית? מאיפה הוא מגיע? האווירה הזו תופשת תאוצה בממשלה".

עוד לא דיברנו על נפתלי בנט, אורי אריאל ושאר חברי הבית היהודי, שכל ויתור על סנטימטר משטחי המדינה יגרום ליציאתם המידית מהממשלה. אולי נתניהו ישמח באופן אישי לראות את בנט באופוזיציה, אבל ההדף שזה יחולל בתוך מפלגתו עלול לפגוע בו ישירות.

מהצד שני, שרת המשפטים ציפי לבני אומרת שדרך הסיפוח לא תהיה מדיניות הממשלה; חברה לסיעה, עמרם מצנע, מצהיר שזה או התנועה או הבית היהודי; ושר המדע מיש עתיד, יעקב פרי, טוען שהצעת הסיפוח שעברה ברוב גדול היא פרובוקטיבית ונועדה לפגוע במשא ומתן.

בתווך נמצא ראש הממשלה, שאף אחד לא באמת יודע לאן הוא הולך ומה הוא רוצה. ח"כים, שרים בכירים וזוטרים וסתם אזרחי מדינת ישראל – אף אחד לא יודע מה בלבו של נתניהו. האם זו אסטרטגיית המשא ומתן שלו? הם ייתכן שהוא בעצמו טרם החליט? כאמור, כל ניחוש יתקבל בברכה. הזמן אמנם דוחק לפי הלו"ז של קרי, אבל את האמריקנים אפשר לדחות וקצת למרוח. בינתיים אולי כדאי שמישהו יתרגם לשר החוץ האמריקני את שירו של ירון לונדון, "מרדף", שנכתב בהשראת הבקעה:

"תום המרדף מסתתר בנקיק
ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,
אך לסופו הוא יבוא כמו השמש
אשר ממזרח היא תבוא.
אז לא יותר אמהות תקוננה
ולא על בניהם האבות,
כן הוא יבוא
ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות"


מהו תום המרדף? מהן התקוות? כאמור, כל אחד בממשלה עם החלומות שלו.

השנור הגדול

אם במשא ומתן המדיני אנחנו עדיין בשלב הכול דיבורים, במקום אחר העניינים מתקדמים לכדי הכרעה. בוועדה שדנה בחוק השוויון בנטל החל השבוע בשעה טובה שלב ההצבעות. אמנם לא אלו הדרמטיות בעניין הסנקציות הפליליות למשתמטי הגיוס, אבל בנושאים שאולי דווקא יהיו רלוונטיים יותר לחרדים בבוא היום. היו צחוקים, היו שיגועים, היה קטעים וסבבה. מי שלא יכול להמתין יכול לקפוץ לסוף הקטע ולמצוא מעט טעימות מכל הטוב הזה. אבל לפני כן כדאי וחשוב לומר את הדברים הבאים:

הדיונים לא עסקו בחוק הגיוס הצבאי, אלא בחוק השירות האזרחי. כלומר, באפשרויות השירות הנוספות שיתאפשרו לחרדים מלבד הצבא. מגוון האופציות הללו ייפתחו בפניהם רק במקרה שהם יעמדו במכסות הגיוס לצבא. דהיינו, קודם יתמלאו השורות בצבא ורק לאחר מכן ניתן יהיה להפנות את מי שירצה לשירות האזרחי. במקרה שלבקו"ם יגיעו מספרי הגיוס הרצויים ייתכן שדווקא השירות האזרחי יהיה המקום שאליו ינוקזו רוב החרדים. נציגיהם בכנסת לא יעזו להגיד את הדברים בקול רם, אבל האופציות הללו מעניינות אותם מאוד.

גיוס לנחל החרדי בבקו"ם. אוגוסט 2013. ניב אהרונסון
גיוס חרדים לצה"ל בחודש אוגוסט שעבר/ניב אהרונסון

עבור חרדי שלא יושב בישיבה ולומד, האפשרות להיפתח לעולם על ידי שירות במשטרה, במד"א, במשרד הביטחון ובעוד עשרות מקומות שונים יכולה להיות נקודת התחלה מצוינת לחיים. לא פחות מאשר לו, זה יהיה מצוין למדינה. אולי בגלל זה היו הדיונים, ברוב הזמן, ענייניים. משה גפני – שאמנם אינו חבר ועדה אבל תמיד בא לעשות "שמייח", מאיר פרוש ובעיקר אריאל אטיאס גילו פרודוקטיביות שאפשרה להם אפילו לבוא עם הישגים. בישיבה אתמול, למשל, נידון סעיף שקבע שמי שהוצב בשירות האזרחי לא יוכל לעבוד לאחר שעות הפעילות אלא אם יקבל אישור מיוחד. מה ההיגיון, שאל אטיאס את חבריו. בחור בן 24, עם אישה וילדים, שהשתלב בשירות האזרחי וממלא את חובתו. מה אכפת לכם שאחרי שעות העבודה הוא יעבוד במקום נוסף כדי להתפרנס? יש לי סנסציה, אמר עפר שלח בתגובה, אני תומך בהסתייגות של אטיאס. הופ, הצבעה, הופ ההסתייגות התקבלה ברוב קולות.

