סאגת הפעוט האתיופי המאומץ הגיעה היום לסיומה, לפחות מבחינה משפטית. הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון קבע היום (שני) כי הפעוט יישאר אצל הוריו המאמצים, ולא יועבר אל דודתו. את יום הולדתו השלישי יחגוג הפעוט מחרתיים יחד עם ההורים עמם הוא מתגורר כבר שנתיים.
מדובר במקרה כאוב ויוצא דופן. אמו הביולוגית של הילד סובלת מסכיזופרניה והיא אף אושפזה בעבר. לאחר הלידה נלקח הפעוט לבית תינוקות של השירות למען הילד. בהמשך נקבע כי היא אינה כשירה לגדל את בנה, והוחלט להעבירו למשפחת אומנה כדי שזו תאמץ אותו. אלא שהאם חזרה בה מהסכמתה לכך, והודיעה כי היא מציעה להעביר את בנה למשפחת אומנה מיוצאי אתיופי - מבלי שזו תאמץ אותו. כמו כן, אחותה, קצינה בצה"ל, הודיעה שהיא מבקשת לקבל משמורת על אחיינה. לבסוף נקבע כי טובת הילד היא שהוא יועבר למשפחה המאמצת.
לפני ארבעה חודשים הפך בית המשפט העליון את ההחלטה, וקבע כי יש להעביר את הילד אל דודתו, כדי שהיא תוכל לאמץ אותו. השופט ניל הנדל כתב בפסק הדין כי על בית המשפט "מוטל להטות אוזן קשבת לכאבה ולזעקה של המשפחה משפחה אתיופית שעתה מבקשת, בהיות האם חולה, שבנה יגדל בתוך המשפחה המלוכדת ויתחבר לשורשים לזהות, לתקווה".
עוד בוואלה חדשות!
מרפסות קרסו בחדרה, תושבי הבניין הסמוך התפנו
למרות הפיגוע: המשטרה לא משנה את הנחיות האבטחה
תחפושות, קוד שתיקה וניצול: כך זויפו הבחירות בבית שמש
"מההכרעות המורכבות והרגישות"
לאחר ההחלטה הזאת ביקש היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטם של ההורים המאמצים, עו"ד רונן דליהו, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב. בית המשפט נעתר לבקשה, ומאז הפעוט נשאר אצל הוריו המאמצים. היום כאמור הפך בית המשפט העליון את ההחלטה פעם נוספת, והורה להשאיר את הפעוט אצל הוריו המאמצים.
ההחלטה להשאיר את הילד בידי הוריו הביולוגיים התקבלה ברוב של חמישה שופטים לעומת שניים. באותו רוב נקבע גם כי אין מקום לאפשר "אימוץ פתוח" של הילד או לאפשר לו לשמור על קשר עם בני משפחתו הביולוגית, מכיוון שהדבר עלול לפגוע בו.
"חריצת הדין בתיקי האימוץ, שבלבם הכרעה גורלית בעתידו של ילד, היא מן ההכרעות המורכבות והרגישות שבית המשפט נדרש אליהן", כתבה השופטת מרים נאור. היא הסבירה שמבחינתה, "מרכז הכובד" במקרה מצוי בנזק שעתיד להיגרם לפעוט אם ינותק עתה מהמשפחה המאמצת. היא הבהירה כי לקשרי המשפחה בין הפעוט לקרוביו הביולוגיים יש משקל, אולם, אין מדובר בשיקול המכריע בהכרח את הכף. "באיזון שבין שימור מורשתו של הקטין לבין המשבר הנפשי הקשה שייגרם לו גובר האחרון", קבעה.
מנגד, השופטת עדנה ארבל כתבה בדעת המיעוט כי "כי העדיפות הטבעית שיש לקשר הדם ועל כן ממילא גם לאימוץ במסגרת המשפחה המורחבת, אינה קשורה למוצאו של הקטין, להיותו ממוצא אשכנזי, מזרחי, אתיופי או אחר. אך היא נובעת מהצורך האנושי במשפחה ובשורשים".
"טובת הילד ניצחה"
"אנו מתרגשים ואסירי תודה על כך שהשכל הישר וטובת בננו ניצחו. בית המשפט העליון עשה חסד גדול עם בננו בכך שהבין שטובתו והתפתחותו הנורמלית תתאפשר רק איתנו - הוריו, כפי שסברו כל גורמי הרווחה, אנשי המקצוע והיועץ המשפטי לממשלה", אמרו ההורים המאמצים לאחר מתן פסק הדין.
"אתנו, בננו קיבל ביטחון, בית חם ואוהב והחזיר את האמון בבני אדם", הוסיפו. "קיבלנו לידינו באהבה רבה ומתוך רצון להקרבה ולנתינה תינוק במצב רפואי ונפשי קשה ביותר ועם מטען גנטי לא פשוט ולאחר דרך ארוכה שנמשכה כשנתיים הפך אט אט לילד מחייך אוהב מתרגש ונורמלי ככל הילדים. לנו הוא קרא לראשונה אבא ואמא והוא בעצם לא מכיר דמויות אחרות בחייו, שכן זה הבית היחיד שהיה לו מאז ומעולם. אנו מוקירים את החלטת בית המשפט לחסוך מהילד טראומה בקריעתו מביתו ואת הבנתו כי הסביבה הטבעית שלו היא עמנו".
עו"ד דליהו הוסיף כי הוא שמח על כך שבית המשפט הכיר בחשיבות הנושא ובהיבטים העקרוניים העולים מהפרשה הכאובה הזו. לדבריו, טובת הקטין הינו עיקרון על בשיטת המשפט הישראלית ובתחום דיני המשפחה בכלל. עקרון זה מודגש פי כמה בדיני אימוץ ילדים. "אני שמח שבית המשפט העליון שמר על עקרון טובת הילד כעקרון על בדיני אימוץ, כעקרון על המכריע בסוגיות אלה".
מנגד, בני משפחתו הביולוגיים של הפעוט קיבלו את ההחלטה בצער רב. פרקליטיה של הדודה, עורכי הדין עמיקם הדר וחדוה שפירא אמרו בתגובה כי הם מכבדים את פסק הדין אולם הוסיפו שהם מופתעים מאוד מכך שבית המשפט העליון הפך החלטה של עצמו. "אנו נמשיך במאבק המשפטי בעניין עד תום", אמרו.