פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החרם פוגע בחקלאי בקעת הירדן: "ההזמנות נפסקו"

      השרים אמנם אישרו את סיפוח הבקעה לישראל, אולם לא נראה כי הדבר ישפר את ייצוא התוצרת לאירופה. ראש המועצה האזורית: "נזק של עשרות מיליונים, הרשתות אומרות 'לא, תודה'"

      החרם פוגע בחקלאי בקעת הירדן: "ההזמנות נפסקו"
      צילום: ערוץ הכנסת, רויטרס, עריכה: טל רזניק, קריינות: לירון בארי

      (צפו: ועדת השרים לחקיקה אישרה את סיפוח בקעת הירדן לישראל, ביום ראשון)

      בשנים האחרונות החליטו מדינות שונות ברחבי העולם, רובן ביבשת אירופה, לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, וזאת על מנת שצרכנים יוכלו להחרים את הסחורות הללו כצעד מחאתי נגד מה שהם מכנים הכיבוש הישראלי. ביולי האחרון פרסם האיחוד האירופי הנחיה חדשה בנוגע להתנחלויות הישראליות, ולפיה הסכמים עתידיים בין מדינות ומוסדות של האיחוד לבין ישראל לא יהיו תקפים מעבר לקו הירוק.

      גם בתחום האקדמי מחרימים את ישראל:
      האגודה ללימודים בארה"ב הצביעה בעד חרם על ישראל
      גינוי בישראל לחרם: "עירוב פוליטיקה עם מדע"
      מחרימים את ישראל? אז מחרימים. דעה

      ראש הממשלה בנימין נתניהו במסוק במהלך הסיור בבקעת הירדן, מרץ 2011 (לשכת העיתונות הממשלתית , משה מילנר)
      מנסה לרכך את הגזרות. ראש הממשלה נתניהו בביקור בבקעת הירדן, מרץ 2013 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה שמעון פרס ודיפלומטים ישראלים ברחבי העולם עושים מאמצים במטרה לרכך את הגזרות ולצמצם עד כמה שניתן את הנזק הכלכלי והתדמיתי. ואולם, נראה כי המשק הישראלי סופג פגיעות קשות בהכנסות על אף הניסיונות הללו. חלק נכבד ביותר מהפגיעה נוגעת לענף החקלאות, שרבים מהתושבים היהודים ביהודה ושומרון עוסקים בו למחייתם.

      ראש המועצה האזורית ערבות הירדן, דוד אלחייני, הסביר כי הנזק לחקלאים גדול מכפי שניתן לשער. "בענף הפלפל מדובר בעשרות מיליוני שקלים, זה נזק עצום לחקלאים", אמר. לדבריו, "יש 5,000 דונמים של ענבים, מהם 80% לייצוא. המגדלים בשנה שעברה הפסידו חמישה עד שבעה מיליון שקל כתוצאה מכך שהחרימו את התוצרת". אלחייני ציין כי על אף שאין מדובר בחרם כלכלי רשמי של אירופה, "רשתות שבעבר היו מזמינות מאתנו אומרות היום 'לא, תודה'".

      "יש הנחיה לסמן את המוצרים שאנחנו שולחים", המשיך אלחייני. "בהתחלה היו ממשיכים להזמין, היום ההזמנות נפסקו. לעומת זאת, בתמרים הם יותר גמישים כיוון שאנחנו מייצרים 40% מהמג'הול בעולם, אז אין להם ברירה". לעומת זאת, הוא ציין באשר לייצוא הפלפל: "בשנה האחרונה חווינו 20%-60% ירידה בהכנסות. זה הסב לחקלאים נזק של עשרות מיליוני שקלים".

      בקעת הירדן. דצמבר 2013 (אתר רשמי , מתוך אתר ויקיפדיה)
      "יש הנחיה לסמן את המוצרים שאנחנו שולחים". שדות בבקעת הירדן (צילום: ויקיפדיה)

      בקעת הירדן הוזכרה לאחרונה כחלק מההצעה האמריקנית להסדרי הביטחון במסגרת ההסכם המדיני בין ישראל והרשות הפלסטינית. לפי הדיווחים בנושא, לאחר הקמת המדינה הפלסטינית תישאר נוכחות צבאית ישראלית למשך כעשר שנים בבקעת הירדן. עוד עלה מההצעה האמריקנית כי סיומה של הנוכחות הישראלית יהיה תלוי בתפקוד מנגנוני הביטחון הפלסטינים. הפלסטינים מצדם סירבו לנוכחות של "חייל ישראלי אחד" בבקעה והציעו במקום זאת כי יוצב שם כוח נאט"ו.

      רק בתחילת השבוע אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעתה של ח"כ מירי רגב (הליכוד-ביתנו) לסיפוח בקעת הירדן לישראל והחלה של החוק הישראלי באזור השנוי במחלוקת. רבים במערכת הפוליטית אמרו כי מדובר בהתגרות מיותרת שתבודד את ישראל עוד יותר. יו"ר הוועדה, שרת המשפטים ציפי לבני, מתחה ביקורת על השרים שתמכו בחוק. "זו הצעת חוק חסרת אחריות ומי שתומך בה הוא חסר אחריות", אמרה. "זו הצעה שתפגע במדינת ישראל ותבודד אותה". שר האוצר יאיר לפיד גיבה את לבני ואמר: "אנחנו רוצים לנהל תהליך מדיני אבל לא מוכנים לשלם על כך מחיר. אני לא רוצה לחיות במדינה דו-לאומית ויש לכך מחיר וזה יתבטא בסוף המשא ומתן". ככל הנראה, הצעת החוק לא תובא לבסוף לאישור הכנסת בשל הגשת ערר בנושא, על ידי השרים לבני ועמיר פרץ.

      לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il