האם זה אומר שגם בחוק הבא, זה שיעסוק בגיוס לצבא, העסק יזרום בהרמוניה? יו"ר הוועדה, איילת שקד, לא חותמת על זה. גם שלח לא. החרדים בטח לא יפספסו את ההזדמנות לעשות כותרות. אז מה צפוי לנו? הרבה צעקות, הרבה בלגן, הרבה פופוליזם. בסוף, אם לא יקרה משהו דרמטי, החוק יעבור. את זה יודעים כולם, ואז יגיע רגע האמת.

הבטחנו צחוקים

1. אחת ההסתייגויות שהועלתה להצבעה הייתה שכחלק מהשירות האזרחי יתאפשר לחרדים לשרת בבית ראש הממשלה בירושלים או בביתו הפרטי בקיסריה. אמנם ההסתייגות נפלה, אבל היא תעלה גם במליאת הכנסת. לשמחתם של חלק מחברי הקואליציה שנכחו בדיון.

2. ח"כ פרוש לא האמין למשמע אוזניו כששקד ביקשה ממנו גם להקריא וגם להסביר את עשר הסתייגויותיו השונות לאחד מסעיפי החוק. להעלות הסתייגויות זה משהו אחד, לקרוא ולנמק אותן זה מורכב הרבה יותר.

3. ח"כ עומר בר-לב לא הבין מדוע בעותק החוק שחולק לו לא ברור מהו הנוסח המקורי ומהן ההסתייגויות. בסוף התברר שאין לו מדפסת צבעונית ולכן לא ראה את השינויים שהודגשו בכחול.

4. המסלול האטרקטיבי ביותר לחרדים מבין האפשרויות שמקנה החוק הוא האזרחי-ביטחוני. אמנם מדובר בשעות פעילות רבות יותר, אבל השכר גבוה והשירות עצמו מאתגר ומעניין. הגופים הציבוריים השונים רוצים מאוד להיות חלק מהמאגר הזה ולהרוויח כוח אדם זול ואיכותי. ראשוני הדוברים בישיבה היו אנשי המשרד להגנת הסביבה ששלחו ארבעה נציגים כדי להסביר מדוע סיורים על החוף ובדיקת רמת זיהום האוויר זה ביטחון המדינה. אחר כך דיברו אנשי משרד הביטחון. לדבריהם התפרץ איש המשרד לביטחון פנים שגם רוצה חרדים בזול. בסוף גם נציג מד"א קפץ והסביר למה הוא הכי קרבי. בסוף, מתוך כל סצנת השנור הסלאח שבתית המביכה הזו, יצאו רק אנשי המשרד להגנת הסביבה כשידם על העליונה. למה דווקא הם? פרטים אצל השר, עמיר פרץ.

נפגש בבחירות הכלליות

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
משה אבוטבול, ראש העיר בית שמש/מערכת וואלה!, צילום מסך

הפער בין משה אבוטבול, ראש העיר בית שמש, לבין יריבו אלי כהן בבחירות האחרונות, עמד על כמעט אלף קולות לטובת אבוטבול. כבר בערב הבחירות טענו אנשיו של כהן שהתגלו זיופים בהצבעה לטובת ראש העיר. בפועל הם הצליחו להוכיח זיוף של כמה עשרות קולות בלבד, שגם אם היו נפסלים לא היו משנים את תוצאת הבחירות. למרות זאת החליטו השופטים על בחירות חוזרות. למעשה דבר לא השתנה בלשון החוק, מסביר עו"ד איתן הברמן, המייצג בפרשה את כהן. החידוש הוא הפרשנות שנתנו השופטים. מה שאנחנו הצגנו היה רק קצה הקרחון. עד היום בעניינים שנוגעים לטענות על זיופי בחירות השופטים בישראל ביקשו לראות את הקרחון במלואו לפני שהכריעו על בחירות חוזרות. הפעם הם הסתפקו בקצה.
זה שינוי גדול. הבחירות החוזרות לראשות העיר בית שמש עוד יעסיקו אותנו רבות בחודשים הקרובים. אבל ייתכן מאוד שאת החלטת השופטים, אם לא תשונה על ידי שופטי בג"ץ, עוד נפגוש מקרוב גם בבחירות הכלליות הבאות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully